לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

נימוקים של צורה ותוכן

כיס מלא מלמולים

כינוי: 

בן: 44

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2008

לרדת מהסיר


הזמן הוא ספטמבר 1952 ומחזור הבחירות הנשיאותי בארצות הברית נמצא פחות-או-יותר באותו שלב שבו הוא נמצא עכשיו. אייזנהאואר בחר לא מכבר את ריצ'רד ניקסון כמי שירוץ לצידו כסגנו. ניקסון אמור היה להביא מרץ-נעורים ותגרנות פוליטית לשידוך, אלא שאז חלה תפנית בעלילה שתהיה מוכרת למדי לצופי חדשות ישראלים בני זמננו: עיתונאי אחד גילה שאנשי עסקים קליפורנים העבירו קרן של 20,000 דולר לרשותו של ניקסון, לכאורה כשוחד. במחירים של אז היה מדובר בלא מעט כסף.

אייק בעל התדמית הצחה כשלג לא רצה, כמובן, להדבק בשחיתותו של ניקסון. היכרות אישית לא הייתה ביניהם, ככה שלא היתה סיבה רגשית או נאמנות מיוחדת שהיתה אמורה לגרום לאייק להסס. כל יועציו הפוליטיים עצו לו את אותה עצה ממש: להפטר מניקסון ויפה שעה אחת קודם. אלא שאייק עוד התלבט ולא רצה להחפז להכתים את ניקסון בטרם התברר לו במה מדובר ומה חושב הציבור.

כמה ימים של היסוס עוברים ככה וניקסון קצר-הפתיל מתבשל לו בפנים מאדימות. לבסוף מתקשר אליו אייזנהאואר אך לא אומר דבר ברור לכאן או לכאן. סבלנותו של ניקסון לחוסר ההחלטיות האייזנהאוארית פוקעת והוא פולט לעבר אייק את המשפט המעודן הבא: "יש זמנים, ג'נרל, שבהם אתה צריך לחרבן או לרדת מהסיר".

אייק ההמום לא אומר שום דבר במשך כמה דקות. גנרל של חמישה כוכבים, מושיעו של העולם המערבי לא רגיל, איך לאמר זאת בעדינות, שמדברים אליו בוולגריות שכזאת. בטח ובטח שלא ציפה לזה מבן חסותו הפוליטית, איש עוד לא-בן-ארבעים שאייק עושה שמיניות באוויר לא להרוס לו את הקריירה באבחה קרה אחת. לבסוף הוא מתעשת ונותן לניקסון את העצה הכי טובה שהוא אי פעם קיבל: לך לטלוויזיה, הוא אומר לו, גלה לעם אמריקאי הכל - כל מה שיש לך ואין לך ומה עשית עם הכסף. אחר כך כבר נראה מה עושים.

השאר, כמו שאומרים, הוא היסטוריה: ניקסון נואם נאום מבריק של צביעות משולבת עם צדקנות וענווה, מספר לאומה שבעצם לא לקח דולר לכיסו אלא רק מימן בכספי הקרן המדוברת נסיעות למפגש עם בוחרים והוצאות פוליטיות שונות (נשמע לכם מוכר?). הציבור מקבל את הנאום די בהבנה והתגובה החיובית הופכת לתמיכה מלאה כשמתברר יום אחרי זה שגם למועמד הדמוקרטי לנשיאות, המושל-האינטלקטואל עדלי סטיבנסון, היתה קרן בדיוק כמו זו של דיק. אייק שולח מברק ברכה לניקסון ולאחר זמן קצר הם נפגשים ומאשרים האחד לשני שניקסון נשאר כל הדרך לניצחון.

ומכיוון שפטור בלי כל הקשר אקטואלי אי אפשר: מעניין אילו קרנות סודיות ש לאישה הלא-מאוד-מוכרת שצוותה אתמול למק'קיין כדי להקנות לו את אותם נעורים ממש שניקסון הציע לאייק. על כל פנים, לא נראה לי שבמקרה של המועמד הרפובליקני הנוכחי תהיה לו בעיה להחליט מייד אם לרדת מהסיר או לא.


נכתב על ידי , 30/8/2008 15:42   בקטגוריות היסטוריה, פוליטיקה אמריקאית  
98 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



28,220
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , ספורט , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לf1list אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על f1list ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)