niv: ההשמך מלמטה: ווטרס וסחרוף ועוד פעילות "ספורטיבית" איתך, בכל אלו "הואשמתי" שאני מעוניין או חותר או חולם עליהן... אז, ממש כיף לי פה את יודעת, נחמד לדבר עם אנשים אינטליגנטים קצת יותר ממך, ממני הכוונה, בכלל כבר הייתי קרוב לתלות את עצמי, אב
niv: שלום שלום, זוכרת אותי מאתמול?, רוצה שאזכיר לך..., זה אני החוצפן שלא זכר את הבלוג שלך, זה אני שהואשם בכל מיני מזימות נסתרות, משהו שמתחיל בקעקועים ואחר כך גולדסטאר ואז דרום אמריקה אה וגם רוגר
יולי זרגן: גם לי לא. שנאמר - אבא נתן, אבא לקח.
טלי: אין לי מוטו,
והאמת שאין לי גם אוטו...
נינוס..: ... רק רציתי לציין שכבר לא פסח. (:
שירי: פסח. בעע..
יולי זרגן: דווקא לא. נסי יותר בכיוון חלה.
שירי: האויב הכי גדול זה גלידה. רשע בהתגלמותו.
יולי זרגן: האויב הכי גדול זה הרעב, התכוונת.
Little Sun: לפעמים התבלין הכי טוב הוא הרעב.
סָבָתוֹ: גם אני מעריצה וסוגדת. (זה שאני לא ברשימה לא מונע ממני להעריץ ולסגוד, נכון?)
שונם: מתגעגעת אליך ומתה מחום במקביל;
שונם בברזיל (חרוז)
Sword of democles: הוכנסתי לרשימת המעריצים הסוגדים. עכשיו זה רשמי. אני מעריצה (וסוגדת).
יולי זרגן: אולי הוא התכוון לבצקית עם שלושים אחוז שומן?
ELN: מה, משכשכת בקרם?
לי קאו: את כמו העוגיות שמפוזרות בגלידת "קרם עם עוגיות" של בן & ג’ריס
יולי זרגן: לדעתי זה כ"כ לא אופנתי שזה כבר רטרו. אבל אני סתם הוספתי כי זה יפה עם הצבעים.
ש. כהן: אני נורא מתלבטת אם גם להוסיף חלון מסרים. תמיד חשבתי שזה לא אפנתי אבל אם את שמת בטוח יש בזה משהו.
יולי זרגן: רוצה לנסח את זה עם "את" בהתחלה, כדי להתאים לרוח הכללית של הפינה?
נוני: אז הנה:
יולי זרגן, שנינות מופלאה, התנשאות מצחיקה, ובעיקר הרבה חן וטעם בטקסטים הכל כך שטחיים שלה
הדף הקודם
הדף הבא