עצמאית בשטח

 (האתר שלי) , 14:51 10/5/2005:
אני חושב שאת מצנזרת את עצמך או מדללת את הכתיבה שלך (בהנחה שאת עושה את זה)
כי כנראה יש משקל לתגובות שלנו
ואם את כותבת נגיד שאת עצובה וחושבת על לקחת כדורי הרגעה וחלק מאיתנו תומכים מאוד אבל זה בכל זאת מפחיד אותך להכנס לזה
ובפוסט הבא לא ממש תכתבי על זה (כי את מדללת ) ואז לא נתייחס לזה את חושבת?
אבל שולה
את נמצאת כאן כבר כמה זמן וחוץ משמך האמיתי שכבר ממש לא חשוב מהו
הכרנו אותך ונקשרנו אלייך ולמיצי
ולכל גיבורי התרבות שלך
והסביבה שאת גרה בה
אז את חושבת שאם תגידי שאת מצנזרת -מדללת ולא כותבת על הכל
לא נשאל???


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 15:04 10/5/2005:
זה לא עניין של חשש מתגובות כתובות שגורם לי לצנזר, אלא בעיקר המחשבה של "מה יחשבו עלי" בלי קשר אם מגיבים או לא.
ואתה יכול לשאול מה שאתה רוצה!!!

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 15:15 10/5/2005:
מה יחשבו עלייך שולה?
רוב מי שקורא כאן רוצה רק טוב בשבילך
וכבר גיבש לעצמו ,מחשבה"
בדרך כלל מאוד חיובית+רגשות חמים שעוברים אני מאמין את המסך
ואם לא תרצחי בכוונה תחילה מישהו לשם ההנאה שבדבר
דעתנו כבר לא תשתנה לא חשוב מה
לא כאן בישרא
ואני מאמין שגם לא בסביבה הטבעית שלך
אז מה יש לדבר?
וממה יש לך לחשוש?

לשאול?
אין לי מה לשאול
מה שסיפרת ואמרת על מה שאת מרגישה
גובש כבר לדיעה שאמרתי וחזרתי עליה כמה פעמים כאן
והיא ידועה לך

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 15:47 10/5/2005:
"מה יחשבו" זה אולי לא תמיד חשש מוצדק אבל הוא קיים, גם אם בעצם אין שום דבר רציונלי מאחוריו.

דעתך ידועה לי, וכבר הזכרתי בתגובות לפוסט הקודם את העובדה שהתקשרתי לפסיכיאטר וקבעתי תור. עדכון יבוא בזמן אמת.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 17:09 10/5/2005:

וואלה !
ועל זה נאמר מברוק
ועכשיו בטוח יבוא לציון גואל
שמחה לישראל
ותודה לשואל (זה בשביל החרוז..

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 18:14 10/5/2005:
נחיה ונראה.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 14:51 10/5/2005:

אני ראשון שולטתתתתת?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 14:56 10/5/2005:
שולתתתתתתתתתתתתת בהחלטטטטטטטטטטטטטט.
:-)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 15:50 10/5/2005:
מי מתְנֶה אותך יותר ממני?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 18:14 10/5/2005:

גם אליך פ’ התקשר?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 22:49 10/5/2005:

תאמין לי שאם אני הייתי התסריטאית הייתי מארגנת מחזה אחר לחלוטין.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 18:45 15/5/2005:
כן, קראתי.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 20:34 10/5/2005:
מה הדבר הכי גרוע מבחינתך שיחשבו עלייך?



הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 20:56 10/5/2005:

