מוק.: פיגו שמע איזה קטע, כבר זמן שאני שוקלת להחליף את פג’ואי (טוב נו, מאז ה-308) אז איזה יום אחד עצרתי ליד פיג’ו אדומה מטאלית למכירה ושאלתי כמה (כי אני ישראלית טובה),
מוק.: רשמתי את הטלפון תחת "פיגו מטאלי אדום" ושכחתי מזה. לפני כמה ימים נתקלתי בזה ולרגע הופתעתי מזה שיש לי את הטלפון שלך!
אסתר: לאן נעלמת, גברת מוק?
מוק.: ככה זה. ארץ קטנה עם שפם.
אסתר: אוי, נשרפת? איכס.
אחותי צעדה בירושלים, בטח נתקלת בה. בטח נתקלנו בחרמון, זה מצחיק. אנחנו נתקלות.
מוק.: כן! זה מזעזע! מזעזע אני אומרת לך! מחר אני אעשה פוסט, גם צעדתי בירושלים היום.
עומאר שונר: מה , תמונות שלך עולה באש?!
מוק.: אופס, לא שמתי לב שענית לי. שבוע שעבר הייתי בים ונשרפתי והתייבשתי! התייבשתי! את קולטת! לא רק נשרפתי! גם התייבשתי! מסמך אנושי מזעזע. יש לי תמונות!
אסתר: אינני יכולה לעמוד במתח, ספרי ומהר!
מוק.: מאדי, אל תשאלי מה קרה לי. זה כל כך מזעזע שאולי אני אכתוב על זה פוסט.
הדף הקודם