גרמופון נאיבי .....:::::: נסיון להתחיל מחדש... טרי, רענן, סקרן ומלא תשוקה. אהבה ומוסיקה. ::::::.....

במוסף הארץ האחרון פורסמה כתבה (מאת דאה הדר), הכוללת ראיון עם ד"ר צ'רלס פאטרסון, הסטוריון חברתי, חוקר שואה ומרצה לפילוסופיה מניו-יורק שספרו "כל יום הוא טרבלינקה" יצא בימים אלה בתרגום לעברית. הספר עוסק ביסודות המשותפים למערכת ההשמדה של המשטר הנאצי ולמערך הטבח המתועש של בעלי החיים בחברה המודרנית.

טרם קראתי את הספר, הוא ינחת בידי בימים הקרבים. אני בטוח שבעקבות (ואולי גם במהלך) קריאתו אכתוב רשמים.

הטענה כי קיימת סימטריה בין מערכת ההשמדה המודרנית, השיטתית, של יהודים, צוענים, הומוסקסואלים, בעלי מומים ואחרים ע"י הנאצים למערכת ההשמדה המודרנית, השיטתית, של פרות, כבשים, תרנגולים, דגים ואחרים ע"י בני-האדם, בעולם המתועש בפרט, מעסיקה את מוחי ולבי מזה שנים. חלק גדול ממשפחתי הומת בשואה. ביקרתי במחנות ההשמדה כשהייתי בן 17. ביקור שהותיר בי חותם. אני זוכר שפגישתי הראשונה עם אמרתו של יצחק בשביס זינגר כי "ביחס לבעלי החיים כל בני האדם הם נאצים, בשביל בעלי החיים זו טרבלינקה נצחית" נחרטה בי עמוק. מצאתי חיזוק למחשבתי והרגשתי. 

כבר מזמן לא מדובר באכילת בעלי חיים לשם קיום. קיום בני האדם ברווחה ובריאות אינו דורש הרג המוני, המוני במימדים הקשים לתפיסת בן אדם. קשה לתפוס הרג שישה מליון יהודים. נכון? כעת נסי\ה לתפוס ממדי הרג של שישה מליון בעלי חיים בשעתיים. שישה מליון בשעתיים. יום יום. בארצות הברית בלבד.

בתי החרושת לחלקי בעלי חיים מפעימים ביעילותם. הכל מחושב. הכל כלכלי. ויש אינטרס כלכלי כבד של בעלי הקונצרנים האדירים האלה להמשך קיום המערכת. הכל מחושב. מרגע הולדת העגל או האפרוח. מקום מחיה קצוב. מזון קצוב. אנטיביוטיקה קצובה. ימים קצובים. כה יעיל. אופטימלי. אציין כי הנזק האקולוגי (וכתוצאה מכך גם הכלכלי) של מפעלי בעלי החיים (זיהום ועוד) אינו עולה על סדר היום. בהקשר זה אמליץ לקרוא את ספרו המעניין (והמכונן) של פיטר סינגר "שחרור בעלי-החיים", הוצאת אור-עם, המציג נימוקים תועלתנים, לא מתוך אהבת חיות, אלא מתוך התועלת לאדם שבמיעוט ניצול בעלי חיים.

איננו רואים את ההרג. בתי המטבחיים הורחקו מעיני הציבור. עגל עטוף בצלופן ומעוטר במדבקה הינו פשוט לנטילה אל הקופה, נוח לתשלום, נוח לאכסון במקרר. בתוך הבית.

מדחיקים. כולנו מדחיקים. לא נוטלים חלק מעשי בהרג. לא רואים. לא שומעים. גם אני מדחיק. אמנם פחות מבעבר. הרבה פחות מבעבר. אך עדיין. קיומי בעולם המערבי, למרות שאני צמחוני זה מספר שנים (אציין כי אהבתי לאכול בשר. בשר טעים לי. מאוד.) ומקפיד לרכוש מוצרי טיפוח שלא נוסו על בעלי חיים - תורם להרג בעלי חיים. לחולצת הכותנה שאני לובש יש חלק בפגיעה ואף הרג בעלי חיים.

איני נאיבי לחשוב שהעולם יתקיים ללא ניצול והרג בעלי חיים. אני גורס כי יש לשאוף למקסום רווחת בעלי חיים ולהמעיט הניצול והפגיעה בהם.

יותר משאני אוהב בעלי חיים (ואני אוהב בכל לבי), אני מכבד אותם. אני מכבד את הקיום שלהם. אני טוען שהיהירות של בני האדם מעוררת פלצות. לבעלי החיים תכונות ויכולות שבני האדם מתקנאים בם (ומנסים לחקותם מאז ומעולם).

אני יכול להמשיך לכתוב ולכתוב... לניצול בעלי החיים, החיים איתנו על אותו כדור ממש, יש כל כך הרבה פנים.

אני בטוח שאתן ביטוי לפנים נוספים בקרוב.

