מחר תמיד נשאר מחר

אצלי בשבועיים האחרונים הכל לא בסדר שום דבר לא מסתדר לי והכל חרא.. הכי חרא שיכול להיות..

מתחיל להיות לי דה זה וו מהשנה שעברה..

הריבים עם גבריאל זה שאנחנו לא מדברים הכל הכל דומה לשנה שעברה בדיוק באותה תקופה שלפני העצמאות.

אני לא יודעת מה נסגר איתנו שאנחנו מדברים אז זה רק כדי לריב.. וגם שאנחנו כבר מדברים נורמאלי בסופו של דבר אנחנו גומרים בריב..

הוא אומר שאני מתייחסת אליו מגעיל אבל אני מתייחסת אליו איך שהוא מתייחס אליי.. כל הסיטואציה הזאת כואבת לי מאוד אני לא רוצה לחוות את מה שהיה לפני שנה.. זה היה מצב מגעיל וכואב מאוד ונמאס לי להיות פגועה וכואבת..

מצד אחד אין שום סיבה שניפרד אבל מצד שני אנחנו כל היום רבים וזה כבר בלתי אפשרי המצב הזה..

נמאס לי כבר לבכות ככה בלי סיבה מוצדקת.. נמאס שכואב לי הלב אני רוצה שאנחנו ניהיה בסדר כמו קודם..

אולי כל זה בגלל שאנחנו לא נפגשים וזה כבר לא כמו פעם שהיינו יכולים להיות בלי להיפגש ועכשיו כבר לא כי הקשר שלנו יותר חזק ויותר עמוק ויותר הכללל..

אני אוהבת אותו והוא יודע הוא החיים שלי הוא הכל בשבילי ואני לא רוצה לאבד אותו בכלל...

=\