(האתר שלי)
, 19:47 15/6/2005:
אוי לחשוב זה מסוכן אני עוד עלולה לחשוב בטעות על עבודה, כל היום אני חושבת, בבית אני נותנת למוח מנוחה.
ותודה על המחמאה, אני בטוחה שהילדים שלי לא חושבים ככה... :-))
(האתר שלי)
, 22:27 16/6/2005:
נכון נכון!!!!!
הם נחתו בארבע וחצי אחה"צ, וחיכיתי להם בשדה התעופה, אח"כ מיד אחרי שהגענו הביתה והיא ראתה את ההפתעות שהכנו לה, היא כבר רצתה לצאת לעיר, אז יצאנו והסתובבנו (וקנינו לי ולה סנדלים) עד תשע בערב כמעט.
עכשיו סוף סוף העייפות נפלה עליה והיא נכנסה למיטה.
(האתר שלי)
, 19:45 15/6/2005:
זהו שאת כ"כ צודקת במקום להנות מהשקט הזמני הזה, אני מקטרת. אבל זה היה קיטור בצחוק, לא על אמת, עוד מעט אני אכנס למקלחת, אח"כ אכין לי כוס קפה, אשב לראות חדשות וא’ יגיע, והבית יתמלא שוב קולות.
(האתר שלי)
, 19:56 15/6/2005:
את כזו מתוקה כשאת מצחיקה אותי.
גם לי יש חוברות עיצוב אבל לקחנו מעצב אז שהוא יעבוד, מה לא?
האמת שאת צודקת מה שהיה הכי מתאים לי לקרוא עכשיו זה איזה ספר קליל כזה, אבל חוץ מפול אוסטר כל הספרים ארוזים ואני לא פותחת את הארגזים האלו, אבל מצד שני, שבוע הספר העיברי עכשיו, זה אחלה תרוץ לרוץ לקנות ספרים.
תשמעי את טובה, אני כבר יודעת מה אני עושה מחר אחרי שאחזיר את נועה והורי מהשדה תעופה, אקח את נועה"לה לקנות ספרים (אם היא לא תהיה עייפה מידי מהטיסה)
טוב אפשר לומר שהרווחת את הארוחה שלך בטירה ביושר. :-))
(האתר שלי)
, 22:12 15/6/2005:
טוב אז ברור לך שההפוגה היתה קצרה, לא? בנתיים א’ הגיע עם כאב שיניים נוראי ועד עכשיו עסקתי בלטפל בו. עכשיו הוא שוכב במיטה שני כדורים נגד כאבים בבטן שלו, ובקבוק חם על הלחי. (את יודעת כמה קשה היה למצוא את הבקבוק החם בין כל הארגזים?)
(האתר שלי)
, 22:14 15/6/2005:
ולמה אם מותר לי לשאול אתה לא מסתובב עם יהל לראות מקומות לבת מיצווה?
והלבד שלי הוא כ"כ נדיר, שאני חייבת להודות שאף פעם לא היתה לי בעיה איתו. פשוט הרגע הזה אחרי הצהרים היה כ"כ מוזר אחרי כל הפעילות של הימים האחרונים שפתאום לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. אבל אל תדאג, א’ הגיע והביא איתו כאב שיניים, וכבר נגמרה לי הבטלה.
(האתר שלי)
, 22:28 15/6/2005:
ראשית מישהו צריך להשאר עם הילדים
שנית אחרי הסינון הראשוני
אני מניח שאצורף אחר כבוד למקומות שיגיעו לשלב הסופי
לא ממש עושה לי את זה להסתובב
הנה היא עדיין לא חזרה
ואני כבר רוצה ללכת לישון
(האתר שלי)
, 22:15 15/6/2005:
אבל נפוליון היא נורא שמנה אם אני לא טועה, נכון? ומה ששמן בטוח יותר טעים. אבל גם אני מאוד אוהבת את הסימפוניה, היא עושה חיקוי נהדר לגבינות שמנת בלי להיות שמנה.