שאני טיפשה.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 21:36 10/5/2005:
באמת?
הפתעת אותי. חשבתי שתחששי להראות פרובוקטיבית
’מזמינה’ מידיי, (חשש שעבר גם בי פה ושם), או בכיינית מידיי,
אבל טיפשה...
את כמו צ. דואגת במקומות הלא נכונים.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 21:42 10/5/2005:
בכיינית - חשש שקיים, רק לא בראש הסולם.
מזמינה או פרובוקטיבית - לא מפחיד אותי, כבר התרגלתי לקבל מיילים "לוהטים" וזה לא מזיז לי. חסינה לחלוטין.
טיפשה - אני חוששת שזה מה שאני הייתי חושבת אם הייתי אחד מהקוראים.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 22:55 10/5/2005:
אחת הסיבות שאני אוהבת להתערטל, חופי נודיסטים, צילומים וכאלה- היא השחרור, ההרגשה שעכשיו כבר אין לי מה להסתיר. ככה גם לגבי טיפשות. הקדשתי כמה פוסטים לראשי הריק ואחרי זה השתחררתי מזה.
למעשה, כאן, הפשע הכי גדול הוא להיות משעממת. מטומטמת דווקא הולך לא רע...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 06:49 11/5/2005:
דווקא החשש לשיעמום אינו מטריד אותי במיוחד, מה גם שהכתיבה שלי מתבססת ב 100% על "דברים שאני חייבת לדבר עליהם" בלי להתחשב ברמת העניין שתתעורר בקוראים. הפוסטים שגוררים הכי הרבה כניסות הם דווקא כאלה המתארים סיטואציה ממנה יצאתי די טיפשה, או הכוללים תמונות. לא יודעת מה יותר גרוע...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 07:30 11/5/2005:
למה את מתכוונת ב’טיפשה’, לפתיה? לפראיירית? צרת אופק? פקאצית? (כל הטיפשות לעיל כלל אינן שליליות בעיניי)
על איזה טפשות את מדברת?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 07:38 11/5/2005:
פתיה, ואולי גם קצת פראיירית. אבל בעיקר פתיה.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 07:44 11/5/2005:
אני מפקסת עוד קצת- פתיה במובן נאיבית? לא חשדנית? מה הדבר הכי פותה שעשית?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 08:18 11/5/2005:
כן, אני חושבת שהמונח הוא "נאיבית".
תראי, כל הסיפור עם ה- פ’ הזה הוציא אותי מאוד טיפשה. מאוד. השתלשלות ההיכרות בנינו והעובדה שהוא קרא את הבלוג שלי כל הזמן גרמו לי להאמין שזו תהיה היכרות מסוג אחר, רציני. הנפילה שלי בקיץ שעבר היתה קשה לא בגלל שהקשר בנינו לא התממש, אלא בגלל שזו היתה פעם ראשונה מזה שנים שהאמנתי למישהו, שבטחתי בו. האכזבה שלי לא היתה ממנו, אלא מעצמי - מכך שהייתי כ"כ טיפשה ועיוורת. ואופטימית. לא מתאים לי להיות אופטימית.
את הפוסט הנוכחי כתבתי, בין היתר, כדי להזכיר לעצמי שאני צריכה להתבטא כאן בחופשיות בלי להתחשב ב"מה יחשבו עלי", כי ברור שכל מי שקורא כאן ומודע לקטע עם פ’ חושב שאני טיפשה. לא אכפת לי. גם לא מזיז לי שפ’ קורא מה שאני כותבת כאן. האמת - הדבר האחרון שמעניין אותי זה מה פ’ חושב עלי.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 16:18 11/5/2005:
רוצה לשלוח לי לינק לסיפור הזה?


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 17:34 11/5/2005:
בקצב הזה זה לא יהיה סיפור אלא טלנובלה למתקדמים...
בכל אופן קחי לינק הכולל בתוכו הפניות נוספות:
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=20218&blogcode=1070653
וההמשך, שאליו מקשר גם הפוסט הנוכחי:
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=20218&blogcode=1213180


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 17:59 11/5/2005:
זהו סיימתי לקרא, כולל הסתעפות לסמטאות.
את התכונה הגברית הדי דוחה הזו יצא לי לראות פה ושם.
(גם אצל האבא היקר שלי...).
אני מבינה שהוא מצא חן בעינייך, למרות הכל.
לדעתי עדיף להיות מטומטמת מאשר להפוך לביץ’ חשדנית, קפוצת שפתיים, עם חגורת צניעות על הלב. השאלה מה עושים עם ההתרסקויות האלה. איך מקהים אותן. אני צריכה לחשוב על זה...
אם היית גרה קרוב יותר...אני מניחה שגם זה לא היה עוזר, אבל הייתי מנסה.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 18:31 11/5/2005:
לא יודעת איך להגדיר את זה, אבל כשפגשתי אותו בפעם הראשונה התחושה שלי היתה כאילו אני מכירה אותו מאז ומעולם, כאילו הוא חבר ותיק. מן אחד כזה שאחרי 10 דק’ שיחה כבר אפשר לשבת לידו בישיבה מזרחית, עם טרנינג ונעלי בית. קצת כמו שהיה לי כשהיכרתי אותך.
ואני טיפוס לא חברותי, אין לי הרבה היכרויות כאלו.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 18:36 11/5/2005:

אני מבטיחה לא לאכזב!
הקטע עם נשואים הוא שמי שעושה את זה לאשתו, אם ילדיו, הוא שור מועד, שאך סביר שיתנהג איתך אותו דבר.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 18:45 11/5/2005:
לא יודעת, כל הקטע הזה של נישואין ונאמנות זה משהו שאףפעם לא הצלחתי לעכל, ולכן אני לא רוצה לצאת בהצהרות לגבי זה. ולגביו? הוא וההתנהגות שלו אינם העיקר, אלא ההשפעה עלי וההתמודדות שלי. אני מניחה שהוא גם ממלא אצלי איזשהו צורך, אחרת לא הייתי עונה לשיחה שלו.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 12:38 12/5/2005:
נאמנות במובן של ’להיות שם לצידך כשתקרא לי’...את זה את יכולה לעכל?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 12:44 12/5/2005:
בוודאי.
אבל אנחנו לא מדברים (רק) על זה כשמדובר בנאמנות בין בני זוג, לא?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 12:55 12/5/2005:
אני מדברת על זה שאסור ’לתת את הלב’ למי שמשקר לאשתו.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 13:01 12/5/2005:
אה, טוב, לא הבנתי כך.
בכל אופן, קשה לי להתייחס ספציפית להתנהלות של אותו בחור (פ’) מכיוון שבאמת איני יודעת עד כמה הוא משקר לאשתו, אם בכלל, וזה גם לא העניין - מבחינתי לפחות.
מה שלי מפריע זה:
א. שהאמנתי למישהו והתבדיתי.
ב. שהוא מודע לאיך שקיבלתי את כל הסיפור הזה, ובכל זאת - ממשיך.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 11:58 16/5/2005:
מסכימה, ומכאן נובע שם הפוסט "זמן פיוס" - ביני לבין עצמי.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 13:37 12/5/2005:
יש איזה טעות קלאסית כזו שכולם טועים בה. הנחת העבודה שלנו היא שהצד השני אמור לנהוג ע"פ הנורמות שלנו. אם אנחנו נבקר אותו כשהוא חולה, נחכה לו כשנהיה חולים, אם נתנו לו מתנת יום הולדת נעלב אם הוא לא יחזיר וכו’ וכו’. בפועל, זה לא עובד. אני יכולה להתפוצץ מזה. להעלב ולזעום, להחרים ולהעליב חזרה, אבל אין מנוס. ככה זה. את תמשיכי להאמין, והוא ימשיך
לצעוד בכיוון שהזין מורה לו. גם הזאב לא אשם שהוא רעב.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 13:43 12/5/2005:
מצא חן בעיני המשפט האחרון שלך :-)

אחותי, למה זה תמיד קורה לי? יש פה איזה חטא קדמון שאני התשלום עליו? או שאני פשוט מטומטמת וזהו?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 18:12 12/5/2005:
לא ולא.
את חמודה וזיינים נוטים להצביע עלייך.
את סינגלית ומסתובבת ביערות זאבים.
את נורמלית ועודך מאמינה באדם.



הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 06:35 11/5/2005:
ההשוואה למתאבד היתה רק לצורך ההסבר, ובתור העו’ד שלי אני מתחייבת בפניך שלא להתאבד. מה שכן - המלצה מצוינת, אני מבינה שהחשבון כבר יגיע בדואר...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 08:48 11/5/2005:

אתה עובד בעיתון?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 10:41 11/5/2005:

אולי פשוט תרשום לי כדורים ונגמור עניין?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 11:24 11/5/2005:
קודם אני אקרא מה כתבו עליו ב"עכבר". אם זה סרט מפחיד - אין סיכוי, כי אח"כ יש לי סיוטים בלילה.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 11:50 11/5/2005:
אבל בחיי היומיום אין שום דבר מפחיד (אולי רק החשש ממלחמה, אבל זה ממילא לא בידי), זה רק הסרטים שמביאים לי סיוטים.
מבטיחה ללכת לבדוק ב"אוזן".

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 12:13 11/5/2005:
א-י-ז-ה א-ו-ר-ח!
מה המצב? יש איזה פרסום-בכריכה-רכה באופק?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 13:11 11/5/2005:
אני אעשה כל מאמץ.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 07:41 12/5/2005:
נחשפת? אני לא ממש נחשפת, ראשית - הזהות שלי חסויה, ושנית - אני שוקלת כל מילה, מוחקת הרבה, מנסה שלא לרמוס לחלוטין את שאריות הכבוד העצמי של ה"אני" הוירטואלי.
בקיצור - אני די חנונית.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 22:51 11/5/2005:
זה מוזר הא ? כמה מהר המקום הוירטואלי בעליל הזה
נהיה דומה כל כך לעולם האמיתי . אולי כי הוא לא כזה וירטואלי , בעצם .
ותראי , לגבי הפתיות והנאיביות , אני נוטה להסכים עם הנוריקו ( בעיקר בגלל הדימוי הציורי של חגורת צניעות על
הלב ) . אני עשיתי עם עצמי הסכם שפעם בשנתיים שלוש
אני מרשה לעצמי להיות מטומטמת . זה פשוט בלתי נמנע
( למרות שזה נהיה יותר ויותר קשה כי קשה להיות מטומטם
באמת אם אתה מודע לטימטום ) . ודווקא כאן נראה לי
נכון לחשוף את זה , כי מכירים אותך וכבר למדנו להעריך אותך והדבר האחרון שעולה מתוך הבלוג שלך זה חוסר באינטליגנציה , כך שה"מעידות" האלה מתארגנות בפרופורציות נכונות יותר מהאופן שבו את חווה אותן .
ולסיום אצטרף לתחינה הכללית , בבקשה אל תצנזרי לנו חלקים ממך , ther’s just more of you to love this way
גם את שולה הסתומה : )

