עצמאית בשטח

 (האתר שלי) , 20:29 7/7/2005:
(הכחול זה במקום מה שהיה קודם מלוכסן. הרהורים נילווים). לפחות את ההווה את חיה כמו שצריך?

אין, נגוזו, נמוגו לחלוטין. העברתי את הכדור לאוכל ונכון לבנתיים כולם מרוצים.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 20:47 7/7/2005:

עדיף שאני לא אזכיר כאן את התקף החרדה שהיה לי כשגיליתי יום אחד, לפני איזה 10 שנים, שיש לי מינוס 100 ש"ח בעו"ש. זו היתה פעם ראשונה שהיה לי מינוס בחשבון. חשבתי שהשמים או-טו-טו נופלים עלי.

אבל האמת שמאז השתפרתי קצת. התקפי חרדה היום זה רק ממינוס 500 ומעלה.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 20:50 7/7/2005:
ביחד, אנחנו שני בני אדם ממוצעים, עם חשבון בנק נורמאלי וחרדות נורמאליות ועתיד לא רע.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 20:56 7/7/2005:

ליזי שם בדוי ושולה דה פו?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 20:58 7/7/2005:

אני כבר הולכת לשנות.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 21:02 7/7/2005:
שיניתי, אבל זה עשה לי דאבל סוגריים בדף הראשי, מה שלא מתיישב לי טוב עם האוסידי.
נשמור על שם נעורינו.
:-)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 21:48 7/7/2005:

גם על השם וגם על הנעורים.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 21:52 7/7/2005:
כן, בשורה תחתונה היום זה הכי חשוב.

בשבת. מבטיחה.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 23:01 7/7/2005:

בטח שבכיף! עד שפעם ב 10 שנים מישהו מתעניין במתכונים שלי, נראה לך שאני מתכוונת לפספס את זה?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 06:33 8/7/2005:
כן, לי יש בעיה עם הקטע הזה של בטחון לעתיד. גם בגלל שאין מי שידאג לכך אם לא אני, וגם בגלל שזה האופי שלי. מאוד חשוב לי קיומו של איזשהו בסיס כלכלי יציב אחרת אני חשה אבודה, ומהבחינה הזו אני טיפוס שתמיד ילך על בטוח, לא ייקח סיכונים (זו גם אחת הסיבות שאני שכירה, לא מסוגלת להתמודד עם חוסר הוודאות לגבי הכנסה חודשית שיש לעצמאים).
בכלל, אני מזל שור טיפוסי - יסודות חזקים של אדמה ואש, ועכשיו אני צריכה מישהו שהוא ההפך ממני - מים ורוח. שיאזן אותי קצת.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 06:35 8/7/2005:
שכחתי להתייחס לויתור - אני מאוד עקשנית, אבל רק בדברים שחשובים לי. עניינים קטנים של יומיום באמת מישניים בעיני ואני נוטה לוותר. גולדי ההיפך ממני בדברים האלה, היא מוותרת/מתפשרת בדברים הגדולים ומאוד מדקדקת בקטנות. מהבחינה הזו אנחנו מאזנות אחת את השניה.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 06:26 8/7/2005:

אני רואה שהמצב חמור משחשבתי. את במצוקה, ואני עם ההתנהלות האדישה שלי...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 16:32 8/7/2005:

אלוהים ישמור, זו לא מצוקה - זו טרגדיה יוונית במיטבה!
לא היה לך ביטוח על המחברת?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 17:04 8/7/2005:

הייתי רצינית לגמרי.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 21:29 8/7/2005:

תסמכי עלי, יהיה בסדר.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 21:52 7/7/2005:
אולי לא הבנתי , אבל על פניו נראה שדווקא הבחירה לוותר מראש ולהמנע ממלחמות מיותרות ( עם זרה גמורה על מקום ישיבה זמני ) , דווקא היא כן משפרת את איכות החיים בהווה . חוץ מזה אני כל כך שונאת את זה ,
איםה שיש תור , אנשים נכנסים ללחץ ש"יתפסו להם "
" או יגזלו מהם " ונהים כל כך גסים וחמוצים . למה אי אפשר להיות קצת עמו האנגלים נגיד , אולי אפילו ליום אחד בשנה ," יום האנגלי האדיב " שבו כולם יהיו נעימין יותר , יתנו זכות קדימה , יהיו קצת יותר נדיבים , רק ליום אחד ואז חזרה למלחמות .

