נימוקים של צורה ותוכן

האם אתם זוכרים את 1996? האם אתם זוכרים את הכתבות בעיתון שסיפרו לנו על הדבר החדש הזה, אינטרנט, על איך הוא ישנה את חיינו מן הקצה אל הקצה פעמיים? קל מאוד למישהו שמרן (כמוני) להיטיב את משקפיו על אפו ולגחך על הרוח הזו, על כך שכל דור חושב שהוא ישנה את העולם. אבל האמת היא שיש כמה היבטים בחיים שלנו שהאינטרנט אכן שינה באופן מהותי. בתחום העסקים יש כמה אתרים - אמזון.קום, איביי.קום, איטרייד - שהפכו סקטור שלם על פניו ושינו את החיים היומיומיים של כולנו ללא היכר. לאחרונה נתקלתי באתר חדש שיש לו את כל הפוטנציאל בעולם לעשות מהפכה כזו: Prosper.com

הרעיון מאחורי האתר הזה פשוט בגאוניותו: הוא מספק שוק וירטואלי להלוואות. הוא מאפשר ללווים ומלווים להפגש ללא תיווכם של הבנקים ולהלוות כספים לטווח של שלוש שנים בריבית שנקבעת במכרז. הריביות נעות בין 8% למשתמשים בעלי דירוג אשראי גבוה (שנקבע על ידי אותן סוכנויות דירוג אשראי שבודקות עבור הבנקים, בתוספת הרקורד שנצבר באתר עצמו) לעד 30% ויותר למשתמשים חסרי דירוג או סתם כאלה שהבקשה שלהם להלוואה לא משכנעת אף אחד להציע שיעור אטרקטיבי יותר. יש גם בקשות להלוואות שלא מתקבלות, כשם שיש סיכונים שאף אחד לא מוכן לקחת.

האתר פועל בארצות הברית מספר חודשים (אתר דומה, zopa.com, פועל בבריטניה מזה כשנה). בינתיים נראה שהשימוש העיקרי בו הוא על ידי אנשים שצברו חובות אדירים בכרטיסי האשראי שלהם ולוקחים הלוואות ב-10%-20% כדי לסגור את חוב האשראי שלהם, שגובה מהם ריבית רצח של עשרות אחוזים. הזיהוי של האנשים באתר הוא לפי מספר ביטוח לאומי, ולמרות שאף אחד לא ערב למלווה שהלווה יחזיר את ההלוואות, הרי שאותו הדבר נכון באגרות חוב למיניהן שנרכשות בשוק ההון ומניבות הרבה פחות מהסכומים האלה.

הבעיה הכי רצינית באתר שכזה היא שאפריורי, אנשים שיכולים לקבל הלוואה בתנאים טובים בבנק לא יבואו אליו. כתוצאה מזה יש מידה רבה של סיכון שהלווים פשוט לא יעמדו בתשלומי ההלוואה. כדי לפזר את הסיכון הזה, נכנס לפעולה מנגנון יפה שנקרא מיקרו-הלוואה, שמפזר את הסיכון על ידי כך שכל הלוואה ניתנת לא בהכרח על ידי מלווה אחד. נניח שברברה מג'קסונוויל מבקשת 5,000 דולר כדי לשפץ את המטבח ב-12% - היא לא מקבלת, בדרך כלל, 5,000 דולר מאדם אחד, אלא הלוואה שמורכבת מסכומים שנעים בין חמישים לכמה מאות דולרים, שניתנו על ידי מלווים שונים. הצד השני של המטבע הוא שמלווה\משקיע יכול לבנות תיק מפוזר של הלוואות, במדרגי אשראי שונים ומשונים, ברמת תשואה של, נניח, 13% ובפיזור של עשרות או מאות לווים שונים, כך שרמת הסיכון אינה גבוהה כל כך.

ישראלים אינם יכולים להשתתף בפעילות באתר (אלא אם כן יש להם מספר ביטוח לאומי אמריקני, כמובן). אבל הרעיון להקים אתר כזה בישראל נראה לי מבטיח מאוד. תנאי הפתיחה בישראל כוללים מערכת בנקאית ריכוזית ולא יעילה, מרווחי ריבית (spread) גבוהים מאוד ושוק אפור בהיקף גדול, ששערי הריבית בו גבוהים להחריד. נוסף על אלה ישנם רבים שמשלמים רבית גבוהה (קרוב ל-20%) על משיכת יתר. לא בלתי סביר שהם ירצו הלוואה ב-10% כדי לכסות את האוברדראפט. העמלות של prosper.com בהחלט תחרותיות ביחס לאלה של הבנקים ("דמי עריכת מסמכים", אומר לכם משהו?) והעובדה שאנשים פרטיים מקבלים בבנקים אחוז וחצי על הפק"מים שלהם, תהווה תמריץ חזק לאותם אנשים להשקיע חלק מכספם בתיק הלוואות מפוזר באתר שיקום.

יש כמובן גם כמה בעיות, אשר הגדולה ביניהם היא העניין השולי של ממשלת ישראל ומיסיה. בארצות הברית יש חובת דיווח כללי, כך שפרוספר לא צריכים לעשות כלום חוץ מלדווח למס הכנסה את כל ההלוואות (מה שהם אכן עושים - ראו כאן). בישראל כנראה יצטרכו בעלי האתר לנכות מס במקור. בעיה אחרת היא שבישראל קשה יותר לברר מה דירוג האשראי והיסטוריית האשראי של פרטים - הידע הזה מצוי בעיקר בידיו של הדואופול הפועלים-לאומי - אבל זה לא ימנע כמובן מהאתר מלצבור מאגר אשראי משלו, ולתת דירוג טוב למי שכבר לקחו הלוואות דרכו והחזירו. אפשר גם לקנות מידע אשראי מכל מיני גורמים, למשל מהבנקים הקטנים יותר.

למרות כל המכשולים ואפילו לנוכח הסקנדל שלובי הבנקים יארגן ללא ספק, אני חושב שזה יכול לעבוד.