, 14:01 6/11/2009:
איזה כיף שדברים בלי איכות זוכים לשבחי מבקרים . גם אני מאוד אוהבת את ברכת המעקה. והנה לשתינו ולכולם גם הקישור שהמילה מעקה מזכירה לי תמיד, ושכחתי להכניס לפוסט.
חשבתי לי במהלך קריאת הקטעים המפורשים- על פולין. אני לא בטוחה שזה ככה אצל כולם, ועל כן לא יודעת אם את חווית חוויה דומה, אבל בפולין היו לא כל הזמן רגעים כאלה של תאווה מוגזמת לחיים. אני חושבת שלאורך כל המסע העיסוקים העיקריים שלי היו אוכל ושינה. לא היה רגע של ערות (למעט באתרים אליהם הגענו, כמובן) שבו לא אכלתי (או עישנתי, אבל זה קצת סותר את התיאוריה אז בואי נשאיר את זה בחוץ,) ורוב הזמן ישנתי באוטובוסים, לא משנה שלא הייתי חלק מההילולה הטיאייג’רית שהתקיימה מחוץ לקירות החדר שלי- וישנתי בכל לילה כל הלילה- ישנתי בכל הזדמנות שניתנה לי ואכלתי בכל פעם שלא יכולתי לישון. בשלב מסויים הבנתי שבעוד שאני מתנזרת מקרבה אנושית בכל הרמות, מתבודדת עד כדי לבקש מאנשים שיתנו לי לשבת לבד בספסל האוטובוס בנסיעות של כמה שעות, על אף הידיעה שאין להם באמת מקום אחר לשבת בו- אני כמהה לסקס ברמות אחרות לגמרי. המוות שכל הזמן סבב אותי לגמרי הביא את הצרכים האנושיים הבסיסים לחיים- לקצה. דיברתי על זה עם כמה בחורות שעברה עליהן חוויה דומה.
, 12:22 6/11/2009:
אז אמנם החוויה של השבוע שלך בשמירות היא שונה לגמרי, אבל אני לא חושבת שההזכרות שלי בזה היא מקרית לחלוטין. זה כאילו שיש משהו במצבים האלה שמרדדים את היומיום שלך לצרכים קיומיים בלבד, כמעט; שינה ואוכל שגוררים פנימה למשוואה גם את הצורך הפיזי המפורש למעלה. מה דעתך?
, 14:11 6/11/2009:
דעתי, ספציפית, היא שאת מעולה ואני מאוד שמחה שכתבת את זה. ואת לא היחידה. לא כתבתי על זה כלום אבל גם אני נזכרתי בפולין הלוך וחזור לאורך התורנות הזאת, מהרבה סיבות. [זו חוויה משותפת בין כל הבנות ששמרתי איתן. אבל הן חוו את זה אחרת לגמרי. ד’, שאני לא יודעת אם ניכר מהטקסט, אבל היא החביבה עלי מבין שלוש הבנות שהיו איתי בתורנות, היתה גם שותפתי לחדר בנסיעה לפולין. אלא שבפולין כמעט ולא ראיתי אותה וגם לא דיברנו, משום שהייתי עסוקה במרדף לילי שתוק ובוטה אחר החיים, כולל (אם לא בעיקר) תאוותיהם]. אבל הסיבה העקרית היא שכמו שנרמז למעלה, בפולין גם אני עברתי חוויה דומה, ושגם לי כל זה הזכיר. איך היה בפולין.
אני חושבת שאת צודקת, הרידוד הזה, וההתעסקות רק בדבר אחד שלא קרוב לחיים שלך בדרך כלל, והפרגמטציה בשעות השינה, וההתעסקות האובססיבית בארוחה הבאה, כנראה מפעילים מאוד את השריר הזה. אדירה, אמרתי כבר? (מעניין איפה הוא מסתתר, המחקר שאומר עד כמה העיסוק בסקס היה דומיננטי בשואה).