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 21:57 7/7/2005:
כן, גם אני חושבת שעדיף להימנע מויכוחים על דברים לא מהותיים, אבל האמת שבמקרה הזה לא היה ממש ויכוח, היה רק מן מצב כזה "מי ישבר ראשון". והמקום השני היה פשוט יותר טוב, וזה מה שגולדי אמרה שאינו חשוב בעיני - הנוחיות של הרגע.
אבל האמת, שהיא הייתה קצת מגעילה (הבחורה השניה) כי זה היה ברור שהיא שמעה את זה ממני ולא הבחינה בשולחן הזה בעצמה (היא היתה קודם עם הגב לאזור הישיבה) וגם תקעה בי עיניים זועמות כאילו אפשר לחשוב מה עשיתי.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 22:09 7/7/2005:
בדיוק למגעילות הזאת אני מתכוונת . בשביל מה "לרוץ לתפוס קודם " , למה להיות כל כך נסטי ?
ומה זאת אומרת שהנוחיות של הרגע לא חשובה לך ? איזה נוחיות כן חשובה ? ( פנסיה זה לא נוחיות ) .

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 22:36 7/7/2005:
גולדי התכוונה שלא אכפת לי לשבת במקום פחות טוב (בבית קפה, מסעדה, קולנוע, תאטרון), לאכול אוכל שהוא לא דה-בסט, לא לנסוע לחו"ל לעיתים תכופות - כל ההנאות הקטנות שאחרים לא מוותרים עליהם.
גולדי היא מלכת ההווה, היא חיה את הרגע, היא תמיד תיקח את ה"הכי טוב" או לא בכלל, אולי זה בגלל שהיא בת קיבוץ שגדלה בשנות הצנע. לי הדברים הללו בכלל לא משנים, אין לי בעיה להתפשר.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 23:19 7/7/2005:
הייתי בסיטואציה דומה בשבוע שעבר.
מגרש חנייה די גדול עם מספיק מקומות ריקים.
לפני, נהגת הססנית, איטית, ועד שהיא מהרהרת יצא שכאילו חטפתי לה. היה לפניה מקום פנוי שחשבתי שאליו היא כיוונה ורק אחר כך שמתי לב שהוא לנכים.
הגברת פתחה את דלת מכוניתה וסיננה לעברי משהו.
הייתי מפנה לה, בחיי, אבל עדיין היו עוד 2-3 מקומות פנויים, זה יהיה דבילי לפנות. ניסיתי להסביר לה אבל היא טרקה בעלבון ועזבה את המגרש...
יצאתי מזה מבואסת...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 06:42 8/7/2005:
אוי, קרה לי פעם משהו דומה. בחיי, זה היה לפני איזה 10 שנים ואני לא יכולה לשכוח את זה. הייתי במגרש חניה שהיה די עמוס, ולפני היתה מישהי איטית חבל"ז שניסתה המון זמן להיכנס למקום חניה ענקי ולא הצליחה. בקיצור - אני הערכתי שניתן לחנות שם 2 מכוניות, אז השתחלתי בזריזות וחניתי ואמרתי לעצמי: "יש לה עוד מספיק מקום, שתחנה גם". היא התעצבנה והתחילה לצעוק עלי, אז סימנתי לה שיש עוד המון מקום ושתיכנס, אבל היא התעצבנה ונסעה משם, וכשהלכתי לעבר החנות (זה היה סופרמרקט ענק כזה) ראיתי אותה מחפשת נואשות מקום אחר. היה לי נורא לא נעים, ממש רציתי לקבור את עצמי. עד היום אני לא שוכחת את המקרה הזה.
מצד שני היא היתה נוראית בביצוע חניה, ואם יש משהו שאין לי סבלנות אליו זה אנשים שלא יודעים להחנות רכב. (מגעיל מצידי, אני יודעת..)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 09:41 8/7/2005:
כשאת רואה נהג קלמזי כזה מאחור את ממלמלת ’אשה...’?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 10:04 8/7/2005:

לפעמים.
אבל הרבה פעמים קורה שזה בכלל גבר.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 14:55 8/7/2005:

מילא היתה נועצת לי עיניים בגב, אבל היא ישבה מולי ונעצה לי אותן בפרצוף. חיפשתי איפה לקבור את עצמי.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 12:49 8/7/2005:
כבר עברו להן 15 שנה מאז הקרב על המילקי? איך הזמן טס כשנהנים.
בפעם הבאה שיהיה cat fight אני מצפה שתשלחי לי אמייל לפני, ואני מבטיח לבוא מוכן, עם הפונפונים והשלטים, והזמבורה. אני בעדך.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 14:53 8/7/2005:

אי-מייל זה קצת בעיה במקרים כאלו, וגם sms (כישוריי הטכנולוגיים מוגבלים), אתה מקבל יוני דואר?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 16:09 8/7/2005:
את היוני דואר שלי אני מעדיף בצלחת.
אם אין פיתרון אחר, אני אאלץ ללכת צמוד אלייך כל הזמן. א מן הז גוט טו דו וואט א מן הז גוט טו דו, את יודעת.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 16:33 8/7/2005:
בוודאי.
מחר, 6:00, טיול בוקר של מיצי. תהיה שם.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 16:41 8/7/2005:
הלכתי להציץ בקאלנדעאר שלי, וראיתי שאיני טועה - אכן יום שבת מחר. האם מיצי אינו שומר מצוות? האם הוא לא יודע שלצאת החוצה בשעות כאלה זו עבירה חמורה על החוקים - גם אלה הכתובים, וגם אלה שלא?


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 17:03 8/7/2005:

ולמה אתה חושב שאנחנו יוצאים כ"כ מוקדם? זה בגלל שמיצי משמש מזו השנה התשיעית ברציפות (ובהתנדבות!) בתפקד שמש בית התפילה השכונתי, ומחויב בהתייצבות מוקדמת ופתיחת המקום לקהל המשתמשים.
כל מוצ"ש אני מתחננת בפניו "מיצי, עשית די למען הקהילה, תפרוש בשיא". כמו לדבר אל הקיר.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 18:01 8/7/2005:

ראשית תיהי בריאה יקירתי
שנית העיצוב של הבלוג יותר יפה ככה כשהרקע לבן
יותר קשה לקרוא על האפור
ודאגה לעתיד היא חשובה מאין כמוה
שבת טובה יקירתי

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 18:11 8/7/2005:

למה אף אחד לא אמר לי שקשה לקרוא על אפור? אני לא הבחנתי בכך, ולא היתה לי שום בעיה לשנות כבר מזמן.

סופשבוע נעים. אני כבר בריאה פחות-או-יותר, תודה!

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 22:14 8/7/2005:
איזו נחמה זו המחר....

שלום לך וחיבוק לך

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 22:46 8/7/2005:
שבת שלום :-)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 05:37 9/7/2005:
לוותר, חד משמעית לוותר ורצוי גם לוותר על ההתלבטות.
ולגבי "הרגע הזה" שכתבת עליו בסוף, זה לא שמו של הספר עם הכריכה הכחולה והשמיים?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 07:42 9/7/2005:
בחיי שאני חייבת להתחיל להתעמק בספר הזה ברצינות.
אני ממש לא בסדר בקטע הזה.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 07:36 9/7/2005:
אני תמיד מוותרת במקרים כאלו בלי לחשוב פעמיים
אבל במקרה הזה, שולה, שמחתי מאוד שבזכות גולדי היקרה
לא ויתרת על המקום הטוב יותר
בגלל שהבחורה היתה נורא מגעילה
וכמו שאומרים: "מגיע לה!!"

