ההבדל ביני לבין תמיר הוא שאני לא כותב את ההערות שלי על הדברים האלה אבל כפי שאמר פעם אתגר קרת, כל משפט אפשר לפרש באופן כחול (במיוחד עם מוסיפים תנועה עולה ויורדת חדה של היד).
למשל ניקח משפט תמים מהפוסט שלך "ורק אני מכרסמת את העט שעה ביום ונשארת רעבה" נקרא אותו מחדש עם הנעת היד כפי שהוזכרה לעיל והפלא ופלא. שוב פעם את מתעסקת בפיקציות מיניות (אגב פרויד ועצמים פאליים שאת מכניסה לפה)
(האתר שלי)
, 12:18 23/1/2006:
לא חשבתי על זה (מה שגורם לי להתבייש בעצמי מאד).
מסקנה: כל הגברים אותו דבר. הייתי צריכה להקשיב טוב יותר בשיעור "מבוא לשנאת גברים" שלימודי המגדר מציעים.
(האתר שלי)
, 12:24 23/1/2006:
אגב לימודי מגדר, עכשיו כשאת כותבת נקבות למה לגברים קוראים זכרים (לא משהו שמזכיר את איבר המין שלהם) ולנשים קוראים נקבות (קשור ביותר לאיבר המין שלהם)?
אבל פה לא היתה כוונה, פשוט נטע, אני ועוד, ירדנו על בירות בפאב תל אביבי, ורק נטע עיוותה את פניה תוך שלוק מההוגארדן שלה. בסוף הגיע רק לחצי בקבוק בקושי...
(האתר שלי)
, 12:07 23/1/2006:
אצלי הבאז לא מגיע בשום מקרה. אני שונאת אלכוהול ושותה בירה רק כי זה הכי פחות מגעיל בעיני. האם יש לי תקנה או שנגזר עלי להגיע למאה ועשרים עם כבד מתפקד ללא דופי?
(האתר שלי)
, 11:34 23/1/2006:
הבירה האחת הזאת מיסטלה אותי מספיק. את ורני שותים כמו בור ללא תחתית וכנ"ל שאר הפיזיקאים החתיכים שישבו איתנו.
תגידי, בא לך לראות את "הר ברוקבק" החדש? שמעתי שהוא מצוין ואני מבטיחה לעשות לך סצינות השתוללות ושכרות לעיני הציבור הרחב. מה דעתך?
(האתר שלי)
, 12:08 23/1/2006:
אין מצב.
תראו אותי ואת הבחור ותתחילו לרדת עלי, למה את לא יוצאת איתו, הוא דתי, לומד הנדסה בבן גוריון, גבוה, רחב כתפיים, קטן ממני בשנתיים :), ויש קליק ואתם מתנהגים כמו זוג...
נו??? אז למה את לא יוצאת איתו? הוא דתי, לומד הנדסה בבן גוריון, גבוה, רחב כתפיים, קטן ממך בשנתיים, יש קליק ואתם מתנהגים כמו זוג...
עכשיו כשמיצינו את זה, אפשר ללכת לסרט ביחד?
(האתר שלי)
, 12:25 23/1/2006:
אני מתכחשת לעובדה הזאת (תנחשי מה בילבל אותי?)
ואגב, אם כבר מדברים על אנשים שאני מכירה יותר מדי זמן, את יודעת מה קרה לאלעד?
פניה נרגשת לאלעד: אלעד, אם אתה מת, לפחות תהיה גבר ותודיע!
יש חוק שצריך להיות כתוב על כל קלטת כושר שהיא על משקל הכוכבית בפרסומות עם רופאים
* המציגים אינם אנושיים
*תופעות לוואי לצפיה בקלטת: בחילות, כאבי ראש, כאבי בטן, סחרחורות והקאות (גברת כהן את מודעת שהתרגיל לחיזוק שרירי הבטן והיד לא היה אמור להיות מיועד לעזור לך לדחוף את האצבע יותר חזק לתוך הגרון...)
(האתר שלי)
, 11:30 23/1/2006:
כרגיל, קרעת אותי מצחוק.
גם אני נמצאת במעין "מחסום כתיבה" ואני תוהה מאיפה כל האחרים לוקחים רעיונות נפלאים. החיים שלי כ"כ משעמיים, שכל נסיון לכתוב עליהם יראה כך: "קמתי, ציחצחתי שיניים, התלבשתי, הלכתי לעבוד, גלשתי באינטרנט במקום לעבוד, חזרתי הביתה, ריצות אחה"צ וזה, מקלחות, ארוחת ערב, טלויזיה ויאללה לישון".
פעם כתבו עלי באיזו ביקורת שכנראה שעם 3 ילדים אין מקום לסקס בבלוג. ואני אומרת: כנראה.
(האתר שלי)
, 11:51 23/1/2006:
תמיד תוכלי להביא ילדים ולעשות טוויסט לבלוג הזה מבחינת תוכנית.
קבלי מבט על העתיד שלך: http://ha-lool.co.il/magazine/article.asp?id=1362
(ונא לא להעליב כי היא חברה שלי ואני אוהבת אותה המון. גם היא, אגב, קוראת אותי מצחוק).
(האתר שלי)
, 11:53 23/1/2006:
זה בסדר, גם כשיהיו לי ילדים, אמשיך להיות מטורללת. פשוט, נושאי הטירלול יהיו מגוונים יותר!
אויש, אני מתה כבר לגוזלים קטנים.
שיר-דמע (האתר שלי)
, 12:05 23/1/2006:
אין לי מה הלעליב אותה כי היא כותבת נפלא.
מה שכן, לפחות שלושת-רבעי הפוסט הראשונים גרמו לי כמובן לחזק ולחשק את החלטתי לחכות עם הילדים עוד ה-רבה זמן, ולחכות בין אחד לשני גם.
למען האמת, אפילו הסיומת ממש לא עשתה לי חשק בכלל (לצחוק בפעם ה-98 כשהוא מפרק את המגדל...).
בקצור, אצלי לא תיראו גוזלים קטנים, ואפילו לא חשק אליהם. לא בקרוב לפחות. ואפילו שהאחיונית של בן-זוגי הן הילדות הכי מהממות שיש בעולם.
(האתר שלי)
, 12:09 23/1/2006:
אני בדיוק ההיפך ממך. לא רק שאני מרגישה מאד בשלה לילדים, אני רוצה לעשות לפחות שניים צמודים. ואז לחכות קצת ולעשות עוד שניים צמודים.
נכון שהמציאות לא תמיד מתיישבת עם התכנונים, אבל נסיך יקר, אם אתה קורא כאן (ואתה קורא כאן) - תעשה לי ילד!!!1
(האתר שלי)
, 12:16 23/1/2006:
אם יורשה לי לנצל את הותק היחסי שלי על מנת להשיא עצות (ואני מניחה שיורשה לי): בכל הקשור לאזור הרחם אל תתכנני תוכניות. כל העסק הזה הוא כ"כ לא בידנו. נח לנו לחשוב ש"תכנון משפחה" זה משהו שבאמת תלוי אך ורק בנו, אבל זה ממש לא.
(האתר שלי)
, 12:20 23/1/2006:
אני יודעת, אבל הפנטזיונרית שבי כבר בוחרת שמות. את לא יודעת שהקטנים (גם בניסיון) אף פעם לא מקשיבים לגדולים ורק מאוחר יותר לומדים על בשרם? (במקרה הזה, אני מקווה שלא).
שיר-דמע (האתר שלי)
, 14:18 23/1/2006:
תראי, גם אני כבר חושבת על שמות. זה לא אומר שאני מתכוונת לתת אותם למישהו ב-5 שנים הקרובות.
חוץ מזה, נינה, בכל הנוגע לתכנון המשפחה, על דבר אחד יש לנו שליטה - על מתי לא להוליד. החלק השני הוא באמת יותר בעייתי - וזו הסיבה למסע הלחצים/ההפחדות שהמשפחה של בן-זוגי מנהלת נגדי (ואם כשתרצי לא יילך - לא עדיף להתחיל לנסות מוקדם? ~ בטון פולני, כמובן ~), ואני מסרבת להיכנע לזה.
ונטע: כדי לעשות ילדים בקרוב צריך לקדם כמה דברים אחרים, לא ? (טבעות, וכאלה)
שיר-דמע (האתר שלי)
, 15:11 23/1/2006:
פה נגמר הפמיניזם, הא?
תגידי, זה לא קצת מגוחך העניין הזה, שאתם כבר גרים ביחד אבל עוד לא החלטתם להתחתן? אצל זוג נורמלי לא הייתי רואה בזה בעיה, אבל בזוג כמו שלכם, עצם ההחלטה לגור ביחד הי כל-כך דרסטית, גם אם לא עושים שום דבר אחר, לא הגיע הזמן להחליט (בפרט בהתחשב בכך שלא עושים שום דבר אחר!) בלי משחקי כבוד משונים?
מאידך, חשבתי להגיד שאם את משאירה את זה לו אולי פשוט כדאי לרמוז לו, אבל בעצם נראה לי שאת רומזת לו מספיק חזק. אם הוא לא נרמז עד כה, מה זה אומר?
חטא
, 19:05 23/1/2006:
תאמיני או לא, זה עוד על הראשון (ולא, עוד לא הגענו לשני. קודם נשלים שעות שינה בלילה). הוא התחיל ללכת השבוע, החמוד. וזה רק אחרי שהוא יודע לספור עד חמש, למנות את כל האיברים שיש לו (וגם כאלו שאין), לדעת את השמות של כל הילדים בגן, ולקרוא לכל מי שנכנס לבית והוא לא מכיר "איש". כולל לאבא שלו, רחמנא לצלן (אם כי כשהוא רוצה ממני משהו הוא יודע טוב מאד איך קוראים לי).
שיר-דמע (האתר שלי)
, 11:58 23/1/2006:
אני בדיוק במצב הפוך ממך.
יש לי שמונים נושאים לכתוב עליהם, כולל נושאים שכבר אבד עליהם הכלח עד לשנה הבאה לפחות (את הפוסט לחנוכה טרם כתבתי), ופשוט אין לי זמן, ומכיוון שחיי האישיים כל-כך סוערים כרגע, אני מתקדת בלכתוב עליהם במקום על שמונים הנושאים האחרים שמסתובבים לי בראש.
מתאים לך לעשות קצת תשלומי איזון?
שיר-דמע (האתר שלי)
, 12:23 23/1/2006:
את יודעת, זה לא כאילו מדובר בנושאים חסויים שבשבילם צריך את המייל... (על הנושאים החסויים אני פשוט מנועה מלכתוב,
למרות רצוני העז).
אבל רציתי לכתוב על ההרצאה של מקינון שהייתי בה ועוד לא כתבתי, ורציתי לכתוב משהו לחנוכה על התייוונות בזמן הזה ויחסי חילוניים-דתיים בהקשר לזה, ורציתי לכתוב על חווייותיי כצרכנית (משהו א-לה פוסטי הצרכנות של בחור טוב), ורציתי לכתוב על השותפות שלי לדירה... יש מיליון דברים ואין זמן כלל.
(האתר שלי)
, 14:40 23/1/2006:
כמעט הכל תפס אותי. הדרך בה את מתארת את מחשבותייך והתלבטויותייך מאד מוחשית ומעוררת עניין. במיוחד אהבתי את הפוסטים הפמיניסטיים ואת הערות על החיבור שלך ליהדות למרות שאינך מאמינה.
חוץ מזה, אני אוהבת את כתיבתך על ספרים וחבל שאת לא מתעמקת בנושא זה.
(האתר שלי)
, 12:18 23/1/2006:
את עוד ירוקה
מתישהו גם לך יגמרו הנושאים, ואז תודיעי על פרישה / חופשה מהבלוג ואז תתגעגעי ותחזרי ואז תגלי שאין לך על מה לכתוב, אבל לא בא לך לפרוש מהבלוג.
(האתר שלי)
, 12:44 23/1/2006:
תשמעי מותק, העתיד הוא לא ורוד, ויש לומר זאת כאן ועכשיו.
כשאני נולדתי בפולניה לא היה מחשב, ואת כל הפוסטים שלנו צרבנו על גבה של עדנה הפרה ושילחנו אותה לכל רוח. לעיתים היא היתה מגיעה לעירה הסמוכה ולעיתים הקוזקים היו עושים בה פוגרום ואוכלים אותה לארוחת הצהרים.
(האתר שלי)
, 13:16 23/1/2006:
את יודעת שאת הסיפור על עדנה הפרה קראתי בדיוק כשלגננת שלי קראו עדנה?
אוח, איך אני מתגעגעת לגן הילדים האהוב, בו פתחתי את הסנטר במהלך אליפות "משחק הכיסאות" ונשכתי ילד מעצבן שאמר שהוא לא יזמין אותי ליומולדת שלו ...
שיר-דמע (האתר שלי)
, 14:20 23/1/2006:
אני מצארת לעצמי ששלב עייפות החומר יגיע בעוד חודשיים בערך, כשאשב לי ואלמד לבחינות הלשכה ולא יהיה לי שום דבר אחרת לעשות חוץ מאשר לגלוש באינטרנט ולראות טלנובלות כל היום.
(האתר שלי)
, 14:42 23/1/2006:
תקופת הלימודים לבחינות הלשכה זכורה לי בעיקר כלחץ חיובי למדי. היתה לי משמעת לימודים מטורפת (כ - 8 שעות ביום חרשתי כמו שצריך).
וכמובן שצפיתי בטלויזיה ...
זה נחמד. תהני מזה.
(האתר שלי)
, 17:48 23/1/2006:
בתקופתי היו רק "מחשבות" (אוף, אני נשמעת זקנה בלה) והם גזרו עלינו 8 שעות של שיעבוד ביום.
עד היום יש ביני לבין הספרים האדומים בונד חזק במיוחד.
שיר-דמע (האתר שלי)
, 18:26 23/1/2006:
את קצת נשמעת כמו זקנה בלה, אבל כל מי שמבין עניין יודע שפרקטיס כל כך חדדשים בשוק, שזה לא אומר כלום עליך.
אני, לעומת זאת, בשיחות המוטיבציה שאני עושה לסטודנטים משנה א’ שאני בודקת עבודות שלהם (שיחות הידועות בכינויין: איך אכשיל את ניסיונך לגרד ממני עוד כמה נקודות), מנסה כל הזמן להישמע יותר ותיקה ממה שאני (כולה 4 מחזורים מעליהם), ומתבלת את דבריי ב"בתקופתי..."....
אלעד
, 20:57 23/1/2006:
6 שעות ביום מספיק. פרקטיס או מחשבות.
אם עושים את זה מספיק טוב (ואני, לדוגמא, לא עשיתי את זה מספיק טוב), אפשר לחיות בתקופת הלימוד לבחינה טוב יותר מאשרבתקופת ההתמחות (לומדים 6-8 שעות ביום והשאר מבלים. העיקר לא למרוח את הלימודים עד הלילה).
אלעד
, 11:19 24/1/2006:
כשאמרתי שלא עשיתי את זה מספיק טוב, לא התכוונתי לציון. התכוונתי רק לעובדה שלא למדתי רצוף, ולקחתי הפסקות ארוכות מדי, או שקמתי מאוחר מדי בבוקר, או גם וגם, מה שלא איפשר לי ליישם את תורת "תלמד מ-8 בבוקר עד 4 בצהרים, ולאחר מכן תבלה".
שיר-דמע (האתר שלי)
, 14:15 24/1/2006:
אני מקווה שאצליח לגייס מספיק משמעת עצמית כדי לעשות את זה כמו שצריך (נניח בהנחת 6 השעות, 9 עד 15 כזה), ולהשאיר די זמן לעיסוקים אחרים. בילויים, נניח.
שיר-דמע (האתר שלי)
, 10:00 24/1/2006:
בשאיפה, מקווה שלא אמרח את זה עד הלילה. תהיה לי גם קצת עבודה בתקופה הזו, בכל זאת (בדיקת עבודות, ואולי עוד דברים), כי צריך גם לשלם שכר-דירה ממשהו.
(האתר שלי)
, 15:20 23/1/2006:
איזה יום מאכזב.
קודם אני שולח מעטפה עם כסף לכתובת לא נכונה. ועכשיו, אני מגלה שאת "מוכרת" לי סיפורים בדויים על זריקת גברברים? כדי שהיום הזה הסתיים מהר
(האתר שלי)
, 22:45 23/1/2006:
בשביל מה לחכות? בשביל שהיא תעשה בשבילי דברים כמו להביא לי את הירח? מעולם לא היתה לי אחת כזו, תמיד אני הייתי זה שמשיג כמעט-הכל. לא בשביל זה אני צריך נסיכה. אני גם לא רוצה נסיכה. אני רוצה לביאה.
(האתר שלי)
, 08:37 24/1/2006:
לא ניסיתי להכיר לך את ערפדייטית למטרת זוגיות, אם לכך אתה רומז. רק ציינתי שהיא התחילה איתך בבלוגי ומי אני שאמנע קשר בין שני אנשים, אם הם בוחרים בכך.
