כזאת אנוכי...

 (האתר שלי) , 20:05 8/5/2005:
עייפה או עצובה? כי דווקא קראתי במקום אחר שבילית לא רע היום..

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 20:08 8/5/2005:
גם וגם.
ובאמת, בלי קשר לבילוי עם חברותי לטריומויראט.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 08:17 9/5/2005:

שעזרו.
מאוד.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 20:19 8/5/2005:
חלומות פז! ויום מופלא מחר. אמן.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 08:18 9/5/2005:
ישנתי שנת נבוט.
כאילו תקעו נבוט בראשי.
עכשיו הכל נראה יותר טוב...
תודה :))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 20:57 8/5/2005:

עייפה?
לכי לישון
מחר יום חדש אמרה סקארלט אוהרה

(תכתבי מה שעל ליבך, אל תפרסמי, תדברי ותתני למי שצריך לקרוא את זה, ואח"כ אם עדיין תרצי לשתף אותנו, תפרסמי.... זאת עצתי. )

נשיקות

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 08:19 9/5/2005:
הלכתי.
ישנתי.
קמתי.
כתבתי.

בערך...

וסקרלט, היה משהו בדבריה...
:)))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 08:20 9/5/2005:

אין לי תקנה...

(ונדמה לי שלא הבטחתי דבר...)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

, 22:23 8/5/2005:
????????????
אם כך,אני מבינה שהבלוג באמת מיועד רק למי שממילא יודע על מה מדובר,גם בלי לקרוא כאן.
מציק.
האם את מוותרת עלינו, אילו שאינם מבינים?....

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 08:17 9/5/2005:
לא.
אני לא מוותרת.
הם בוחרים ללכת כי הם לא יכולים להתמודד עם העובדה שלא כל דבר צריך ואפשר לומר כהאי לישנא, באופן הברור והבהיר ביותר.

אני מאמינה שאפשר לעיתים להתחבר לדברים, לרוחם או לחלקם גם בלי להבינם אחד לאחד.
ואפשר גם לא לומר דבר.
ובוודאי שאפשר פשוט ללכת.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^