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 07:43 9/7/2005:
כן, היא היתה די גועלית.
מה שלומך? מזמן לא שמעתי ממך!

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 08:13 9/7/2005:
בסדר גמור! :)

סוף סוף השלמתי עם התספורת הקצרה
וכל זה קרה בזכות...אלי (מהריקודים)
שפירגן לי פירגון אמיתי על התספורת
אחרי שבועיים שלא הגעתי לריקודים (פחד מהתגובות)
איך שהוא ראה אותי, הוא ממש התפעל...חחח
"זה מקסים"
"זה משגע!"
"כל הכבוד שעשית את זה..."
"מאוד יפה לך..."
וכל זה עם החיוך הרחב שלו + גומות החן... חח
בהמשך הערב, כשלימד ריקוד בזוגות חדש, הוא פתאום הזכיר לכולם שהסתפרתי ואמר: "מחיאות כפיים לנטע על התספורת..." :))
ממש עשה לי את היום
מאותו יום אני מרגישה הרבה יותר יפה
התגובות עדיין ממשיכות להיות פושרות עד צוננות מאוד
אבל לא איכפת לי מה כולם אומרים וחושבים...
העיקר שזה מצא חן בעיני אלי...חח
חוץ ממנו, קיבלתי מכמה אנשים בחוג (של הריקודי עם)
הרבה מחמאות ופרגונים (כנראה שצריך לדעת איפה להתסובב וזה לא במושב שלי ובמושב ליד, שם יש מקבץ גדול של אנשים רעים)
חבל שלא עשיתי את זה קודם
לא הייתי צריכה להתחבא

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 08:16 9/7/2005:
חוץ מזה
הבן שלי (נועם) משתלב יפה בקייטנה
וזה מאוד משמח אותי

את תותה’לה אני מתחילה מיום ראשון להרגיל לגן שבו היא תתחיל לבקר בספטמבר
מקווה שיהיו לי את הכוחות הנפשיים לכך...
ואני מתחילה איתה בתהליכי איבחון בשבוע הבא (מקווה שיהיה בסדר)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 08:22 9/7/2005:
ידעתי, ידעתי, ידעתי!!
חיכיתי שיבוא אותו מישהו שיחזיר לך את הבטחון ביופי ובמיוחדות שלך! כל הכבוד לאלי, בנאדם לעניין!
מיותר לציין שאני סומכת על הספר שלי וכל הזמן הייתי בטוחה שאת נראית טוב וזו רק הסביבה פשוט לא יודעת לקבל את זה. תראי איך החיים נראים אחרת כשאת מוקפת אנשים שמפרגנים.
מאוד שמחה על נעם ותותי, ושיהיה לך קיץ נעים!

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 08:33 9/7/2005:

תודה שולה יקרה!!

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 11:26 10/7/2005:
הארקפה זה בגלל גולדי, שגם מתה עליהם וגם יש לה שם הנחה קבועה (איזה הסדר עם חברת האשראי, נדמה לי), ובאמת הפעמים המעטות שישבתי אצלם היו תמיד איתה - אני בעיקרון לא מחבבת מקומות שהם "רשת".
אבל אכלנו ביחד פוקאצ’ה מאוד טעימה (עם נתחי עוף), קרואסון, עוגית דניש, 1 קפה ו- 1 לימונדה ב 40 ש"ח. שווה, לא?

רגע, אני אחפש לך בגוגל.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 12:25 10/7/2005:
גם גולדי אמרה שלא חסר לי בטחון, היא פשוט ציינה שהרבה פעמים אני יותר מידי אדישה. עודף אדישות זה גם לא טוב, יכול לגרום לך לשפוך את המים יחד עם התינוק.
אני כבר בריאה, תודה.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 23:13 17/7/2005:
כן, זה גם מה שצ. (ה"ללא שם" למעלה) אמר, ורמז על הספר שהוא שלח לי לקרוא שעוסק בעניין זה.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 12:36 26/7/2005:

וואלה, אין לי מושג. אני אבדוק בערב בבית.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 06:07 27/7/2005:
כוחו של הרגע הזה/ אקהרט סול

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^