נימוקים של צורה ותוכןכיס מלא מלמולים |
| 6/2005
סיבות אישיות
1. סיבות אישיות
ההסטוריה המהפכנית מלאה וגדושה באישים ונשים חדורי להט אידאולוגי כביר. צעירים וצעירות (וגם כמה זקנים וזקנות) שהיו מוכנים לסכן, לעתים ממש להשליך, את חייהם למען המהפכה. זו רק המהפכה שמשתנה.
למה הם עושים את זה? האם יש גן מהפכני שקובע את היעוד הזה מראש? האם העריצים אשר כנגדם הם מתקוממים הם כל כך רשעים שהם מעוררים זעם חסר אנוכיות שכזה? בחלק מהמקרים וודאי כן. אבל ככל שקוראים יותר הסטוריה נוכחים כי תמיד מעורבות בעניין גם סיבות אישיות.
2. לנין
לולדימיר (וולודיה) אוליאנוב היה אח גדול, סשה. סשה היה מבוגר מולדימיר בארבע שנים. בילדותם, בכל פעם ששאלו את ולדימיר מה הוא רוצה לאכול או לשתות או לקבל במתנה הוא היה אומר: "כמו סשה". כשהתבגרו, נהגו האחים לשחק שח אל תוך הלילה. לאחר מכן סשה הלך ללמוד באוניברסיטה בסנט פטרסבורג.
סשה אכן למד (והצטיין) בסנט פטרסבורג אבל הוא עשה שם עוד דברים: הוא השתתף בנסיון של ארגון סוציאליסטי מחתרתי להתנקש בחיי הצאר. סשה התמצא בכימיה ולכן הוטלה עליו המשימה להכין מטען חבלה. לרוע המזל המזימה נחשפה ולאחר משפט לא ארוך (שבמהלכו הגן באומץ על עמדתו המהפכנית) הוצא סשה להורג בתלייה.
לנין היה בן שבע עשרה. על מה שהוא עשה לצאר אחר שלושים שנה לאחר מכן אין צורך להכביר מילים. הוא עשה את זה למען הפרולטריון, אין ספק. אבל אין להכחיש שהיה לו איזה חשבון לא סגור עם משפחת רומנוב, כמו גם עם העיר שיום אחד תקרא על שמו.
[ יש לסיפור הזה לקח נוסף: אם אתה צאר והאח של מי שניסה לרצוח אותך והוצא להורג מתחיל לעשות רעשים של מהפכה - אל תסתפק בלהגלות אותו לסיביר.]
3. היטלר
לאדולף היטלר הצעיר היה חלום. הוא רצה בכל מאודו להיות צייר. עבודותיו ששרדו (ונמכרות היום במחירים שערוריתיים לאספנים חולי נפש) מראות שהיתה לו מידה מסוימת, מוגבלת אמנם, של כשרון. באקדמיה לאמנות של וינה דחו אותו שנתיים ברציפות, ככל הנראה ממניעים ענייניים. הוא זעם עליהם והאשים את היהודים ששלטו כביכול באקדמיה על שמנעו ממנו הזדמנות להגשים את יעודו.
עוד לפני כן, כשאדולף היה ילד קטן, מתה אמו האהובה ממחלה קשה. האיש שלא הצליח להציל אותה היה רופא יהודי בשם בלוך.
אין ראיות ישירות שקושרות את שנאתו הפתולוגית את היהודים לשני המקרים האלה. לפחות לגבי הרופא, אפילו ההפך הוא הנכון: הוא הציל את חייו בכך שאפשר לו לעזוב את הרייך בשנות השלושים. ובכל זאת, היה משהו שהביא את היטלר להאמין ברטוריקה המטורפת של עצמו לגבי היהודים.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