Diego Herszman (האתר שלי)
, 12:03 16/6/2005:
אתמול ראיתי את הסרט, וזה סרט מעולה!
הסרט הזה גרם לי להיות מרותק לכסא עם פה פעור.
אני ממליץ לך בחום עליו!
אני חושב שתאהבי את הסרט הזה.
אז עם ערב יום שישי אחד יהיה משעמם, לכי לחנות הבלוקבאסטר הקרובה ושכרי את הסרט!
(האתר שלי)
, 22:50 15/6/2005:
כל הבית מסודר ביום ההעברה, יש טלפון, טלווזיה, אינטרנט...
אוי...
לקח לי שבועות עד שסיימתי עם הארגזים כשאנחנו עברנו...
ועד היום, הזכרון שלהם מהווה לי סיוט...
ואני אנסה, לאחר חדר כושר :)
(האתר שלי)
, 15:03 16/6/2005:
כן, אבל אל תשכחי שלא פרקתי את כל הארגזים, רובם נכנסו לאיחסון. אז אני לא כזו וונדרוומן.
לא נעים לי להגיד לך, אבל עד כמה שאני מרגישה נוח בדירה, אני לא חושבת שאוכל לעשות בה אמבטיה, בשביל זה אני אחכה לבית החדש, יש לי איזה תסביך מקלחות כזה, פעם אני אצטרך לבדוק אותו עם איזה פסיכולוג טוב.
ד.א גם בריכות שחיה אני לא ממש אוהבת אבל נכנסת אליהן בעיקר בגלל הילדים, וגם אז נזהרת שהגוף שלי לא יגע בשום דבר שהוא לא מים.
, 05:29 17/6/2005:
אוי, אחותי, אחותי את !
אבל יש תרופה למכה. במשך שנים הייתי כזו ולא הצלחתי להנות מכלום בחיים.. זו אחת הסיבות שאני אפילו לא יודעת לשחות כי ניגעלתי מהבריכה ושלא לדבר על ג’קוזי רחמנא ליצלן, ואמבטיה? בדירה שכורה? אוי לאוזניים שכך שומעות. אבל, יום אחד נישברתי והחלטתי שאם זה עובר חיטוי טוב אז אף אחד לא ימות מזה. בטח לא הישבן שלי.. ועשיתי לעצמי שטיפת מוח טובה טובה שבבריכה ובג’קוזי יש כלורין [מיי אס..] וזהו. שברתי את המחסום הפסיכולוגי.
קאפיש?
מתה עלייך. שבתשלום:))
(האתר שלי)
, 03:20 16/6/2005:
כשיש המון דברים לעשות עוברים למוד אחר, של עבודה ומאמץ. זה לוקח קצת זמן לחזור לשגרה ולהשתמש מחדש ביכולת הבטלה שלנו, אבל אל תדאגי, זה יגיע, אני בטוחה!
:-)
(האתר שלי)
, 03:33 16/6/2005:
אני, אם בא לי לא לעשות כלום אני סתם בוהה בTV או קוראת ספר ((:
מצד שני אפשר תמיד לחדש את היכולות הקולינריות שלנו (להיות במטבח זה מעניין :))
(האתר שלי)
, 15:08 16/6/2005:
כן, אבל להיות במטבח זו גם עבודה. לא נעים לי לספר לך אבל שבוע אנחנו אוכלים אוכל מוכן, בהתחלה אכלנו בחוץ ושלשום כשעשיתי קניות קניתי כל מיני מוצרים מוכנים כאלו שצריך רק לחמם. אבל אני מבטיחה לסוף השבוע לתקתק ארוחה לתפארת.
Heibi (האתר שלי)
, 00:55 17/6/2005:
קחי ספר ליד..
תפתחי חלון- יש אוויר טוב בחוץ..
אין זמן יותר טוב לקרוא מאשר עכשיו (במיוחד עם שבוע הספר ברקע שעושה חשק..)
