שבת היה יום של תרבות ערבית.
כמנהגנו, החלטנו כמה ממועצת השמנים לנסוע בשבת בצהריים לעכו, לנגב קצת חומוס בסהווילה, לטחון קצת כנאפה ולשבת בזולות הקבועות שלנו על איזה סחלב חם.
יצאנו לדרך לאחר כמה תקלות קלות והגענו לעכו בסביבות 4, לגלות פקק מטורף בכניסה לעיר. מוזר, בטח בגלל שבת, חשבנו לעצמנו, אבל לא, לא שבת. לאחר 5 דקות בפקק אני ואוהד קיבלנו הצתה מאוחרת וצעקנו ביחד "עיד-אל-פיטר!", כוסעמק..
אז ככה, סוף הרמאדן בעכו הוא כמו חיקוי זול ליום העצמאות שלנו. החננו את הרכב במרחק הליכה של 5 דקות מהעיר העתיקה בגלל מסחור בחניות לאחר שבדרך עברנו מראות מרהיבים כמו מקומי שאירגן לעצמו מנגל משפחתי על החוטים של הכביסה בחלון, והגענו למחסום משטרתי שמאחורי המוני ערבים קטנים ומעצבנים עם רובי-אוויר וקפצונים. יופי, בואו ניתן להם אקדחים וחומרי נפץ, כי הרי שילוב מנצח של ערבים וחומרי נפץ תמיד נגמר בטוב, נכון?! =\ . בכל מקרה, איפה היינו? כן, הגענו לעיר העתיקה לבמה מאולתרת בין החומוסיות, שבה עמדה ליצנית קופצנית ושתי בובות גדולות ששרו שירי ילדים בערבית. רקדנו ושמחנו מאוד. שוב, ניסיון נואש לחיקוי תרבות...מין יואב המבולבל כזה. יותר לכיוון פטימה המג'נונה. בדרך עברנו משהו כמו 5 עגלות עם סוסי פוני ( "בובה, רוצה סיבוב על הסוס בוני שלי...?") ושלל הפעלות (גם כן הפעלות, פשוט כמה עשרות דוכני שווארמה. אני עדיין לא מבין את הקטע הזה, מי האידיוט שעבר 5 דוכני שווארמה ואמר "היי, הינה עוד דוכן שווארמה! אני אוכל כאן!").
יום מהנה ולימודי. יצאנו עם הרבה חומוס בכרס ודבר לבן ורוטט שעומר קיבל בזולה..(לשם ההגינות- זה לא שפיך ערבי בתחת).
אפרופו, רק אותי הלחיץ הדימיון הרב בין החג 'עיד-אל פיטר' לבין שמו של הצורר האהוב על כולנו, 'אדולף היטלר' ?
עכשיו אחרי שסיימנו, נעבור לחלק האומנותי.
Radiohead - Inrainbows

קודם כל, נוריד את הכובע בפני הלהקה הטובה ביותר בעשור האחרון על ההפצה המטורפת של האלבום.
למי שפחות מעורב בענין, רדיוהד החליטו לשחרר את האלבום לרשת להורדה חוקית, בתמורה לסכום שאתם בוחרים, בין 0 למליון ושלוש ליש"ט! (לכל מי שלא מאמין, נעעע! http://www.inrainbows.com).
ברור שהחבורה הזו מפוצצת בכ"כ הרבה כסף שהם יכולים לנגב את התחת עם שטרות של 100$, אבל בכל זאת, לא זכור לי שום להקה בסדר גודל של רדיוהד שיצאה בקמפיים שכזה. סחטיין.
עכשיו נעבור לאלבום עצמו. שמעו, היה שווה לחכות כל כך הרבה זמן לאלבום. רדיוהד מלכים והביאו אותה באלבום מצוין. האלבום פותח ב 15 Step ו Nude המשובחים. שילוב מצוין של אלקטרוני עם המלנכוליות של רדיוהד והקול המשוגע של ת'ום יורק, וההמשך לא מאכזב. Faust Arp, All I Need ו Jigsaw Falling Into Place המגניבים לגמרי, מגניבים במגניביותם.
אבל למרות זאת, לא יצאתי בהרגשה של 'וואו', כמו שקרה לי אחרי אלבומים קודמים של רדיוהד כמו OK Computer, The Bends ו Pablo Honey. נכון, שום שיר באלבום לא נופל ממצוין, אבל בכל זאת, היה חסר לי הפסיכוטיות של Paranoid Androidו Just, העוצמה של Creep, המגניבות של 2+2=5 ואפילו הצ'יזיות של High and Dry. קשה להתחרות בכאלה שירים.
לסיכום, תורידו! אבל חוקי.. =]
אני אוהב לקום מוקדם בבוקר.
כן, אני יודע שזה לא מתחבר לצד השמנטוני (שאגב, חוזר לעצמו. 67, ביצ'ס!) והעצלני שלי, אבל אני מרגיש תחושה של הישג לאחר בוקר מוצלח, במיוחד לאור החודשים האחרונים שכללו מעט מאוד אור יום. אתמול נרדמתי ב 8 בערב לאחר לילה של 3 שעות שינה בין שישי לשבת, וישנתי עד 7 בבוקר היום. קמתי, התעוררתי בכיף בלי שעון (מה שלא קורה הרבה בזמן האחרון. אני מוצא את עצמי שם שעון מעורר ל 4 אחה"צ לפעמים!), שטפתי שיניים, שתיתי קפה וקראתי עיתון. אחרי זה הגעתי לכאן לשמוע קצת מוזיקה ולכתוב והמשך התכנון הוא ללכת לרוץ (מייד נגיע לזה, הסירו דאגה מעל לבכם) , להתקלח, ללכת לקנות בורקסים ושוקו ולפנק את עצמי בארוחת בוקר טעימה ושמנה. איזה נחמד זה שיש פתאום המון שעות ליום!
בזמן האחרון התחלתי להיכנס חזק לקטע של להיכנס לכושר. מה גרם לזה אתם שואלים? ובכן, לפני כמה ימים קיבלתי תשובה סופית לגבי הגיוס שלי, 21.11.07, נח"ל! פתאום הבנתי שוואלה, זה ממש קרוב. התכנון שלי הוא לנסות לעבור גיבוש ולהגיע לסיירת נח"ל בתחילת הטירונות, אבל התוכניות והריאות שלי לא מסונכרנות, ולכן החלטתי שחלאס עצלנות, הגיע הזמן לעבוד על הכושר שלי! אז אני גאה להגיד שאני רץ כבר 4 יום (!!!!!) ברצף (!!!!!!!!) ואני מקווה שזה ימשיך ככה, כי ב 4 ימים האחרונים אני נזכר כל פעם מחדש עד כמה אני גרוע בריצות. אני מוצא את עצמי לפני 2000 מטר עם הריאות נגררות על האספלט מתנשף ומשתעל כמו זונה אסיאתית. הגיע הזמן לקצץ בעישון ולהגדיל את כמות הריצות, ואז אולי עוד חודש וחצי אני אהיה מוכן להתגייס בלי למות. אאאאאאמן.
אז, בנימת אני-לא-מאמין-שאני-כותב-את-זה, שיהיה לכולכם בוקר טוב.
פיס נ' לאב, ירין.