נימוקים של צורה ותוכןכיס מלא מלמולים |
|
קטעים בקטגוריה: ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½.
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
אי אפשר לחזור הביתה
אמריקאים נוהגים לדבר, ביהירות הזו היחודית להם, שאיכשהו יוצאת חביבה ולא מתנשאת, על משהו שנקרא The Great American Novel, מעין ספר כזה שכל איש צעיר רוצה לכתוב על החיים באמריקה ועל החיים בכלל. "גטסבי הגדול", למשל, הוא ללא ספק אחד מהספרים בקטגוריה הזו ומהידועים שבהם. רשימה הזו עוסקת בספר אחר שאולי נמצא בשוליה, You Can't Go Home Again, של תומאס וולף.
וולף (1900-1938) היה סופר גדול באמת, איש שמלים זורמות ממנו באותה קלות שמעבירה כותבים מוכשרים פחות על דעתם. הוא מת בטרם עת משחפת, אך בכל זאת הספיק בעשור של כתיבה למלא ארבעה רומנים עבי כרס (אני לא צוחק - האיש היה משמיד יערות גשם שאין כדוגמתו), ששני האחרונים שבהם היו למעשה כתב יד גרגנטואי אחד שפורסם לאחר מותו; You Can't Go Home Again הוא השני מבין שני האחרונים.
הדבר הכי חשוב להבין לגבי וולף הוא המימד האוטוביוגרפי ההדוק של כתיבתו. כל סופר, כמובן, כותב פה ושם את חייו בספר, אך וולף הגדיל לעשות. כמעט כל דבר שקורה לגיבור-בן-דמותו בספר קרה לוולף בחייו האמיתיים. היו מבקרים שקטלו אותו על כך שאינו יותר ממתעד אגואיסטי ואובססיבי של חייו. כשלעצמי אני חושב: אם אתה מייצר ספרות יפה ברמה הכי גבוהה שיש, מה זה משנה בכלל מאיפה חצבת אותה.
וולף עצמו סבל הרבה מהקרבה שבין חייו לסיפוריו. עלילת YCGHA מתעדת את שקרה לו: סופר בן הדרום מגיע לעיר הגדולה ניו-יורק, מפרסם ספר על בני עיירתו ומשפחתו, שאיך נאמר, לא מסתיר ולא מצנזר שום דבר מפרטי חייהם הבשרניים. הם מצידם מנדים אותו, משבשים את חייו וכועסים עליו מאוד. אולם הוא, בין אהבה חטופה לעוד בריחה לאירופה (כל אלה מעובדים אחד-לאחד מחיי הסופר, כאמור), מגלה שאין דרך עבורו לבד מנאמנות מוחלטת לאמת. הוא מוכן לאבד כל חבר וכל קשר לבית ולכור מחצבתו, בשביל לכתוב את האמת הספרותית הנפלאה שלו. בגלל זה, כמאמר הכותרת, הוא לא יכול לחזור הביתה.
נשגב מבינתי איך רומן גדול כל-כך לא תורגם לשפה העברית. אולי לא הספיק אהרן אמיר זצ"ל, שתרגם את שני ספריו המוקדמים של וולף, להגיע לשניים הנותרים. יש לי הרגשה שהחוסר הזה יושלם מתישהו.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