בכל פעם שאני חושבת שהתבגרת, אתה יוצא עם עוד הערה ילדותית ומוכיח שאתה בכל זאת בן 21.
קח אחריות על הבחירות שלך להתכתב עם ערפדייטית בבלוג שלי, להתחנף אליה כמעריץ שקרא את כל הכתבות שלה בnrg, ואם משהו לא הלך ביניכם, זו אחריות שלכם בלבד, כשני אנשים מבוגרים.
הערות כמו התגובה האחרונה שלך לא מוסיפות לך כבוד, בלשון המעטה.
תודה. ראיתי שיש לך פוסט חדש בנושא מרתק, אבל כרגע אין לי זמן לקרוא בעיון ואני רוצה להינות ממנו. ברשותך, אני אקרא אותו רק בהפסקת הצהריים שלי, וכמובן אגיב.
תודה שכתבת על ספרים. את מותק.
, 05:28 10/2/2006:
פרויד.... הוא אחד האנשים החשובים בתולדות האנשות והמהפכה הפסיכואנליטית ההיא הכי מרגשת וחכמה במאה ה20...מי חשב שלאדם יש תת מודע שמנחה אותו?שלחלומות יש משמעות(טו נו יוסף)מבנה האישיות הגאוני...אז כן הוא הקדיש קצת יותר מידי תשומת לב למיניות ואבד הקלח על הרבה דברים שהוא אמר והוא גם שוביניסט.....אבל....אבל גדול
מהרהוריה של לובשת חצאית
תגובות לקטע: פוסט של קיטורים הוספת תגובה חדשה
וואוו ממש אהבתי את הפוסט...
הצחקת אותי מאוד...
:)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
אז את הבת של השכנים ממול! באמת תהיתי למי שייך הכלב הג’ינג’י המכוער.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
מה יהיה בסופך? אפילו בירה אחת את לא מסוגלת לשתות!
אז על מה תכתבי פוסטים?
אם היית יורדת על לפחות 2 בירות היה לך על מה לכתוב, תאמיני לי.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
את פשוט אוהבת להרים לתמיר להנחתה נכון?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
מעניין שכולם קוראים עכשיו את התגובות של סו ב"קריאה תמירית".
חוצמיזה, זו הנחתה צפויה מדי, אפילו בשביל תמיר.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
לא חשבתי על זה (מה שגורם לי להתבייש בעצמי מאד).
מסקנה: כל הגברים אותו דבר. הייתי צריכה להקשיב טוב יותר בשיעור "מבוא לשנאת גברים" שלימודי המגדר מציעים.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
שניה... אם את הולכת ללמוד לימודי מגדר את לא מתקבלת באופן אוטומטי לקורס המתקדם
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אתה בטח מתכוון ל"סוגיות בעינוי היצורים המבחילים שאינם נקבות".
לא, לצערי אני מחויבת גם במבוא.
.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אגב לימודי מגדר, עכשיו כשאת כותבת נקבות למה לגברים קוראים זכרים (לא משהו שמזכיר את איבר המין שלהם) ולנשים קוראים נקבות (קשור ביותר לאיבר המין שלהם)?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
סתם בהיסח הדעת. אני מניחה שבמשפט אחד הניסוחים היו מתואמים יותר.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
בעיקרון, כן...
אבל פה לא היתה כוונה, פשוט נטע, אני ועוד, ירדנו על בירות בפאב תל אביבי, ורק נטע עיוותה את פניה תוך שלוק מההוגארדן שלה. בסוף הגיע רק לחצי בקבוק בקושי...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
גמרתי את כל הבקבוק, יא עוכרת ישראל???
למה את הורסת לי את המוניטין שממילא אין לי?!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אצלי הבאז לא מגיע בשום מקרה. אני שונאת אלכוהול ושותה בירה רק כי זה הכי פחות מגעיל בעיני. האם יש לי תקנה או שנגזר עלי להגיע למאה ועשרים עם כבד מתפקד ללא דופי?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
תתנחמי בזה שהכליות שלך לא יהיו משו...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
ואז אני אהיה אפילו יותר שחורה מעכשיו.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הבירה האחת הזאת מיסטלה אותי מספיק. את ורני שותים כמו בור ללא תחתית וכנ"ל שאר הפיזיקאים החתיכים שישבו איתנו.
תגידי, בא לך לראות את "הר ברוקבק" החדש? שמעתי שהוא מצוין ואני מבטיחה לעשות לך סצינות השתוללות ושכרות לעיני הציבור הרחב. מה דעתך?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
לא שתית אפילו בירה אחת, בקושי חצי!
אני מתה ללכת לסרט הזה אבל אני שומרת אותו לידיד הומופוב שלי. חייבת לראות איך הוא מתמודד עם הסרט. ואני הולכת להנות מזה...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אז אולי נידבק אליכם וניקח גם את ממבה וא’?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אין מצב.
תראו אותי ואת הבחור ותתחילו לרדת עלי, למה את לא יוצאת איתו, הוא דתי, לומד הנדסה בבן גוריון, גבוה, רחב כתפיים, קטן ממני בשנתיים :), ויש קליק ואתם מתנהגים כמו זוג...
NOT, קאפיש?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
נו??? אז למה את לא יוצאת איתו? הוא דתי, לומד הנדסה בבן גוריון, גבוה, רחב כתפיים, קטן ממך בשנתיים, יש קליק ואתם מתנהגים כמו זוג...
עכשיו כשמיצינו את זה, אפשר ללכת לסרט ביחד?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אמממ,
לא, אבל את נחמדה...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אני? נחמדה? אחרי שלוש שנים שאת מכירה אותי?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
סליחה? אני מכירה אותך הרבה יותר מ 3 שנים!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אני מתכחשת לעובדה הזאת (תנחשי מה בילבל אותי?)
ואגב, אם כבר מדברים על אנשים שאני מכירה יותר מדי זמן, את יודעת מה קרה לאלעד?
פניה נרגשת לאלעד: אלעד, אם אתה מת, לפחות תהיה גבר ותודיע!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
דווקא לא מזמן ניהלתי איתו פה איזה דיאלוג בענייני דייטים.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
... ומאז נעלמו עקבותיו?!
אני מקווה שיש לך אליבי מוצלח ...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
לא ממש. האם פוסט כל יום נחשב לאליבי מוצלח?
מילא אם הייתי משדכת לו מישהי, הייתי יכולה לפחות לנסות למכור לך סיפור על כך שהם ברחו יחד לאי בודד או משהו כזה. אבל זה עוד לא הבשיל עד כדי כך.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
מוצלח מאד. המשיכי בכתיבת פוסטים כל יום!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
השמועות על מותי היו מוקדמות ומוגזמות.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אוף ...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
"המציגים אינם אנושיים" - נפלא!
ומדהים שהבלונדה בקלטת עושה למתעמלים איתה תזכורות: "לא לשכוח לנשום!".
באמת , מה הייתי עושה בלעדיה?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
מתעלפת ממחסור בחמצן תוך כדי שאת מתאמצת להכניס את הבטן שתהיה קרובה איך שהוא למשהו שיש על המסך?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
את זה אני עושה בכל מקרה. אבל אז הצמיג שיש לי במקום בטן צועק עלי שיש גבול.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
כרגיל, קרעת אותי מצחוק.
גם אני נמצאת במעין "מחסום כתיבה" ואני תוהה מאיפה כל האחרים לוקחים רעיונות נפלאים. החיים שלי כ"כ משעמיים, שכל נסיון לכתוב עליהם יראה כך: "קמתי, ציחצחתי שיניים, התלבשתי, הלכתי לעבוד, גלשתי באינטרנט במקום לעבוד, חזרתי הביתה, ריצות אחה"צ וזה, מקלחות, ארוחת ערב, טלויזיה ויאללה לישון".
פעם כתבו עלי באיזו ביקורת שכנראה שעם 3 ילדים אין מקום לסקס בבלוג. ואני אומרת: כנראה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
אבל לי אין עדיין ילדים וגם החיים שלי נראים כמו שתיארת.
הו, יאוש מוחלט!!!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
תמיד תוכלי להביא ילדים ולעשות טוויסט לבלוג הזה מבחינת תוכנית.
קבלי מבט על העתיד שלך:
http://ha-lool.co.il/magazine/article.asp?id=1362
(ונא לא להעליב כי היא חברה שלי ואני אוהבת אותה המון. גם היא, אגב, קוראת אותי מצחוק).
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
זה בסדר, גם כשיהיו לי ילדים, אמשיך להיות מטורללת. פשוט, נושאי הטירלול יהיו מגוונים יותר!
אויש, אני מתה כבר לגוזלים קטנים.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אין לי מה הלעליב אותה כי היא כותבת נפלא.
מה שכן, לפחות שלושת-רבעי הפוסט הראשונים גרמו לי כמובן לחזק ולחשק את החלטתי לחכות עם הילדים עוד ה-רבה זמן, ולחכות בין אחד לשני גם.
למען האמת, אפילו הסיומת ממש לא עשתה לי חשק בכלל (לצחוק בפעם ה-98 כשהוא מפרק את המגדל...).
בקצור, אצלי לא תיראו גוזלים קטנים, ואפילו לא חשק אליהם. לא בקרוב לפחות. ואפילו שהאחיונית של בן-זוגי הן הילדות הכי מהממות שיש בעולם.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אני בדיוק ההיפך ממך. לא רק שאני מרגישה מאד בשלה לילדים, אני רוצה לעשות לפחות שניים צמודים. ואז לחכות קצת ולעשות עוד שניים צמודים.
נכון שהמציאות לא תמיד מתיישבת עם התכנונים, אבל נסיך יקר, אם אתה קורא כאן (ואתה קורא כאן) - תעשה לי ילד!!!1
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
וואו וואו!!!
שאני אשריין כבר תלושים לשילב?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
כן!!!!!!!!
שילב גנבים.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אם יורשה לי לנצל את הותק היחסי שלי על מנת להשיא עצות (ואני מניחה שיורשה לי): בכל הקשור לאזור הרחם אל תתכנני תוכניות. כל העסק הזה הוא כ"כ לא בידנו. נח לנו לחשוב ש"תכנון משפחה" זה משהו שבאמת תלוי אך ורק בנו, אבל זה ממש לא.
(אמרה ולא יספה)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אני יודעת, אבל הפנטזיונרית שבי כבר בוחרת שמות. את לא יודעת שהקטנים (גם בניסיון) אף פעם לא מקשיבים לגדולים ורק מאוחר יותר לומדים על בשרם? (במקרה הזה, אני מקווה שלא).
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
תראי, גם אני כבר חושבת על שמות. זה לא אומר שאני מתכוונת לתת אותם למישהו ב-5 שנים הקרובות.
חוץ מזה, נינה, בכל הנוגע לתכנון המשפחה, על דבר אחד יש לנו שליטה - על מתי לא להוליד. החלק השני הוא באמת יותר בעייתי - וזו הסיבה למסע הלחצים/ההפחדות שהמשפחה של בן-זוגי מנהלת נגדי (ואם כשתרצי לא יילך - לא עדיף להתחיל לנסות מוקדם? ~ בטון פולני, כמובן ~), ואני מסרבת להיכנע לזה.
ונטע: כדי לעשות ילדים בקרוב צריך לקדם כמה דברים אחרים, לא ? (טבעות, וכאלה)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
את החלק הזה אני משאירה לנסיך ...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
פה נגמר הפמיניזם, הא?
תגידי, זה לא קצת מגוחך העניין הזה, שאתם כבר גרים ביחד אבל עוד לא החלטתם להתחתן? אצל זוג נורמלי לא הייתי רואה בזה בעיה, אבל בזוג כמו שלכם, עצם ההחלטה לגור ביחד הי כל-כך דרסטית, גם אם לא עושים שום דבר אחר, לא הגיע הזמן להחליט (בפרט בהתחשב בכך שלא עושים שום דבר אחר!) בלי משחקי כבוד משונים?
מאידך, חשבתי להגיד שאם את משאירה את זה לו אולי פשוט כדאי לרמוז לו, אבל בעצם נראה לי שאת רומזת לו מספיק חזק. אם הוא לא נרמז עד כה, מה זה אומר?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הנסיך טוען שאצלי הפמיניזם מעולם לא התחיל.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אז הלכת ללימודי מיגדר סתם כדי לעשות רושם? או אולי כדי ללמוד איך להיות פמינסטית אמיתית?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
היומרה, את יודעת. אולי כדתיה אני פמיניסטית אבל לא בכל קנה מידה אחר ...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
גם אותי היא קראה! מצחוק, למרות שזו רק ההתחלה. או שאני מאותגר לולית? אח, החיים עם אישה אחרי לידה. אנחנו לא אשמים! (או אולי כן.)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
וואו, יש לך ילד שני? מזל טוב!
אני מבינה שאתה מאד עסוק מאז שחבשנו יחד את ספסלי הפקולטה למשפטים ...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
תאמיני או לא, זה עוד על הראשון (ולא, עוד לא הגענו לשני. קודם נשלים שעות שינה בלילה). הוא התחיל ללכת השבוע, החמוד. וזה רק אחרי שהוא יודע לספור עד חמש, למנות את כל האיברים שיש לו (וגם כאלו שאין), לדעת את השמות של כל הילדים בגן, ולקרוא לכל מי שנכנס לבית והוא לא מכיר "איש". כולל לאבא שלו, רחמנא לצלן (אם כי כשהוא רוצה ממני משהו הוא יודע טוב מאד איך קוראים לי).
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
איזה מתוק! מזל טוב על הצעדים הראשונים. איזה כיף זה ילד (עם כל הבלגן והשינה הטרופה בלילה ...).
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
כתבת הרבה יחסית למשועממת (;
הלוואי עלי!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
בהתחשב בעובדה שלא כתבתי כבר שבועיים, זה כלום.
אכן, חיים קשים.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אני בדיוק במצב הפוך ממך.
יש לי שמונים נושאים לכתוב עליהם, כולל נושאים שכבר אבד עליהם הכלח עד לשנה הבאה לפחות (את הפוסט לחנוכה טרם כתבתי), ופשוט אין לי זמן, ומכיוון שחיי האישיים כל-כך סוערים כרגע, אני מתקדת בלכתוב עליהם במקום על שמונים הנושאים האחרים שמסתובבים לי בראש.
מתאים לך לעשות קצת תשלומי איזון?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
יאללה. תפציצי את המייל שלי בנושאים ואני אכתוב עליהם. עשינו עסק?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
זה בהחלט נושא מרתק לפוסט!
וברצינות, אולי תשלח מייל לרוביק רוזנטל מ"מעריב". הוא בטח יודע את התשובה וזה מעניין.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
את יודעת, זה לא כאילו מדובר בנושאים חסויים שבשבילם צריך את המייל... (על הנושאים החסויים אני פשוט מנועה מלכתוב,
למרות רצוני העז).
אבל רציתי לכתוב על ההרצאה של מקינון שהייתי בה ועוד לא כתבתי, ורציתי לכתוב משהו לחנוכה על התייוונות בזמן הזה ויחסי חילוניים-דתיים בהקשר לזה, ורציתי לכתוב על חווייותיי כצרכנית (משהו א-לה פוסטי הצרכנות של בחור טוב), ורציתי לכתוב על השותפות שלי לדירה... יש מיליון דברים ואין זמן כלל.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אני מצפה לקרוא על כל אלה. קראתי את הבלוג שלך מההתחלה ונהניתי מאד. את בנאדם מעניין.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
תודה!
~ מקבלת צבע של עגבניה בשלה במיוחד ~
(אבל זה לא אומר בכלל שתפסיקי)
משהו ספציפי שתפס אותך?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
כמעט הכל תפס אותי. הדרך בה את מתארת את מחשבותייך והתלבטויותייך מאד מוחשית ומעוררת עניין. במיוחד אהבתי את הפוסטים הפמיניסטיים ואת הערות על החיבור שלך ליהדות למרות שאינך מאמינה.
חוץ מזה, אני אוהבת את כתיבתך על ספרים וחבל שאת לא מתעמקת בנושא זה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
בקושי כתבתי על ספרים!
אולי באמת הגיע הזמן שאכתוב (אבל בשביל זה צריך לקרוא יותר).
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אפשר להזמין אצלך פוסטים על ספרים אהובים? הייתי רוצה לשמוע את דעתך בעניינם.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
נשמע רעיון נפלא!
(זמן.. זמן...)
התכוונת לספרים שמופיעים אצלי ברשימה בצד?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
כן! עשית לי חשק לקרוא אותם!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
את עוד ירוקה
מתישהו גם לך יגמרו הנושאים, ואז תודיעי על פרישה / חופשה מהבלוג ואז תתגעגעי ותחזרי ואז תגלי שאין לך על מה לכתוב, אבל לא בא לך לפרוש מהבלוג.
(אוי, אני ממש בקטע של גילוי העתיד הבוקר).
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
יו, נינה, את ממש בעסקי הדיכוי היום. את יכולה לכתוב פוסט בנושא: "כיצד לעודד בלוגרים להתאבד".
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
תשמעי מותק, העתיד הוא לא ורוד, ויש לומר זאת כאן ועכשיו.
כשאני נולדתי בפולניה לא היה מחשב, ואת כל הפוסטים שלנו צרבנו על גבה של עדנה הפרה ושילחנו אותה לכל רוח. לעיתים היא היתה מגיעה לעירה הסמוכה ולעיתים הקוזקים היו עושים בה פוגרום ואוכלים אותה לארוחת הצהרים.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
את יודעת שאת הסיפור על עדנה הפרה קראתי בדיוק כשלגננת שלי קראו עדנה?
אוח, איך אני מתגעגעת לגן הילדים האהוב, בו פתחתי את הסנטר במהלך אליפות "משחק הכיסאות" ונשכתי ילד מעצבן שאמר שהוא לא יזמין אותי ליומולדת שלו ...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אני מצארת לעצמי ששלב עייפות החומר יגיע בעוד חודשיים בערך, כשאשב לי ואלמד לבחינות הלשכה ולא יהיה לי שום דבר אחרת לעשות חוץ מאשר לגלוש באינטרנט ולראות טלנובלות כל היום.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
תקופת הלימודים לבחינות הלשכה זכורה לי בעיקר כלחץ חיובי למדי. היתה לי משמעת לימודים מטורפת (כ - 8 שעות ביום חרשתי כמו שצריך).
וכמובן שצפיתי בטלויזיה ...
זה נחמד. תהני מזה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אני מתארת לעצמי שאני בהחלט אהנה מקצת חופש אחרי ההתמחות המטורפת הזו.
אין לי יותר מדי משמעת לימודים, זו הבעיה, אבל קניתי ספרים מ"פרקטיס", המתחרים של מחשבות, והם מתחייבים על 6 לימודים ביום...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
בתקופתי היו רק "מחשבות" (אוף, אני נשמעת זקנה בלה) והם גזרו עלינו 8 שעות של שיעבוד ביום.
עד היום יש ביני לבין הספרים האדומים בונד חזק במיוחד.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
את קצת נשמעת כמו זקנה בלה, אבל כל מי שמבין עניין יודע שפרקטיס כל כך חדדשים בשוק, שזה לא אומר כלום עליך.
אני, לעומת זאת, בשיחות המוטיבציה שאני עושה לסטודנטים משנה א’ שאני בודקת עבודות שלהם (שיחות הידועות בכינויין: איך אכשיל את ניסיונך לגרד ממני עוד כמה נקודות), מנסה כל הזמן להישמע יותר ותיקה ממה שאני (כולה 4 מחזורים מעליהם), ומתבלת את דבריי ב"בתקופתי..."....
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
חחח ... כן, יש תחומים שהזקנה עושה לך בהם רק טוב. כמה מחזורים אני מעליך? שלושה ארבעה בסה"כ?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
זה את צריכה לדעת כמה. אני סיימתי את חוק לימודיי בתחילת שנת 2005 (שנה"ל תשס"ה, למהדרין). עכשיו תעשי את החשבון.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
ואני סיימתי בתחילת שנת 2002.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אז שלושה מחזורים, באמת.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
6 שעות ביום מספיק. פרקטיס או מחשבות.
אם עושים את זה מספיק טוב (ואני, לדוגמא, לא עשיתי את זה מספיק טוב), אפשר לחיות בתקופת הלימוד לבחינה טוב יותר מאשרבתקופת ההתמחות (לומדים 6-8 שעות ביום והשאר מבלים. העיקר לא למרוח את הלימודים עד הלילה).
"בתקופתי" לסטודנטים, כה מוכר, כה מוכר.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
לא למדת מספיק וקיבלת רק 90?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
סטוגודוש :).
למדתי מספיק בהחלט וקיבלתי 82 (שגם זה מספיק בהחלט).
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אין ספק, אתה מלך
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
82 ואתה אומר שלא עשית את זה מספיק טוב?
82 זה 16 נקודת יותר ממה שצריך, זה 16 נקודות שהשקעת יותר מדי, לא?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
כשאמרתי שלא עשיתי את זה מספיק טוב, לא התכוונתי לציון. התכוונתי רק לעובדה שלא למדתי רצוף, ולקחתי הפסקות ארוכות מדי, או שקמתי מאוחר מדי בבוקר, או גם וגם, מה שלא איפשר לי ליישם את תורת "תלמד מ-8 בבוקר עד 4 בצהרים, ולאחר מכן תבלה".
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אני מקווה שאצליח לגייס מספיק משמעת עצמית כדי לעשות את זה כמו שצריך (נניח בהנחת 6 השעות, 9 עד 15 כזה), ולהשאיר די זמן לעיסוקים אחרים. בילויים, נניח.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
בשאיפה, מקווה שלא אמרח את זה עד הלילה. תהיה לי גם קצת עבודה בתקופה הזו, בכל זאת (בדיקת עבודות, ואולי עוד דברים), כי צריך גם לשלם שכר-דירה ממשהו.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אה, ושכחתי: מאיפה זה כל-כך מוכר ה"בתקופתי" הזה?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
משיחות העידוד *שאני* עורך לסטודנטים :).
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
שכחת לציין שגם אתה מתרגל.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אה, מגניב (ראיתי את התשובה אצל נטע).
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
בינתיים גם היו כתבות שהם לא נפרדים
אז את יכולה להרגע
זה לא בטוח
:)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
אבל ברייטינג של השבוע אישרו שהם אכן נפרדו, וזו הידיעה המעודכנת ביותר.
