| 10/2007
דמגוגיה סולידית
הרבה טמטום הופץ השבוע בתקשורת הכלכלית בארץ הקודש, סביב ביקורו במחוזותינו של רוברט קיוסאקי, גורו מפוקפק ומחבר רב המכר "אבא עשיר אבא עני". אמנם נמצאו גם צדיקים בסדום, שאמרו בקול ענות חלושה שהמלך הוא ערום, ואפילו הצביעו על העובדה שקיוסאקי בעצמו ממליץ לעשות בדיוק את ההפך ממה שאקסלנס, החברה שהביאה אותו לכאן, משווקת ללקוחותיה. אבל באופן כללי שלטה בדיווח התקשורתי אותה רמה של רדידות וחפיף שהתרגלנו אליה. מאחר והתרגלנו אליה, כאמור, לא הייתי טורח לעסוק בה כאן, אלמלא קם רפי רוזנפלד ורשם במעריב את הרשימה הזאת. לכו, קראו ושובו לכאן. אני מחכה.
חזרתם? יפה. תמצית דבריו, כפי ששמתם לב בוודאי, היא שהמלצתו של קיוסאקי לקנות דירות ולהשכירן למטרות רווח אינה מוסרית, משום שהאנשים המשלמים את שכר הדירה באיזו שכונה באר-שבעית, הם קשי יום, מובטלים ומסכנים למיניהם. למה לרדות בהם, למען השם?! במקום זה, הוא אומר, צריך לשים את הכסף בתיק השקעות "סולידי".
בלשון המעטה אפשר לומר שכבר שמענו התקפות יותר אינטליגנטיות על השיטה הקפיטליסטית. רוזנפלד טועה קודם כל, משום שאותם אנשים מסכנים צריכים לגור איפשהו, ואם אף אחד לא היה מוכן להשכיר להם (או לבנות דירות להשכרה) הם היו מסכנים עוד יותר, על ספסל ברחוב. יש גם משהו מתנשא בהנחה שפנסיונר חולה, או משפחת עולים, או אם חד הורית, אינם יכולים, מעצם היותם מי שהם, לעבוד או לשלם שכר דירה ממקורות אחרים. אני מרשה לעצמי לומר שזה בדיוק היחס שאנשים כגון אלה - ואנשים בכלל באשר הם - לא רוצים לקבל.
אבל אם אפשר לסלוח לעורך הכלכלי של מעריב על כך שהוא מעקם את אפו לנוכח החומרים המרכיבים את ענף הנדל"ן המניב למגורים, ועל כך שהוא בחר, בלי הסבר מספק, דווקא בשכונה שבחר, מתוך עשרות או מאות אחרות שגם הן מציעות תשואות נאות, אם גם לא דו ספרתיות. מה שאי אפשר לעבור עליו לסדר היום, הוא אפיק ההשקעות החליפי שבחר על מנת להקל על מצפונו: תיק ניירות ערך סולידי. האבסורד כאן, הוא שבאותו תיק סולידי נמצאות, קרוב לוודאי, אגרות חוב או מניות של הבנקים הישראלים, שכעניין של שגרה מפנים מביתן משפחות חד הוריות שמפגרות בתשלום המשכנתא, וגובים עמלות שערורייתיות מפנסיונרים עניים. יש שם גם איזו איגרת חוב של חברת סלולר, שהאנטנות שלה צולות את תאי המוח של תושבי הארץ. מן הסתם לא נפקד גם מקומם של בתי הזיקוק שגורמים לילדי חיפה לחלות באסטמה ועוד ועוד ועוד.
כל משקיע מתחיל יודע שהמערכת הכלכלית, ובמיוחד עולם המימון, מקושרת כולה. השווקים יעילים, הבעלות צולבת והגלובליזציה - חכו לזה - גלובלית. אתה לא יכול לברוח מלהיות הבעלים של נכסים לא נוחים לליבך, משום שכל דבר אחר שתקנה יהיה לא יותר מהשקעה עקיפה בשיעור כזה או אחר באותם עסקים ממש. בטח שאינך יכול להשקיט את מצפונך על ידי מעטה גנרי דק, כמו תיק ניירות ערך סולידי (מילה שמתעללים בה סדרתית בישראל, אגב), בהנחה התמימה שניירות הם בלתי מזיקים מטבעם ולא עשו רע לאף אחד.
האין זה יוצא דופן בעיניכם, שהעורך הכלכלי של אחד מהעיתונים היומיים הגדולים בישראל, כותב רשימה דמגוגית כגון זו, שמעידה על כותבה שאינו מבין דבר וחצי דבר בנושא שאותו הוא עורך?
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