(האתר שלי)
, 10:29 18/6/2005:
אני מעדיפה לרדת ל- 0% ולא לעשות שום צורה של ספורט..
למרות שאני חייבת לספר לך שלראשונה מזה הרבה שנים חזרנו לגור במרכז העיר, ואני מוצאת את עצמי עושה הכל ברגל, דברים שקודם מפאת מקום מגורנו המרוחק מהמרכז נאלצתי לעשות עם הרכב, אז אולי שלא מתוך שמה נעשה לשמה, אני חושבת שהשבוע הלכתי ברגל יותר מאשר כל השנה שעברה למשל. :-)
אם התרגלתי לדירה? שאלה טובה, יש רגעים שנדמה לי שכן, יש רגעים שאני מרגישה שלא, כמו טנגו שני צעדים קדימה, אחד אחורה (או שזה הפוך??)
(האתר שלי)
, 11:28 3/7/2005:
לא, הסודוקו הזה מעצבן אותי, בכל פעם שניסיתי בפעם הראשונה שהשתבש לי, התעצבנתי והפסקתי.
כפי הנראה אין לי את הסבלנות הדרושה לעניין.
גם כן אמא
תגובות לקטע: כלום הוספת תגובה חדשה
חחח את בטח אמא מה זה מאגניבה...
ועצה- כשמשעמם, הכי טוב לחשוב. פשוט לשבת איפשהו, לבהות ולחשוב.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
אוי לחשוב זה מסוכן אני עוד עלולה לחשוב בטעות על עבודה, כל היום אני חושבת, בבית אני נותנת למוח מנוחה.
ותודה על המחמאה, אני בטוחה שהילדים שלי לא חושבים ככה... :-))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
ספר?
וזה יפה שאת אומרת שהגעת הביתה:))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
כן, חשבתי על ספר , ודווקא יש לי אחד שהתחלתי לפני המעבר (ספר האשליות של פול אוסטר) והוא כבר מונח לי ליד המיטה, אבל משום מה אין לי סבלנות. אולי אח"כ.
וואלה נכון, אפילו לא הרגשתי, אבל מה שכן הרגשנו שמיד אחרי שעברנו הבית הקודם שלנו הפך להיות "הדירה", כמה מהר חולפת תהילת עולם.
:-)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
כי בית הוא במקום בו הלב נמצא...
כך הלב שלי לפחות:))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אז לדעתי יש לי גם בית באלפוחרה, כי לפעמים אתה גורם לי להרגיש שחלק מהלב שלי אצלך. למשל עכשיו.
:-)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
כמה דמעות פרצו עתה....
תודה יקירתי.
נורא נורא ריגשת אותי!!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
זה בדיוק מה שהרגשתי, ומה שאתה גורם לי להרגיש כ"כ הרבה פעמים.
אתה חבר נדיר, שתדע לך.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אוהב אותך המון המון!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
היא הגיעה היא הגיעה...
איז כיף לכן:))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
נכון נכון!!!!!
הם נחתו בארבע וחצי אחה"צ, וחיכיתי להם בשדה התעופה, אח"כ מיד אחרי שהגענו הביתה והיא ראתה את ההפתעות שהכנו לה, היא כבר רצתה לצאת לעיר, אז יצאנו והסתובבנו (וקנינו לי ולה סנדלים) עד תשע בערב כמעט.
עכשיו סוף סוף העייפות נפלה עליה והיא נכנסה למיטה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
ראיתי וצ’וטטתי איתה מעט אצלה בבלוג.
יופי שהיא וגם את נהניתם.
