נימוקים של צורה ותוכן

א

ז'ראר הוייה זכה עבור ליברפול בגביע אופ"א, גביע הליגה וגביע ה-FA. הוא היה המנג'ר הראשון שהביא אותה לליגת האלופות ואף העפיל פעם אחת לרבע גמר המפעל. הוא למעשה היה מי שקידם את הקפטן סטיבן ג'רארד לקבוצה הראשונה. אני יכול להמשיך עוד הרבה זמן ואולי הייתי ממשיך לדבר בשבחו אם הייתי מעריך אותו; אבל בין כה וכה לא בהוייה עסקינן. אם תשאלו אוהד ליברפול ממוצע בקופ מה הוא חושב על הצרפתי, תקבלו ממנו נפנוף יד מבטל (אם לא אגרוף קפוץ) המלווה בהאשמה מרירה: "הוא מכר את רובי פאולר". את זה זוכרים לו. הוייה הוא עבור הגרעין האדום הקשה מעין פונטיוס פילאטוס מרושע שכזה. ואם הוייה הוא פונטיוס, לא קשה להבין איזה תפקיד מגלם פאולר במלודרמה.

ב

אי אפשר להפריז בתאור הסגידה של אוהדי ליברפול לרובי פאולר. הם (אנחנו) קוראים לו אלוהים פחות או יותר מאז שהוא היה בן עשרים. בשלוש העונות שבין 94' ל-97' הוא הרוויח את המיתולוגיה הזו כשהבקיע במדי האדומים 98 שערים וקנה לעצמו מוניטין של "מכונת שערים", אף שהקבוצה של רוי אוונס לא זכתה ולא הייתה קרובה לזכות בכלום. אני אישית כמעט הוגליתי מפורום של אוהדי ליברפול כשהעזתי להעיר כי בשנותיו האחרונות במועדון מכונת השערים חרקה לא מעט. בסופו של דבר ב-2001, פצוע ומסוכסך עם הצוות המקצועי (בעיקר עם פיל תומפסון) הוא נמכר ללידס תמורת כ-8 מיליון פאונד. שנתיים לאחר מכן העבירה אותו לידס במסגרת מכירת החיסול שערכה למנצ'סטר סיטי, שם היה לא יותר ממחליף מזדמן. כעת עבר חזרה לליברפול בהעברה חופשית, בגיל שלושים.

ג

כדי שעסקה תקרה, כך מלמדים באוניברסיטה, היא צריכה להיות כדאית לשני הצדדים; די ברור למה פאולר, שנמצא על סף פרישה ושחרר לא מזמן אוטוביוגרפיה מהזן הפנסיונרי, ירצה להוסיף לה עוד פרק ולסיים את הקריירה במועדון שהוא באמת אוהב, מול אוהדים שהיו תורמים לו יחד בערך 80,000 כליות אם היה לו מה לעשות איתן (פאולר ודאי היה מוצא שימוש דוקא בכבד ספייר). מה שפחות ברור הוא למה בניטז הביא אותו. בעיית החלוצים שלנו אמנם דוחקת, חלון ההעברות אמנם מחשב לו להיסגר עוד מעט; ההעברה החופשית והחוזה הנמוך לפי דיווחי התקשורת שפאולר קיבל (ריק פארי אמר לעיתונות שפאולר חתם על החוזה בלי לקרוא אותו) מפחיתים את הסיכון שהקבוצה לוקחת על עצמה. ישחזר לפחות חלק מכושרו - מה טוב. אם לא, לפחות יהיה גורם חברתי חיובי. לליברפול יש המון להרוויח וממש כלום להפסיד מהעסקה. לא נראה שדרושים הסברים נוספים.

ד

ובכל זאת סיבה נוספת ישנה. רפא בניטז הוא שועל טקטי אבל הוא גם פוליטיקאי. הוא יודע היטב מה חושבים האוהדים על פאולר. הוא יודע שהם גם כועסים עליו שלא עשה מספיק כדי להחזיר בן אהוב אחר, את מייקל אואן. יותר מכל הוא מודע לכך שאם הוא ימות מחר, הכיתוב על הפסל שלו שיוקם בכיכר העיר ליברפול תהיה: "רפא בניטז - המנג'ר שהחזיר את פאולר". בסוגריים, בכתב קטן ובלתי קריא, אולי יוסיפו משהו על הזכייה בליגת האלופות. אם יישאר מקום.