(: מנוולת, את עוד לא יודעת שלא מחמיאים לי?(: בכל אופן, ויקיפדיה לא אוהבת לספר לנו שום דבר שקשור לסקס ואינו קשור לאבולוציה (וגם זה, לא מספיק). אני אפילו לא יודעת איך לתת לזה שם כדי לחפש על זה משהו שאינו המחשבות שלי.
בכל אופן, אם אנחנו כבר תקועות רק אם התיאוריות שלנו בנושא, טוב שאפשר לפחות לחלוק אותן האחת עם השניה וקבל פידבק חיובי(:
, 21:42 6/11/2009:
ובקשר ללתת שם לדברים כדי שיהיה אפשר לחפש אותם, זה קרה לי אתמול כשניסיתי לחפש את המילה הזאת של "לתת שם למשהו שהוא ברירת המחדל המובנת מאליה, השקופה, ע"מ לסמן שהיא בדיוק זה, ברירה, ולא האופציה היחידה האפשרית, ושהיא במעמד שווה ולא נישא על יתר האופציות למרות שהיא כרגע קולו של ההגמוניה". כמו ימני, הטרוסקסואל, סיסג’נדר. לא הצלחתי למצוא את המונח. יש לך?
, 23:42 6/11/2009:
אני מצטערת באופן טקסי על שינוי ההיררכיה של הדיון בצורה כזאת רומסנית, אבל מרגישה שהשאלה הזאת ומה שעומד מאחוריה הוא חשוב מספיק לעמוד בזכות עצמו ולא להשאר כאן (בתגובות למשהו שגם הוא חשוב מספיק לעמוד בזכות עצמו ).
, 14:49 7/11/2009:
מה שרציתי להגיד לך, שבקורס קצינים (שלושה חודשים של קשקוש) התנאים היו די דומים לכך, אבל הדבר נחווה אצלי הרבה פחות. אולי התופעה הזאת מזורזת ע"י גורם נוסף- חוסר מעש.
, 13:49 11/11/2009:
הכוונה שקצת פאדיחה לי שבאת בדיוק כשאני כותבת על סקס .
גם אני שמחה שאידיום כאן, ובאמת בעיקר בתגובות שלה הייתי רואה ומעריכה את ההסתכלות שלך. כמו שהיא אמרה פעם: אני רצה להסתכל על הפוסט בחזרה לראות מה שראית. (כשלי היה אדם כזה, כיניתי אותו "מנורת התכשיטים שלי").
אם אנחנו כבר בעניין, יש לך עוד כל מיני בלוגרים מומלצים לתרום לי?
(האתר שלי)
, 21:03 11/11/2009:
וכי סקס לא חלק חשוב בחיינו?! בינתיים אני קורא ומנסה את טעם הקנקן. נראה שאני אוהב את הגוונים והטעמים שאת נוסכת. גם את העברית. המישרה של מנורת התכשיטים פנויה?
מִרְצֶדֶת
תגובות לקטע: משמרות (אכל"ש) הוספת תגובה חדשה
אח... צ.
הפוסט הזה הולך ישר לפנתיאון של ישראבלוג מבחינתי.
קראתי בהנאה רבה. שלום רב שובך, ציפורת!*
*מצוות המעקה חביבה עלי מאוד.
מאוד !
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
איזה כיף שדברים בלי איכות זוכים לשבחי מבקרים
גם אני מאוד אוהבת את ברכת המעקה. והנה לשתינו ולכולם גם הקישור שהמילה מעקה מזכירה לי תמיד, ושכחתי להכניס לפוסט.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
(אני לא יודעת למה כל כך לא מצליח לי להגיב אצלך, אבל את יודעת שאני אוהבתותך, נכון?)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
יודעת
אני אוהבת אותך גם.
לילה טוב, יקירה
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
ברוכה השווה.
חשבתי לי במהלך קריאת הקטעים המפורשים- על פולין. אני לא בטוחה שזה ככה אצל כולם, ועל כן לא יודעת אם את חווית חוויה דומה, אבל בפולין היו לא כל הזמן רגעים כאלה של תאווה מוגזמת לחיים. אני חושבת שלאורך כל המסע העיסוקים העיקריים שלי היו אוכל ושינה. לא היה רגע של ערות (למעט באתרים אליהם הגענו, כמובן) שבו לא אכלתי (או עישנתי, אבל זה קצת סותר את התיאוריה אז בואי נשאיר את זה בחוץ,) ורוב הזמן ישנתי באוטובוסים, לא משנה שלא הייתי חלק מההילולה הטיאייג’רית שהתקיימה מחוץ לקירות החדר שלי- וישנתי בכל לילה כל הלילה- ישנתי בכל הזדמנות שניתנה לי ואכלתי בכל פעם שלא יכולתי לישון.
בשלב מסויים הבנתי שבעוד שאני מתנזרת מקרבה אנושית בכל הרמות, מתבודדת עד כדי לבקש מאנשים שיתנו לי לשבת לבד בספסל האוטובוס בנסיעות של כמה שעות, על אף הידיעה שאין להם באמת מקום אחר לשבת בו- אני כמהה לסקס ברמות אחרות לגמרי. המוות שכל הזמן סבב אותי לגמרי הביא את הצרכים האנושיים הבסיסים לחיים- לקצה. דיברתי על זה עם כמה בחורות שעברה עליהן חוויה דומה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
אז אמנם החוויה של השבוע שלך בשמירות היא שונה לגמרי, אבל אני לא חושבת שההזכרות שלי בזה היא מקרית לחלוטין. זה כאילו שיש משהו במצבים האלה שמרדדים את היומיום שלך לצרכים קיומיים בלבד, כמעט; שינה ואוכל שגוררים פנימה למשוואה גם את הצורך הפיזי המפורש למעלה.
מה דעתך?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
דעתי, ספציפית, היא שאת מעולה ואני מאוד שמחה שכתבת את זה.
ואת לא היחידה. לא כתבתי על זה כלום אבל גם אני נזכרתי בפולין הלוך וחזור לאורך התורנות הזאת, מהרבה סיבות.
[זו חוויה משותפת בין כל הבנות ששמרתי איתן. אבל הן חוו את זה אחרת לגמרי. ד’, שאני לא יודעת אם ניכר מהטקסט, אבל היא החביבה עלי מבין שלוש הבנות שהיו איתי בתורנות, היתה גם שותפתי לחדר בנסיעה לפולין. אלא שבפולין כמעט ולא ראיתי אותה וגם לא דיברנו, משום שהייתי עסוקה במרדף לילי שתוק ובוטה אחר החיים, כולל (אם לא בעיקר) תאוותיהם].
אבל הסיבה העקרית היא שכמו שנרמז למעלה, בפולין גם אני עברתי חוויה דומה, ושגם לי כל זה הזכיר. איך היה בפולין.
אני חושבת שאת צודקת, הרידוד הזה, וההתעסקות רק בדבר אחד שלא קרוב לחיים שלך בדרך כלל, והפרגמטציה בשעות השינה, וההתעסקות האובססיבית בארוחה הבאה, כנראה מפעילים מאוד את השריר הזה. אדירה, אמרתי כבר?
(מעניין איפה הוא מסתתר, המחקר שאומר עד כמה העיסוק בסקס היה דומיננטי בשואה).
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
(: מנוולת, את עוד לא יודעת שלא מחמיאים לי?(:
בכל אופן, ויקיפדיה לא אוהבת לספר לנו שום דבר שקשור לסקס ואינו קשור לאבולוציה (וגם זה, לא מספיק).
אני אפילו לא יודעת איך לתת לזה שם כדי לחפש על זה משהו שאינו המחשבות שלי.
בכל אופן, אם אנחנו כבר תקועות רק אם התיאוריות שלנו בנושא, טוב שאפשר לפחות לחלוק אותן האחת עם השניה וקבל פידבק חיובי(:
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
נכון
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
ובקשר ללתת שם לדברים כדי שיהיה אפשר לחפש אותם, זה קרה לי אתמול כשניסיתי לחפש את המילה הזאת של "לתת שם למשהו שהוא ברירת המחדל המובנת מאליה, השקופה, ע"מ לסמן שהיא בדיוק זה, ברירה, ולא האופציה היחידה האפשרית, ושהיא במעמד שווה ולא נישא על יתר האופציות למרות שהיא כרגע קולו של ההגמוניה".
כמו ימני, הטרוסקסואל, סיסג’נדר.
לא הצלחתי למצוא את המונח. יש לך?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
המייל שלך משמח אותי,
אבל לא נראה לי שהצלחתי לרדת לסוף דעתך.
אני אחשוב על זה עוד, ואת תחשבי על דרך לפשט את זה עוד.
הולך?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אני מצטערת באופן טקסי על שינוי ההיררכיה של הדיון בצורה כזאת רומסנית, אבל מרגישה שהשאלה הזאת ומה שעומד מאחוריה הוא חשוב מספיק לעמוד בזכות עצמו ולא להשאר כאן (בתגובות למשהו שגם הוא חשוב מספיק לעמוד בזכות עצמו
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
מה שרציתי להגיד לך, שבקורס קצינים (שלושה חודשים של קשקוש) התנאים היו די דומים לכך, אבל הדבר נחווה אצלי הרבה פחות. אולי התופעה הזאת מזורזת ע"י גורם נוסף- חוסר מעש.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
http://www.article.co.il/ShowArticle.asp?id=5762
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
יאם, תחיקת בטיחות בחסות המסורת. אני אוהבת את הדברים האלה.
(חשבתי שאם תהיה מישהי שיהיה לה את המאמר על הסקס בשואה זו תהיי את, כמו שידעת לתת לי את נוהל חניבעל בזמנו)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
באתי כדי לנשום את אוויר הבלוג שלך.
קראתי פה ושם (חיטטתי).
כאן הרגשתי באדי המילים של אידיום.
מנסה לומר שבאתי להיות מנוי.
כמו שאמרתי אצלי, הגיע העת...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
ברוך הבא והנמצא.
נפלת על תקופה מפורשת להפליא.
מה הכוונה ב"אדי המילים של אידיום"?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
התכוונתי ששמחתי לראות אותה כאן. שם מוכר, פנים, קל יותר להשאיר תגובה ראשונה.
ומה כוונתך תקופה מפורשת להפליא?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הכוונה שקצת פאדיחה לי שבאת בדיוק כשאני כותבת על סקס
גם אני שמחה שאידיום כאן, ובאמת בעיקר בתגובות שלה הייתי רואה ומעריכה את ההסתכלות שלך. כמו שהיא אמרה פעם: אני רצה להסתכל על הפוסט בחזרה לראות מה שראית.
(כשלי היה אדם כזה, כיניתי אותו "מנורת התכשיטים שלי").
אם אנחנו כבר בעניין, יש לך עוד כל מיני בלוגרים מומלצים לתרום לי?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
וכי סקס לא חלק חשוב בחיינו?!
בינתיים אני קורא ומנסה את טעם הקנקן.
נראה שאני אוהב את הגוונים והטעמים שאת נוסכת.
גם את העברית.
המישרה של מנורת התכשיטים פנויה?
את יעלילה את מכירה?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
חלק חשוב מחיינו, אב לא בבלוגנו.
לא יצא לי לדבר עליו עד כה יותר מדי כאן.
ואולי גם זה דבר שמשתנה, ואולי אפילו השתנה.
לגבי "המשרה" של מנורת תכשיטים אני לא יודעת,
אבל לך יש כאן מקום.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הוספת תגובה חדשה: