אובייקטיביזם

תגובות לקטע: פרק שני – חלק 3 – תהליך יצירת המושגים  הוספת תגובה חדשה


לאה (האתר שלי) , 07:04 14/9/2005:
יש משהו פשטני עד מעצבן בהכללות הללו

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

אבי (האתר שלי) , 11:12 14/9/2005:
הרעיון הוא להפוך הכל לכמה שיותר פשוט. למה זה מעצבן?


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 10:03 14/9/2005:

ומה מבדיל בין אורך לרוחב?

את הדוגמאות עם העצמים הממשיים (החומריים) קל להבין. את הדוגמאות שמתייחסות לתכונות יותר קשה לי להבין, דוגמאות עם מושגים מופשטים לחלוטין (שאינם ניתנים למדידה) כבר ממש מבלבלות אותי :)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

אבי (האתר שלי) , 11:12 14/9/2005:
לעצמים בעלי מימד מדיד אחד בלבד (נניח, עיפרון) יש רק אורך.
לעצמים בעלי שני מימדים מדידים (נניח, פני השולחן) יש אורך ורוחב. עיון מהיר במילון מגלה שאורך הוא פשוט המימיד הגדול יותר. למשל, בשולחן במימדים של 80 סנטימטרים על מטר ועשרים, האורך יהיה מטר ועשרים והרוחב - שמונים.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 12:23 15/9/2005:
מה זה מימד מדיד? מה האמצעי מדידה? מה הרף כניסה לגודל מדיד?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

אבי (האתר שלי) , 13:18 15/9/2005:
מימד מדיד - זה שבחרת להתמקד בו. אם אתה מודד עכשיו את אורך העיפרון אין הרבה סיכויים שתטעה ותמדוד דווקא את רוחובו (או היקפו).
אמצעי המדידה הפשוט ביותר היה גוף האדם (טפח, רגל, אמה, וכו’). קצת אחר כך, כמו שמלמדים בבית הספר, פותחו אמצעים קצת יותר מדויקים, וכך הלאה.
אני לא יודע להגיד מה רף הכניסה לגודל מדיד. מן הסתם, כל גודל הוא מדיד, כי אחרת הוא לא היה "גודל".


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 18:36 15/9/2005:
אז אין עצמים חד מימדיים?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 19:12 15/9/2005:
יש עצמים שמעניינים רק במימד אחד שלהם. בנוסף לעיפרון, המרחק מהבית שלי לעבודה הוא עצם חד מימדי.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 19:57 15/9/2005:
מרחק הוא לא עצם לדעתי.

עצם צריך להיכלל בקטגוריה של חומר / אנרגיה אני חושב.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 20:34 15/9/2005:
למה אתה קורא עצם?

אנחנו מדברים על כל מה שאפשר לקרוא לו בשם, לזהות את תכונותיו, להגיד מה משותף לו ולדברים אחרים ומה מפריד בינו לבין אחרים.
ברור שיש דבר כזה "עצם פיזיקלי" (אני חושב שלכך אתה מתכוון), אבל אני רוצה להראות מה משותף גם לעצמים פיזיקליים וגם לעצמים/יישויות/דברים אחרים.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 21:14 15/9/2005:
אני בעד הרחבות, אבל קשה לי לקבל מרחק בתור ישות. כמו ש"יפה" מתאר ישות אחרת, ככה מרחק מתאר יחס בין ישויות. (למרות שאפשר להתחכם ולומר: המרחק ממני ועד אליך הוא חלק מהמרחק ביני לבין הודו - מצד שני זו מתמטיקה פשוטה).

כמו שלמספר לבד אין משמעות, ככה למרחק לבד אין משמעות. (בעוד לכסא או שולחן יש).

פשוט נראה לי שזה פיתוח מאוחר יותר של השפה מאשר הצורך הבסיסי שלשמו נוצר הרעיון של מרחק.

אבל תמשיך, למרות שאני חולק על חלק מהדברים, זה עדיין מעניין.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 23:04 15/9/2005:
אכן, מרחק הוא יחס בין שתי ישויות (מותר להגיד יחס דו-מקומי, נכון?). אבל, המשותף לו ולשתי הישויות האלה, הוא:
"אנחנו מדברים על כל מה שאפשר לקרוא לו בשם, לזהות את תכונותיו, להגיד מה משותף לו ולדברים אחרים ומה מפריד בינו לבין אחרים."


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 23:16 15/9/2005:
הבעיה עם המשפט הזה היא שהיא כוללת את כל אוצר המילים בכל השפות שהיו ויהיו אי פעם.

או בקיצור את הכל.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 23:23 15/9/2005:
כל מה שאפשר לזהות את תכונותיו. את הזבל חסר המשמעות אנחנו משאירים בחוץ (וזו כבר התקדמות).

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 23:38 15/9/2005:
אפשר דוגמא לזבל חסר משמעות?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 00:20 16/9/2005:
כן. במהלך פרק שלוש (עוד 2-3 פוסטים).


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

הוספת תגובה חדשה:

סוג תגובה:

 שם:
 email:
 
(או מספר הבלוג)   האתר שלי:
  מצב רוח: ריק                           בחר: ריק קול סבבי אה? סטנדרטי אוף עצוב עצבני
קוד אבטחה:
במשלוח התגובה אני מאשר/ת כי ידוע לי שהאחריות לתוכן התגובה היא עליי ולא על האתר ישרא-בלוג ומנהליו.  
שלח