חיבוקיםיקירה:))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
תהני מהמנוחה והחופש עוד מעט נועה תחזור וכולם יבאו ותהיי המולה ושמחה בבית החדש שלך
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
זהו שאת כ"כ צודקת במקום להנות מהשקט הזמני הזה, אני מקטרת. אבל זה היה קיטור בצחוק, לא על אמת, עוד מעט אני אכנס למקלחת, אח"כ אכין לי כוס קפה, אשב לראות חדשות וא’ יגיע, והבית יתמלא שוב קולות.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אגב העלתי עדכון , לא צריכה לארוז בינתיים דחייה לעוד חודשים ואז בחינה מחדש , וכדי לך לקפוץ שמתי ברכה עבורך
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הו, עוד לא קיבלתי הודעה בדואר על עידכון. אבל אני כבר קופצת. ואני שמחה שיש בשורות טובות גם אם זמניות. אני מקווה שבחודשיים האלו ימצא פתרון.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
ספר.
אבל כזה שמתחשק תמיד. כלומר פול אוסטר זה יפה אבל תמיד צריך בצד איזה משהו קליל שבא להיכנס איתו לאמבט.
אה, וגם ספרי/חוברות עיצוב. תמיד כיף, ביחוד כשמתי שהוא עוברים למקום אחר. יש לי המון ואני משאילה למי שמאכיל אותי בטירה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
את כזו מתוקה כשאת מצחיקה אותי.
גם לי יש חוברות עיצוב אבל לקחנו מעצב אז שהוא יעבוד, מה לא?
האמת שאת צודקת מה שהיה הכי מתאים לי לקרוא עכשיו זה איזה ספר קליל כזה, אבל חוץ מפול אוסטר כל הספרים ארוזים ואני לא פותחת את הארגזים האלו, אבל מצד שני, שבוע הספר העיברי עכשיו, זה אחלה תרוץ לרוץ לקנות ספרים.
תשמעי את טובה, אני כבר יודעת מה אני עושה מחר אחרי שאחזיר את נועה והורי מהשדה תעופה, אקח את נועה"לה לקנות ספרים (אם היא לא תהיה עייפה מידי מהטיסה)
טוב אפשר לומר שהרווחת את הארוחה שלך בטירה ביושר. :-))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
את מפרקת ארגזים מהר מדי. ללא ספק!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
וגם מאגניבה שחבל111!!!!!!1.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
כמה כייף לי עכשיו!!!!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
זו לא חוכמה כש80% מהארגזים אני לא מתכוונת בכלל לפתוח.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
בואי אלי
יש המול מה לעשות
כל כך הרבה שהחלטתי לפסוח על הסעיפים ולהרגע מול ישרא
ואכן את כאן
וז המרגיע אותי
ערב נעים לך
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
טוב אז ברור לך שההפוגה היתה קצרה, לא? בנתיים א’ הגיע עם כאב שיניים נוראי ועד עכשיו עסקתי בלטפל בו. עכשיו הוא שוכב במיטה שני כדורים נגד כאבים בבטן שלו, ובקבוק חם על הלחי. (את יודעת כמה קשה היה למצוא את הבקבוק החם בין כל הארגזים?)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
להיות לבד יקירתי זו אומנות
הנה תקחי אותי
אני מומחה בלהיות לבד
נכון שלא להרבה זמן-אלא לקצרים כאלה
כמו שלך היה אחר הצהריים..
עכשיו למשל
הילדים בחדר שלהם רואים טלויזיה
יהל יצאה לסיבוב הראשון של הכרות עם אולמות לבת מצווה של נטע
ואני בסלון בלי אף אחד על הראש
והקטע של היום-אחותי בכלל לא רוצה ספא..
עכשיו צריך לשבור את הראש מה כן לקנות לה..
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
ולמה אם מותר לי לשאול אתה לא מסתובב עם יהל לראות מקומות לבת מיצווה?