אחד המשפטים החדים שאומר ד"ר צ'רלס פאטרסון בכתבה הינו: "החיים של החיה חשובים לחיה כמו שהחיים של בן אדם חשובים לבן אדם", והוא ממשיך "בגלל זה אנחנו רואים שחיות מנסות להיאבק כשהן נגררות למותן, כמו שהיה עושה בן אדם. אין ספק שאנחנו המין המוכשר יותר והחזק יותר. אבל לחזקים יש הזכות להרוג את אלו עם פחות כוח מהם? אנחנו מנצלים לרעה את הכוח שלנו. מדובר פה בפשיזם, האמונה שלחזק יש הזכות לשלוט בחלש, להרוג אותו".

היה ערך ל"ימי שפעת העופות". הן הוציאו החוצה והכניסו אל תוך ביתנו, ולו לימים אחדים, את המראות, הגוויות, ההרג ההמוני.

סוף סוף ראינו שבתשעה ימים הרגו 1.2 מילון בעלי כנפיים. ואלה אכלסו רק כמה מהלולים בארץ. את יתר העופות, הבריאים, שהומתו, כלל לא ראינו.

בוערים בי היום מיני נושאים שגורמים לי להתפלץ. חשבתי לכתוב על תחומים נוספים.  במהלך כתיבת הפיסקה הראשונה החלטתי להשאיר אותם למועד אחר. הם מטריפים את מנוחתי. הם כבדי משקל. אך לעומת הנושא שמעל - הם כה פעוטים.

וכרגיל, ברשימה חדשה זו, הפותחת חודש זה, רשימות מן החודש שעבר יעברו לארכיון, אתן יותר ממוזמנות, כמו תמיד, לדפדף, לקרוא ולהגיב אם מתחשק (גם ברשימות מן העבר). :)

המשך שבוע משובח וחודש פורה.

מיליון מתים בארץ. בשנה. 300 מיליון. 300,000,000. שלוש מאות מיליון עם שש מאות מיליון עיניים.    

כ- 300 מיליון בעלי חיים מומתים מדי שנה רק בישראל בתעשיית המזון מהחי. עד מותם חייהם הקצרים מלאי סבל. פרות, כבשים, תרנגולים, אוווזים, דגים ועוד. כלואים, אינם זוכים לאור יום ושמש מחממת, נעקרים מאמם בינקות, מצויים בצפיפות קשה ללא יכולת למתוח גוף, להתלקק, לפרוש כנף. ללא יכולת לזוז בחופשיות. ללא יכולת לחיות חיים חברתיים הנחוצים להתפתחות ולשלווה. ללא יכולת להיות חופשיים. ניטלת מהם הזכות הבסיסית של ייצור חי, הזכות לחיים.    

למעשה מדובר במכונות חיות המייצרות את בשרן, עורן, ביציהן וחלבן.  

שלשום בלילה צפיתי וחוויתי את War Of The Worlds, מלחמת העולמות,

הסרט המרהיב והמטריד של שפילברג.

אורסון וולס (Orson Welles) יצר ושידר ערב לפני חג Halloween, ה-30 באוקטובר 1938, שעה 20:00, את תסכית הרדיו "War Of The Worlds" המבוסס על ספרו של H. G. Wells (משנת 1898). התסכית שודר בארה"ב מחוף אל חוף, וארך חמישים דקות. האימפקט שלו היה מדהים. התסכית גולל "בשידור חי" את מתקפת תלת הרגלנים(? כפי שמתורגם בסרט... "רגלנים") ממאדים על כדור הארץ. מתקפה טוטאלית. ללא הקדמה. ללא התדיינות. השמדה. בתסכית שומעים מיני קולות; דיווחי כתבים, עדי-ראיה, שוטרים, קשר צבא וטייסים בפעולה, דעות מומחים ועוד ועוד. השידור שהיה באופיו כדיווח חדשותי חי, גרם להסטריה המונית ברחבי ארצות הברית. אלפים התקשרו למוקדי המשטרה, לגורמי צבא, לתחנות רדיו, אנשים היו בפניקה, הסטריה, ויצאו את בתיהם. מדהים. משך התסכית, כ-50 דקות, צויין כי מדובר למעשה בתסכית של אורסון ויילס בפתיחתו, פעם נוספת לאחר מחציתו, ופעם אחרונה כשהסתיים. מסתבר שהיו רבים שפספסו את ההודעות הנ"ל. ואכן נראה טפשי באופן מסויים, ואולי היה זה בכוונה (התסכית שודר לקראת חג Halloween), לשדר "מהדורת חדשות" מבהילה שכזו, מבלי לציין יותר תכופות, כי מדובר בתסכית רדיו. :) למחרת, ערב ליל כל הקדושים, העיתונים דיווחו בכותרות הראשיות על אמיתות הפלישה ממאדים (ניתן למצוא כמה מהם סרוקים או מצוטטים ברשת).

מדהים כמה סוגי אמצעי תקשורת והתקשרות נוספו והשתנו מאז 1938. מדהים כוחה של תקשורת המונים.

