הבלוג של דויטש

היי

ב-16 לפברואר היה לרועי (אחד מהחברים הכי טובים שלי) יומולדת, אבל לא רק לו, גם לבלוג.

היום חגגנו לו משפחה וחברים של המשפחה, והיה נחמד בסך הכל, רק רציתי דרך זה גם לכתוב על הבלוג שלי, אם כבר יצא ככה, אז שנחגוג לשניהם באותו יום.

אתם לא יודעים כמה הבלוג הזה עזר לי. כל פעם שהרגשתי שאני לבד, או שכעסתי או שרציתי פשוט לשחרר משהו שהיה לי על הלב, כתבתי, וזה גרם לי להרגיש יותר טוב, גם בזכותכם.

אני עדיין מרגיש שאני צריך את זה בצורהמסויימת, אבל קצת נמאס לי. נמאס לי שאנשים שאני לא רוצה שייקראו מה שאני כותב כן קוראים, נמאס לי שאני לא יכול לכתוב מה שאני רוצה כי אני לא רוצה שתחשבו שאני מטומטם, נמאס לי לחשוב לפעמים, אתם יודעים?...

אני אמשיך להגיב לשלושתכם, ספיר, עדי וכספר, אבל אני לא אכתוב יותר. אני לא יכול עוד.

ממש תודה לכם, על הכל.

גל