והלבד שלי הוא כ"כ נדיר, שאני חייבת להודות שאף פעם לא היתה לי בעיה איתו. פשוט הרגע הזה אחרי הצהרים היה כ"כ מוזר אחרי כל הפעילות של הימים האחרונים שפתאום לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. אבל אל תדאג, א’ הגיע והביא איתו כאב שיניים, וכבר נגמרה לי הבטלה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
ראשית מישהו צריך להשאר עם הילדים
שנית אחרי הסינון הראשוני
אני מניח שאצורף אחר כבוד למקומות שיגיעו לשלב הסופי
לא ממש עושה לי את זה להסתובב
הנה היא עדיין לא חזרה
ואני כבר רוצה ללכת לישון
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הבנתי וזה גם הגיוני. אז עכשיו לך לישון ושיהיה לך לילה טוב. :-)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
גבית סימפוניה היא אחת הגבינות הכי טעיות!
אחרי נפוליאון :)
אם הבנתי נכון, מיומנות ההבטלה היא לדעת מה לעשות כשמשעמם?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
טעיות- טעימות
תיקון טעות
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אבל נפוליון היא נורא שמנה אם אני לא טועה, נכון? ומה ששמן בטוח יותר טעים. אבל גם אני מאוד אוהבת את הסימפוניה, היא עושה חיקוי נהדר לגבינות שמנת בלי להיות שמנה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
חחחחחח...
כן, בנפולאון יש משהו כמו 40% שומן...חחח...
אבל זה לא כ"כ מדאיג אותי :-).
סתם שאלה,
בידיוק עכשיו ראיתי ביאס 2 את הסרט Fight Club [מועדון קרב], האם אי פעם שמעת על הסרט או ראית אותו?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
לא, לא ראיתי ובכלל אני דיי חלשה בסרטים, למה?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אתמול ראיתי את הסרט, וזה סרט מעולה!
הסרט הזה גרם לי להיות מרותק לכסא עם פה פעור.
אני ממליץ לך בחום עליו!
אני חושב שתאהבי את הסרט הזה.
אז עם ערב יום שישי אחד יהיה משעמם, לכי לחנות הבלוקבאסטר הקרובה ושכרי את הסרט!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אני פשוט מעריצה אותך.
זהו.
וטלפון, מחר :)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
וואו, במה זכיתי?????
ניסיתי היום, בטח ראית על הטלפון, אבל מחר גם טוב. רק לפני הצהרים אם אפשר כי אחרי הצהרים נועה חוזרת ואני מתכננת לה זמן אמא נטו.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
כל הבית מסודר ביום ההעברה, יש טלפון, טלווזיה, אינטרנט...
אוי...
לקח לי שבועות עד שסיימתי עם הארגזים כשאנחנו עברנו...
ועד היום, הזכרון שלהם מהווה לי סיוט...
ואני אנסה, לאחר חדר כושר :)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
נשגב מבינתי להבין איך סיימת כבר לפרק את כל החבילות. את וונדרוומן, את. אצלי לוקח שבועות לפני שהכל מפונה..
ועל אמבטיית פינוק מלאת קצף ושמנים, לא שמעת?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
כן, אבל אל תשכחי שלא פרקתי את כל הארגזים, רובם נכנסו לאיחסון. אז אני לא כזו וונדרוומן.
לא נעים לי להגיד לך, אבל עד כמה שאני מרגישה נוח בדירה, אני לא חושבת שאוכל לעשות בה אמבטיה, בשביל זה אני אחכה לבית החדש, יש לי איזה תסביך מקלחות כזה, פעם אני אצטרך לבדוק אותו עם איזה פסיכולוג טוב.
ד.א גם בריכות שחיה אני לא ממש אוהבת אבל נכנסת אליהן בעיקר בגלל הילדים, וגם אז נזהרת שהגוף שלי לא יגע בשום דבר שהוא לא מים.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אוי, אחותי, אחותי את !
אבל יש תרופה למכה. במשך שנים הייתי כזו ולא הצלחתי להנות מכלום בחיים.. זו אחת הסיבות שאני אפילו לא יודעת לשחות כי ניגעלתי מהבריכה ושלא לדבר על ג’קוזי רחמנא ליצלן, ואמבטיה? בדירה שכורה? אוי לאוזניים שכך שומעות. אבל, יום אחד נישברתי והחלטתי שאם זה עובר חיטוי טוב אז אף אחד לא ימות מזה. בטח לא הישבן שלי.. ועשיתי לעצמי שטיפת מוח טובה טובה שבבריכה ובג’קוזי יש כלורין [מיי אס..] וזהו. שברתי את המחסום הפסיכולוגי.