[בוקר. 31 באוקטובר 1938]

לפני בערך ארבע שנים מצאתי באיזה אתר קובץ Mp3 מיוחד. אותו תסכית של אורסון ויילס. אותו תסכית רדיו, מה- 30 באוקטובר 1938 מסתובב ברשת האינטרנט. למעלה משישים שנה אחרי ששודר מישהו המיר את הקובץ מהקלטה נושנה לקובץ אם.פי.ת'רי שמשתכפל. ממחשב אחד לשני. ללא גבולות. מדהים. הקובץ על המחשב שלי מזה שנים. בהזדמנות זו העלתי אותו לכאן. שכפלו אותו אליכם. באותו קובץ תמצאו גם את "התסריט". פנו לעצמכם איזו שעה, וצללו אל זמן הפלישה, אל ליל השלושים באוקטובר, 1938.

 אגב, שלוש שנים מאוחר יותר אורסון וויילס יצר את הסרט "האזרח קיין".

[כריכת הספר, שנת 1898]

[כריכת הספר, שנת 1938]

אתר מדהים עם מגוון כריכות הספר. גלשו ב-Timeline.

כשהייתי קטן, בכיתה א' וב', הקשבתי לתסכיתים בתוכנית הילדים ברשת מממ... א' או ב'(?).

מפעיל את הדמיון.

כשהייתי קטן עוד יותר, סביבות גן טרום-חובה ואילך, נהגתי להקשיב ליצירה המוסיקלית "War Of The Worlds" של Jeff Wayne (משנת 1978). למי שלא מכיר\ה, מדובר במעין "תסכית מוסקלי" הכולל את קולו המספר של Richard Burton ומוסיקה מתוזמרת וחללית.

בזמנו לאבא שלי היו את הקסטות. שתי קסטות בקופסה עם ציור של תלת רגל. מפחיד.

נהנתי להקשיב ופחדתי בו זמנית. פחדתי והקשבתי. הייתי סקרן. מאוד. מעין מזוכיזם מענג שכזה...

ואחזור לסרטו של שפילברג. מבלי לגלות יותר מדי, לא אהרוס למי שלא צפה (ואני ממליץ לצפות! אגב בסרט, שימו לב להקשרים חזקים ל- 11 בספטמבר 2001 בניו-יורק. אציין כי הדברים הבאים אינם "ספויילר" הם מתארים יותר את רוח "מלחמת העולמות", באופן מופשט, המוכרת ודאי למי ששמע בעבר על הספר\תסכית\יצירה מוסיקלית של ג'ף ווין\טריילר הסרט. אני חושב שניתן בשקט להמשיך לקרוא, אך מי שלא רוצה להחשף לרוח הדברים לא חייב\ת, מן הסתם, להמשיך לקרוא. אשמח את תשוב\י לאחר הצפיה. :)), אחד הדברים העוצמתיים והמדהימים בסיפור הוא החד צדדיות המוחלטת. הטוטאלית. מתקפת תלת הרגלנים ממאדים על כדור הארץ היא מתקפה טוטאלית. ללא הקדמה. ללא התדיינות. השמדה (מרהיבה?).

אחד מחבריי, שלא היה בקיא בסיפור, בתום הסרט אמר לי שהדהימה אותו אותה טוטאליות חד צדדית. פעולת השמדה שאינה מאפשרת לצד המושמד אפשרות לפתחון פה או לפעולת התגוננות משמעותית. אפסיות האדם, לפחות בכוח, מול אותם חיים ממאדים. עליונות כוחנית מוחלטת.

האנלוגיה היחידה שלדעתי ניתן לערוך (זו עלתה בראשי במהלך הצפיה בסרט) לניצול הכוח הטוטאלי, להשמדה מוחלטת, לחד צדדיות שבכליה, הכחדה, שלילת זכויות טבעיות לחיים עצמם ולאופי בו חיים אותם עד להרג - היא ליחסים בין בני האדם לבעלי החיים. בכל רגע כלואות מליארדי חיות ברחבי העולם, בכלובים שאינם מאפשרים להן חיי רווחה מינימאלים, כמו שמש, אור יום, אדמה, שמים, שיטוט לחיפוש מזון, רביצה, השתכשכות במים, מתיחת כנף או רגל, קשקוש זנב, השתוללות בחול, משחק עם בני מינם, גדילה עם אמא. בעלי החיים הפכו, במיוחד ב"חוות" המתועשות, למכונות חיות המייצרות חלב, ביצים, עור ואת בשרן. למשל, תרנגולת מטילה באופן טבעי 15 ביצים בשנה, בתעשיה היא מטילה למעלה מ-300 ביצים בשנה. כמעט ביצה ליום. מפעל חיים. מדובר בשלילת חיים עד המוות, ושלילת החיים עצמם, באופן מוחלט, חד צדדי, ללא גווני אפור, רק שחור. שיעבוד, הרס, כליה. שיטתית.

אנונימוס, דפדפו.

[מלחמת העולמות]

תהנו מן החירות (היחסית).

ערב נפלא! :)