סיפורים לדובי קוטב

תגובות לקטע: ממה עשוי אדם? ולא, אני לא מתכוונת לתאים, עצמות, וורידים  הוספת תגובה חדשה


משתמש מאומת (האתר שלי) , 18:18 29/3/2012:
אני חושבת שאני יומן.
יומן עם עטיפה יפה, כריכה שהיא, כביכול, קשה, ויש לו מנעול עם מפתח.

המפתח חבוי במקום נסתר, שאנשים מעטים יכולים להגיע אליו.

ואז באים, עם המפתח, לכריכה היפה, שעליה יש כמה שריטות. לא עמוקות, אבל יש. אם מסתכלים טוב, יש גם כמה פינת מפורקות.

ואז...

פותחים אותו. ובפנים, יש סודות רבים שמוסתרים מפני כל עין. סודות גדולים וקטנים, רגשות ומחשבות, דאגות ושמחות.

מה שכתוב ביומן לא מצויין בשום מקום אחר, רק בו-

ורק אנשים מסויימים יכולים ומצליחים לקרוא את הכתב המסורבל שלו.

ואלו האנשים שאני הכי מעריכה בעולם.


(אני הולכת לפרסם את זה בתור פוסט, רעיון מקסים כל כך).


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 18:39 29/3/2012:
כבר אמרתי לך את זה פעם, אבל...
את בן אדם מדהים.



הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 19:52 29/3/2012:
וואו...
תודה.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 22:37 29/3/2012:
על מה? 
סה"כ אמרתי אמת



הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 00:26 30/3/2012:
אני לא יודעת, זו פשוט הפעם הראשונה שמישהו אומר לי דבר כזה ואני באמת מאמינה לו שהוא מתכוון לזה.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

משתמש מאומת (האתר שלי) , 09:13 30/3/2012:
אני יותר משמחה לשמוע.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

לי (האתר שלי) , 14:33 30/3/2012:
רעיון ממש טוב:)


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 14:56 30/3/2012:
תודה3:


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

מישהי מסוימת.. , 17:58 1/4/2012:
אני חושבת שאני.. אמ...
אני חושבת שאני משחק קלפים (רב הסיכויים שפוקר XD ) .
אני לרב האס. שמה פס, מבחוץ אדישה, קצת שונה, היחידה שלא מספר או בנאדם. לרב אני מתגברת על כל הקלפים האחרים, מנצחת ועוברת לסיבוב הבא, מוכנה לכל דבר [כמעט] . אבל אם במשחק יוצאים קלפים שלא קשורים אליי, שלא צריכים אותי בכלל, אני בחוץ. חסרת תועלת. אם יוצא פלאש, זה יכול להיות טוב ברגע שיש את כל החלקים הנחוצים, אבל אם חסר אפילו חלק קטן, חסר חשיבות כמעט, אני שוב חסרת תועלת. אומרים שאס הוא קלף מסתורי, משתמשים בו לקסמים,לסודות ותכסיסים. הקסם היחידי שאני עשיתי זה למצוא לי זוג של אס תלתן בסיבוב אחד. אבל התלתן הלך לו לסיבוב שני....
(המשך בתגובה הבאה..)


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

מישהי מסוימת.. , 17:58 1/4/2012:
אני שומרת סודות רבים, לא מגלה לאף אחד יותר, זה נכון. אבל זה די חסר חשיבות. אני לא אס יהלום שעושה תכסיסים, אני לא מפעילה אנשים, ואני לא מפעילה מניפולציות על אנשים מתוך תאוות בצע, חמדנות, שנאה או נקמה, גם אם הרגשות האלה קיימים. את תאוות הבצע והחמדנות אני מסלקת, השנאה נשארת ואני דוחקת אותה לצד. הנקמה בוערת אבל אני מתעלת אותה לכיוון שונה. להרים את עצמי גבוהה. לנצח במשחק. למרות הכל אני אס לב שחור. לב שעבר הרבה דברים. לב שנהפך להיות שחור ע"י אימונים. לא לתת לאף אחד להתקרב יותר מדי. להיות לבדי בחושך של עצמי. לחיות את החיים ולהנות. אבל לא להיות חלק מפלאש. לא להיות תלוייה באנשים. לא להתקדם רק בזכותם. לעבוד בשביל זה ולמצוא את המקום בשבילי. אני לא חסרת תועלת, גם אם אני לא נחוצה להכל. אני קלף חזק, גדול, עצמאי. כן, אני לא מספר, אבל אני ייגרום לכך שייספרו אותי.
לנצח במשחק.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

מישהי מסוימת.. , 14:03 2/4/2012:
חחחח כן, זה היה בהרחבה והרב זה בולשיט, אבל היה לי מצב רוח פילוסופי =P ;]   אני מתחילה להיות מודאגת, אני הופכת לפסיכולוגית!!!
נגיד, דברתי עם חברה שלי על דברים רציניים, ונשמעתי בת אלף עם התשובות שלי וחברה שלי כולה בשוק..... XD

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

draem (האתר שלי) , 21:29 10/4/2012:
את בנאדם עמוק מאוד, את יודעת את זה?
אני כ"כ מסכימה איתך!

ולדעתי אני פשוט כמו ספר, כל מי שרוצה יכול לקרוא אותי אבל בשביל זה הוא צריך להתאמץ, כל מי שמתאמץ לקרוא אותי מצליח. אנשים שלא מתאמצים סתם רואים בי ספר עם כריכה קשה ובגלל זה הם גם לא יכירו אותי.


אני יודעת שזה לא כ"כ שנון אבל אני טיפוס קצת (הרבה) לא שנון...אוף


נ.ב אני לא סתם ספר, אני משחקי הרעב!



ניצחון יביא אושר ותהילה,

הפסד יביא מוות בטוח.



אתם חייבים להודות שזה משפט מדהים!!!


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 21:32 10/4/2012:
תודה... :)
ואת צודקת, זה באמת משפט יפה

אבל אני חושבת שחלק מכם קצת לא הבינו את העיקרון כאן...

דיברתי בעיקר על חומרים. אתם מדברים על חפצים.

אפשר להגיד חלון זכוכית, פסל חימר, וכו’

אבל השתמשתי בכוונה בהשוואה לחומר עצמו, לצורה המקורית שלו.



הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 03:05 16/2/2013:
אוה, אני אוהב אבנים! מורכבות מכל כך הרבה גוונים של מינרלים ומערכות של סדקים, התפרקות ובניה מחדש. מעניין....

אבל ברצינות - אני חושב שמישהו מבחוץ יוכל להגיד לך הרבה יותר טוב איזה חומר את. מבפנים, פשוט קשה לראות אותנו.

כל פעם שאני מסתכל במראה אני מופתע מחדש...


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

משתמש מאומת (האתר שלי) , 09:10 16/2/2013:
אני מבינה אותך, האמת. מי יודע, אולי כדאי לי לשאול מישהו מה הוא חושב, איזה חומר אני?
ועוד שאלה,
הקטע הזה כל כך ישן... איך הגעת אליו?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

הוספת תגובה חדשה:

סוג תגובה:

 שם:
 email:
 
(או מספר הבלוג)   האתר שלי:
  מצב רוח: ריק                           בחר: ריק קול סבבי אה? סטנדרטי אוף עצוב עצבני
קוד אבטחה:
במשלוח התגובה אני מאשר/ת כי ידוע לי שהאחריות לתוכן התגובה היא עליי ולא על האתר ישרא-בלוג ומנהליו.  
שלח