קאפיש?
מתה עלייך. שבתשלום:))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
כשיש המון דברים לעשות עוברים למוד אחר, של עבודה ומאמץ. זה לוקח קצת זמן לחזור לשגרה ולהשתמש מחדש ביכולת הבטלה שלנו, אבל אל תדאגי, זה יגיע, אני בטוחה!
:-)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
אין לי ספק קל שבקלים שזה יגיע.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אני, אם בא לי לא לעשות כלום אני סתם בוהה בTV או קוראת ספר ((:
מצד שני אפשר תמיד לחדש את היכולות הקולינריות שלנו (להיות במטבח זה מעניין :))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
כן, אבל להיות במטבח זו גם עבודה. לא נעים לי לספר לך אבל שבוע אנחנו אוכלים אוכל מוכן, בהתחלה אכלנו בחוץ ושלשום כשעשיתי קניות קניתי כל מיני מוצרים מוכנים כאלו שצריך רק לחמם. אבל אני מבטיחה לסוף השבוע לתקתק ארוחה לתפארת.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
ישנן היום אופציות בטלה מרהיבות:
ספרים, עיתונים, טלוויזיה, אינטרנט והאופציה האולטימטיבית - שינה!!!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
ואת כל זה הייתי אמורה להכניס בשעה המסכנה שהיתה לי להתבטל????
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
קחי ספר ליד..
תפתחי חלון- יש אוויר טוב בחוץ..
אין זמן יותר טוב לקרוא מאשר עכשיו (במיוחד עם שבוע הספר ברקע שעושה חשק..)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
נכון, באמת אויר נהדר. הכי כייף עכשיו לשבת במרפסת לפנות ערב.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
יקירתי, את חייבת שיקום, דחוווףףףף!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
אבל מי , מי ישקם אותי????
(נו, תעני לי כבר על שאלה בקשר לפשטידה, מה את עושה עכשיו?)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הסירי דאגה מליבך
מיומנות הבטלה זה משהו שחוזר צ’יק צ’אק
לא שוכחים את זה
זה כמו לרכב על אופניים...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
את יודעת, לא באמת דאגתי, ישעתי שגם אם חלילה שכחתי זה מסוג הדברים שאני אהנה ללמוד אותם מחדש.
:-))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
תעברי ל9% ואחר כך תתחילי ללכת על מנת לשרוף עודפים ..........
שבוע טוב ,
התרגלת לדירה ???
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
אני מעדיפה לרדת ל- 0% ולא לעשות שום צורה של ספורט..
למרות שאני חייבת לספר לך שלראשונה מזה הרבה שנים חזרנו לגור במרכז העיר, ואני מוצאת את עצמי עושה הכל ברגל, דברים שקודם מפאת מקום מגורנו המרוחק מהמרכז נאלצתי לעשות עם הרכב, אז אולי שלא מתוך שמה נעשה לשמה, אני חושבת שהשבוע הלכתי ברגל יותר מאשר כל השנה שעברה למשל. :-)
אם התרגלתי לדירה? שאלה טובה, יש רגעים שנדמה לי שכן, יש רגעים שאני מרגישה שלא, כמו טנגו שני צעדים קדימה, אחד אחורה (או שזה הפוך??)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הליכה טובה לבריאות ,
התאקלמות מהירה .
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
פתרון סודוקו, אחלה בטלה שבעולם - זו ההמלצה שלי :)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
לא, הסודוקו הזה מעצבן אותי, בכל פעם שניסיתי בפעם הראשונה שהשתבש לי, התעצבנתי והפסקתי.
כפי הנראה אין לי את הסבלנות הדרושה לעניין.
איך בעבודה החדשה?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הוספת תגובה חדשה: