..Ok

? Guess who's back

Back again

Hitller's back

Tell a friend

,Hitller's back, Hitller's back, Hitller's back, Hitller's back,Hitller's back 

Whaaaaaaaa

^_^

אם רק הייתם רואים מה הולך בתוך הראש שלי.

לפעמים אני פשוט נקרע מהדברים ההזויים שצצים להם סתם ככה.

אז, מה כבר יש להגיד?

18, ביג 18, סוויט 18...

משום מה, כל הילדים חולמים על הגיל הזה...שבו יוכלו לעשות הכל. בדיעבד, אני לא רואה הבדל כ"כ גדול חוץ מהעובדה שאני לא אצטרך להמציא תירוץ כל פעם מחדש בכניסה לפאב.

אז בינתיים הספקתי לאכול גלידה ב'דיזל', עם המון המון חברים...מה שהיה דיי חביב.

בסופ"ש יהיה נחמד, אני מקווה.

אז, שיהיה לי במזל טוב... :-)

וואו, רק עוד בגרות אחת...וזהו.

12 שנה של מערכת החינוך הולכות להסתיים.

כמו כולם, אני יכול להגיד בפה מלא, שאני אתגעגע לתקופה הזאת. אפילו עכשיו אני מתגעגע.

זה פשוט הזוי, לא לראות כל בוקר את כל 400 האנשים בשכבה שלי. לא לעבור בבוקר, כשאני מאחר לשעת 0, ולעבור אחד-אחד וללחוץ ידיים, לחבק ולנשק לחיים למליון ואחד אנשים ואנשות.

עכשיו, מכל ה 400 איש האלה, שלא זכרתי חצי משמות המשפחה שלהם, נשארו כמה חברים וחברות קרובים. ההוא מכאן, הזה משם, כמה מפה. אני רואה איך לאט לאט כל אחד הולך לדרכו, וכולם נפרדים לשלום.

למרות זאת, ממשיכים הלאה. לחיות בעבר זה רע ויגרום לרק עצב. ממשיכים הלאה, כי זה הדבר השני הוודאי בחיים - הזמן זז, ותמיד נשלם מיסים.

אז מה העתיד צופן?

9.7 בגרות בפיזיקה, ואז, ככל הנראה מועד ב' במ"מ ב 16.7. לאחר מכן, אני ככל הנראה אעבוד...בתור מלצר,שוטף כלים או משהו בסגנון. נעבוד כמה שיותר, בכל זמן שאפשר. סוף סוף קצת כסף שאוכל לבלות בראש שקט.

אני רוצה גם לשפר את הפסיכומטרי, והפעם לא להיות חאפר. טוב, לא לגמרי...ננסה פשוט להשקיע טיפה יותר מפעם שעברה (תזכורת לעצמי - לא להגיע יותר למצב שיומיים לפני המבחן אני באות ז' במילון), ואולי הפעם נפציץ את הציון שאני חושב שאוכל להשיג.

בין לבין אני רוצה לנסות ולעשות כמה שיותר.

כמה שיותר שכונה.

כמה שיותר אלכוהול, פאבים, כיף.

כמה שיותר בתי קפה,מסעדות ובעיקר המון ג'אנק פוד עם כמה שיותר חברים.

כמה שיותר פתיחות ייחודיות בזולות הקבועות והכל-כך חרושות שלנו.

כמה שיותר גרינדוזים (לתוהים- 'גרינדוזים' מלשון 'גרנדיוזי', 'להתגרנדז' וכו' - בקיצור, ימי הוללות כיפיים) לכל מקום אפשרי. כרמל, טבריה, אילת, כרמיאל ואולי אפילו חו"ל, אם הכסף יאפשר.

או בקיצור-  כמה שיותר כיף, עד הגיוס.

בתקווה ואוכל לשמור על קשר עם האנשים שחשובים לי. הלוואי. זה באמת הדבר שהכי חשוב לי כרגע, מה שנראה מאוד קשה בזמן האחרון.

ואז, צבא.

ובנימה...נימתית זו, אסיים את דבריי ואלך לישון, כי כבר מאוחר וביליתי היום 6 שעות בבגרות באלקטרוניקה היום (שהייתה שכונתית למדי, למי שמתעניין).

פיס נ' לאב, ירין.

קדימה, קדימה ירין, רק עוד קצת...תישאר מפוקס!

לא...עייף...רעב...נו כיף.

לא לא לא, שלא תעז! קח את הספר הזה ותלמד איך להיות אזרח בישראל מדינה יהודית ודמוקרטית!

אעעעע...חו...קה...*ראש נופל על ספר עבה*

בכל מקרה, כמו שאתם רואים...אני אחרי הבגרות באזרחות. היה לא רע בכלל דווקא, להפעתי. אפילו צדקתי ברוב השאלות.

אני חושב.

מקווה, יותר נכון.

מל' (שם בדוי) אומר/ת (02:28):

YaRiN אומר/ת (02:29):

תנו במזל טוב, לדודה שלי נולד בן! למזלנו, אין בו את הגנים של הצד של אבא שלי...אז אולי הוא לא יצא מפלצת של 1.95 מ'.

כמו שכולנו בטח יודעים, לאחרונה הסדרה 'הסופרנוס' הגיעה לסיומה. ויש אדם אחד שיושב ומנגב כרגע דמעה בעזרת משולש של לחם שום לזכר הסדרה המהוללת.

לאחר שכתיבתי נקטעה ע"י כמה קווים מעצבנים שהגיעו משום מקום, אני אחזור לקו המחשבה הראשון שלי - היום לאחר הבגרות.

בקיצור, לאחר הבגרות נהרנו כל השכבה לכיוון האמפי פארק, שם היו חזרות לטקס סיום שלנו, החלטנו אני ועוד כמה חברים לבקר ב'חי-פארק' (בקיצור, גן חיות..מה זה כל השמות הפלצניים האלה במוצקין?!), כי הרי אנחנו אחד-אחד רקדנית של אתי פולישוק בדימוס ואנחנו לא צריכים שום חזרות בריקוד.

מה אני אגיד לכם, חיות זה פשוט אובר-רייטד.

הפינגווינים בכלל לא דמו לדני-דה-ויטו, התוכים ידעו להגיד רק 'תוכי-תוכי-תוכי-תוכי' (כן, אני יודע, תודה רבה באמת), הנחשים לא עשו לי בכלל 'ססססססס' מגניב שכזה..רק ישבו ובהו בזכוכית..בקיצור, TOTAL RIP OFF (ותודה לעומר שעזר לי לכתוב RIP. אני חייב לציין שהאנגלית שלי פשוט התנוונה מאז הבגרות משום מה).

הדבר היחיד שדווקא היה מגניב, זה חמור קטן שהצליח איך שהוא לשמור על שיווי משקל על הגדר למרות שהיו לו ביצים בגודל של חמוס ביצות בוגר. אותו חמורון זכה ממני לכינוי "חמורפיוס".

טוב, אני אגלה לכם סוד קטן...זה לא היה חמור קטן, זה היה עז. אבל האנשים שהיו שם לא קלטו את זה ועדיין נקרעו שפלטתי "חמורפיוס", אז אמרתי...יאללה, אף אחד לא שם לב, נזרום עם זה.

אוו..כמעט שכחתי.

להלן כמה תמונות מעניינות ממסיבת יום ההולדת שלי ושל נטע ביום שבת בגאלה!

יודעים מה, כדי לא לדרדר את הרמה של הפוסט הזה, שגם ככה בקנטים, אני אספר את זה כסיפור בהמשכים:

אוקיי, זה אני בדר"כ..(צולם באיזה בית קפה איפהשהוא באח"י אילת):

ממש בתחילת הערב, התיישבנו קצת לדסקס בחוץ. בינתיים הכל בסדר, אנחנו רק אחרי הרמת כוסית קלה:

עדיין פיקח, עדיין ירין, מצטלם בפוזות מפגרות אבל עדיין אני:

אוקיי, תחושת המרחק שלי טיפה נפגמה, הפנים אדומות מוודקה רדבולים והרבה קפיצות:

טוב, מספיק לעמוד. נשב קצת להירגע. גם כן להירגע:

חלקים שעדיין עובדים: עמידה ולהסתכל למצלמה. כל השאר - מחוק משכרות:

זהו, נגמרתי! הדבר היחיד שעובד זה בהייה בתקרה במין מבט של "מי אני? מי זאת מחבקת אותי ולמה יש פה הרבה אנשים?!" :

אני אחסוך מכולכם מה קורה אחרי שגם היכולת הזאת נאבדת בים של שתיה... ^_^

בקיצור, כמו שאתם רואים...לי ולנטע (שאפשר לזהות בשתי התמונות האחרונות D: ) הייתה אחלה יומולדת.

(וכדי למנוע הסברים, התאריך שלי הוא ב 26.6, אז תשמרו את המזל-טובים לאחר"כ!)

דברים לא חכמים שהספקתי לעשות השבוע #43 : לנסוע לסגור עסקה לגבי מועדון למסיבת יומולדת שלי ושל נטע בשבוע הבא בסמטה חשוכה, כשהאדם שאנחנו אמורים לפגוש שורק לנו לעקוב אחריו לכיוון מקום נטוש ומפחיד.

דברים לא חכמים שהספקתי לעשות השבוע #44 : להתווכח עם אותו אדם במקום חשוך על המחיר.

דברים לא חכמים שהספקתי לעשות השבוע #45 : אהההה כן, גם שכחתי לנעול את האוטו.

לאחר אותו מקרה, נסעתי ליוני עם יואב, שם הוא סיפר שמכיוון שהוא סוגר 21 ולא יהיה כאן ביומולדת שלי ושל יואב (איך שהוא היומולדת שלנו תמיד מסופחות אחת לשניה למרות שיש הפרש של שבוע בינינו) הוא ייתן לנו את הברכה המוקדמת עכשיו.

להלן הברכה:

תכירו, זו פצצת מרגמה שג'וני-בוי שלנו ירה ושמר, ניקה, שם בפנים המון ממתקים (שלמרבה הפלא, קיבלו טעם של חומר נפץ. תודה רבה באמת ;-) ) וברכה נחמדה.

אזרחים טובים, אל חשש. כעת, כשתשמעו בחדשות שרכוש צה"ל נגנב והועבר לשטחים, תוכלו להתרווח על הספה בניחותא ולדעת...שזה אצלי.

*פאוזה*

אוקיי, תשכחו מזה. תחששו.

"בלי ספאחיה לא הייתה אליפות" , כך נאמר בוואלה! ספורט, לאחר שהמאמן הקרואטי פוטר ממכבי ת"א.

בטח, בלי ספאחיה לא הייתה אליפות. היה יורוליג, היה גביע וגם אליפות.

באמאשלי, לאט לאט לא נשאר לי שום ספורט ישראלי לראות בטלוויזיה (חבל על הבן אדם שיציע לי לצפות בשחר פאר...).

אני חייב להתגלח כבר, רבאק...עוד יום-יומיים ואנשים יעצרו אצלי לקנות פיתה עם זעתר.

אני חושב שדרסתי חתול ביציאה מהחניה...

נסעתי והתעסקתי בלא להיתקע באיזה רכב שחנה כמו חאפר, כשראיתי חתול קופץ לכיווני ואז *פלאק* שהזכיר לי בצורה אקראית מאוד קול של מין ראש-חתולי-פוגע-בתחתית-אוטו-ועושה-איה-כואב.

אנאערף, כשחזרתי הוא לא היה שם. אז או שלחתול גירד בראש והוא החליט להשתמש בפגוש שלי במקום בכף ידו, או שמישהו החליט לעשות לחתול ג'סטה ולהקפיץ אותו לפח.

אחחח...אני מרגיש טוב יותר. :-)

בר: איכס! תראה, יש צב ענק על החוף!

יואב: אני דיי בטוח שהוא מת..

בר: בא נלך לבדוק, הוא לא יכול להיות מת באמצע החוף!

אני: תשמעי, גם אם הוא לא התייבש למוות כבר, הוא עדיין הגיע מחוף קרית-חיים...הוא בטח נסחף לפה אחרי שמת מהזיהום כאן.

*אנחנו מתמקמים ליד שאר החבר'ה באחת הסככות*

אני: יאללה, מי בא לים?

טוב, 4 וחצי בלילה זה האות שלי ללכת לישון..

פיס אנד לאב, ירין.