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 07:56 12/5/2005:
כן, זה נכון שהאופי האנושי הבסיסי תמיד יהיה הגורם שיעצב את הסביבה ולא היא אותו. זה רק מראה שלא משנה באיזו סביבה אתה - בסופו של יום תמיד תשאר מי שהינך.
אני מניחה שתמיד תשאר מידת צינזור. יש דברים שלמרות שהם חלק מההתנהלות היומיומית שלי, אני ממש לא מעזה להעלות אותם על הכתב. ואולי אפילו לא מפחד הקוראים, אלא יותר מאי-נעימות כלפי עצמי.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 14:53 12/5/2005:
טוב, אני מבינה את זה מצוין כי גם אני עושה בדיוק אותו דבר. יש פרקים שלמים שאני מצנזרת ואני אפילו לא יכולה
להסביר לעצמי למה .


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 20:19 12/5/2005:
קודם כל - ברוכה הבאה.

אני מרגישה חובה לעצמי להדגיש כי למיטב הבנתי אין המדובר על פגישה בעלת אופי רומנטי, וכי פ’ ואשתו חיים יחדיו בשלום. זה בכל מקרה מה שאני הבנתי מדבריו, ולא הייתי רוצה שיווצר רושם מוטעה ("מאהבת" וכו’).
ולעצם העניין - מסכימה איתך שפגישה איתו אינה רצויה עבורי, אבל היות שאין בכוונתי לרמות את עצמי אני חייבת להודות שהסירוב לא יבוא לי בקלות.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 19:14 13/5/2005:
ראשית: ברור שאני רואה בתגובות שלך (ושל אחרים) משוב חיובי, שהרי אם לא כן - לא היית טורחת לכתוב, לא?
שנית: חשבתי ש"מאהבת" זו מישהי שמתקיים איתה קשר רומנטי ו/או מיני, וזה לא המצב במקרה הזה. מה שכן - יכול להיות שאני לא יודעת מה זה "מאהבת".
שלישית: לדעתי ניפגשנו בעבר פעמיים בלבד (זה מקנה פטור מ"מאהבת"? וממתי "מאהבת" נמדד לפי מספר הפעמים?).
רביעית: אף פעם לא הצלחתי להבין האם כשבחור אומר לי X הוא באמת מתכוון ל X או אולי ל Y או Z או השד-יודע, ואיני מתכוונת - בגילי המופלג - להתחיל לייגע את מוחי הקטן בעניינים אלו. מי שרוצה להעביר לי מסר צריך לדבר ברורות, ולמי שלא מסוגל לדבר ברורות מראש אין לי סבלנות.
ערב נעים.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 03:47 14/5/2005:
אני מציע לערוך את מסיבת יום ההולדת פה בבלוג.
לא צריך לדאוג לכיבוד למוזמנים או לנקות אחר כך וכל מי שירצה יוכל להשאיר תגובה עם איחולים.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 07:47 14/5/2005:

אבל מה זה שווה בלי כיבוד ובלגן, ובלי שאפשר להשתכר ביחד ולשיר בשני קולות, ובלי לקום למחרת עם כאב ראש נוראי וכיור מלא כלים?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 17:05 14/5/2005:
הא! שולה, תפסתי אותך!
את כן רוצה לחגוג את יום הולדת עד עילפון חושים!

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 17:13 14/5/2005:
אני לא רוצה לחגוג בכלל, אבל אם נגזר עלי - אז רק עד עילפון חושים. אין אופציה אחרת.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 08:47 15/5/2005:
בוקר אור.
מה זה ל"ח?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 10:21 20/5/2005:
אני אעדכן כאן, ובכל מקרה גם אם אתחיל לקחת השינוי לא יגיע מיד, אם יגיע בכלל.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^