זה הגיע סוף סוף.

בחמישי שעבר נגמרה הקייטנה (סוף סוף). היה לי קשה להיפרד מאליה אהובי הקטן שבאמת נקשרתי אליו במשך החודש הזה. . . זה לא קל.

ובכל זאת, כל כך חיכיתי שזה ייגמר. קיבלתי צ'ק על סך 2100 שקלים והלכנו כל המדריכים (המצומצמים של המחזור הארוך) לבורגרס בר וסיימנו.

בערב היה לי בייביסיטר ארוך שהתמשך עד שישי בבוקר והיה אחרון, כי הם עברו דירה לת"א אתמול. באתי אליהם בערב ומיכל ושי חזרו רק ב-2 בלילה, והייתי צריכה להיות אצלם למחרת ב-9 אז כבר ישנתי שם. והיה לי ממש כיף.

כמה משפטי מתיקות מפי עומר (בן 4):

"אמא שיהיה לכם מזל טוב בהופעה!" (לא ידע איך להגיד תהנו...)

"אמא את מרשה ללייה לישון עד מתי שהיא רוצה?"

"לייה את יודעת שאמא של המטפלת שלי הפכה להיות מלאך בשמיים?"

עצוב לי מאד להפרד מהם. המשפחה האהובה עליי, לא סתם אמרתי להם את זה. הייתי איתם שנה שזה לא כל-כך הרבה זמן ומצד שני הם נכנסו לי עמוק עמוק ללב. באמת משפחה, כמו שאלון (בן 8) אמר ש"איזה כיף ללייה שיש לה שני בתים..."

אז בשישי ב12 בערך אמא באה לקחת אותי ויחד נסענו לקוסמטיקאית להשלמות לפני אילת ואז ישבנו בארומה. בערב באנו לסבתא רותי ונפרדנו מאחרוני הקרובים מקנדה שחזרנו הביתה ביום שלישי. היה כייף. אחר-כך באתי לטלי יחד עם הדרוש לקצת והביתה.

ביום שבת בערב באתי לדניאל והיינו בבריכה המגניבה והחדשה שיש לו בבית. הייתי מתלהבת עוד יותר אבל לא נעים. :) היה לי ממש כיף.

הוא ליווה אותי הביתה וארגנתי הכל לאילת.

ביום ראשון בשבע בבוקר יצאנו לאילת. הגענו לשם באחת אחרי עצירות וסיבוב באילת עד שמצאנו את המלון.

היה לי חופש מ-ד-ה-ים. כל כך חיכיתי לרגע שבו אני אוכל לא לעשות כלום.

היינו כל היום רק בים ובבריכה, קראתי, שיחקנו שש-בש, ישנו, צללנו, היה פשוט כיף...

נסענו רק אמאבא ווסיהון ואני כי נעה במחנה של השנת שירות ואביב במחנה בארה"ב.

היה מדהים.

חזרנו היום בשבע.

ועכשיו אני כבר בבייביסיטר... :)

יותר מאוחר מיכל ואני באות לישון אצל טלי

ו-יאללה בלאגן.

בשבוע הבא יש קוקה-קולה וויליג' ואז כבר צריך להתחיל לעשות עבודת קיץ במתמטיקה..... איכסה-פיכסה.

אבל האמת שהזמן הזה מתאים לי בדיוק. חודש עבודה, חופש כיף ואז כבר... קשה להגיד אבל הגעגועים מחלחלים בי.

לילה טוב...