עכשיו תגיד לי איך אני ועשרות אלפי פקאצות נוספות אמורות להירדם בלילה?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אם בתנ"ך (רייטינג) כתוב, אז כנראה זה נכון
:)
מה שכן יש כשל בשאלה שלך
כי אני באופן כללי לא מבין איך פקאצות שבריריות ישנות בלילה בעולם האכזר מלא הדאגות שלנו
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
רייטינג היה תנ"ך כשיובל נתן ערך אותו. עכשיו הוא די מאכזב אבל עדיין מעודכן בדברים החשובים באמת : רכילות על סלבס
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אויש, הזכרת לי ימים נשכחים:
זוכרת שעשינו ספריה מגליונות ישנים של "רייטינג"?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
את חייבת לספר את זה לכולם?
פדיחה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
ינחם אותך שהבשר האהוב עלי הוא קבב?
"הייתי מעמידה את כולם בשורה ויורה בהם מטווח אפס".
את בטוחה שלא היית בשיעור היסטוריה על מלחמת העולם השנייה?
מי מתייחס לשאלון השבועי?! נו באמת נטע.
אם לא היית כותבת שבתמונה מופיעה אל הייתי שואל אותך אם זו את בגלל התיאור של צבע הקבב....
אני יוצא להגנתו של הגבר-גבר. אל תפרקי את המשפחה!!! מי יהיה אבא של פאצ’ה?!?!?!?
בנימת אחזור לעבודה..
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
אממ ... כן. למשפט הזה באמת יש קונוטציות שואתיות. צר לי.
אני כל כך משועממת שגם השאלון השבועי בא בחשבון.
ונראה לך שבאמת זרקתי את הגבר שלי? הוא הדבר הכי מתוק בעולם!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
איזה יום מאכזב.
קודם אני שולח מעטפה עם כסף לכתובת לא נכונה. ועכשיו, אני מגלה שאת "מוכרת" לי סיפורים בדויים על זריקת גברברים? כדי שהיום הזה הסתיים מהר
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אני מקווה ששלחת את המעטפה לכתובת שלי.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
את לא גרה בכפר-סבא. (וגם לא בכפר אחים)
בכל אופן, איתרתי את המעטפה ועצרו את השליחה שלה. כשאני רוצה משהו....
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
וואו, כל הכבוד. את הירח אתה יכול להשיג לי? הוא נראה נורא נעים ...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
יש לך נסיך... אני לא מקבל כלום בתמורה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אתה רוצה לחכות, כמוני, עד גיל 26 כדי לקבל את הנסיכה שלך?
אני מאחלת לך שזה יקרה קודם.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
בשביל מה לחכות? בשביל שהיא תעשה בשבילי דברים כמו להביא לי את הירח? מעולם לא היתה לי אחת כזו, תמיד אני הייתי זה שמשיג כמעט-הכל. לא בשביל זה אני צריך נסיכה. אני גם לא רוצה נסיכה. אני רוצה לביאה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אני שמחה לשמוע. אתה בהחלט יודע מה אתה רוצה ואין סיבה שלא תשיג אותה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אם כך, להבא אני מבקש שאם את כבר מנסה להכיר לי משהי, שתהיה רצינית בבקשה...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
לא ניסיתי להכיר לך את ערפדייטית למטרת זוגיות, אם לכך אתה רומז. רק ציינתי שהיא התחילה איתך בבלוגי ומי אני שאמנע קשר בין שני אנשים, אם הם בוחרים בכך.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
עצם העובדה שזה נעשה בשטח שלך, את אחראית.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
בכל פעם שאני חושבת שהתבגרת, אתה יוצא עם עוד הערה ילדותית ומוכיח שאתה בכל זאת בן 21.
קח אחריות על הבחירות שלך להתכתב עם ערפדייטית בבלוג שלי, להתחנף אליה כמעריץ שקרא את כל הכתבות שלה בnrg, ואם משהו לא הלך ביניכם, זו אחריות שלכם בלבד, כשני אנשים מבוגרים.
הערות כמו התגובה האחרונה שלך לא מוסיפות לך כבוד, בלשון המעטה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
לא התחנפתי אליה. אני באמת קראתי את כל הכתבות שלה ושל עוד כמה בתור מושבע של NRG.
ופעם אחרונה שאני צוחק איתך (וירטואלית).
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
את יכולה לספר לבחור שאנשים כבר גורשו מהבתים שלהם על פחות מזה...
[מלבד זאת אני מזדהה עם מחסום הכתיבה. גם אני מסרבת לשחרר פוסטים חדשים לאחרונה]
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
באמת?
מה קרה לאחרונה? האם זה הירח המלא או העובדה שאורנוס מצוי בזוית דיסהרמונית למאדים?
למרים בנימיני הפתרונות ...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
וככה את כשאין לך מה לכתוב??
נפלאה... יקירתי... פשוט נפלאה...
:)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
תודה, פוצי!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
בדיוק כמו עם הפוסט על המחלה...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
תודה. ראיתי שיש לך פוסט חדש בנושא מרתק, אבל כרגע אין לי זמן לקרוא בעיון ואני רוצה להינות ממנו. ברשותך, אני אקרא אותו רק בהפסקת הצהריים שלי, וכמובן אגיב.
תודה שכתבת על ספרים. את מותק.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
זה לא בדיוק על ספרים...
זה על סיפור, ועל פמיניזם... ועל יהדות.
אני אשמח, ואחכה בסבלנות.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
גם אני תמיד שרה לעצמי כשאני מחכה לטרמפים, ובגלל שאני מחכה במקומות שכוחי אל אני מרשה לעצמי לנסות גם קולות שניים חדשניים. להיט.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
זה כיף, הא?
סוף סוף מישהו מבין אותי.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
פרויד.... הוא אחד האנשים החשובים בתולדות האנשות והמהפכה הפסיכואנליטית ההיא הכי מרגשת וחכמה במאה ה20...מי חשב שלאדם יש תת מודע שמנחה אותו?שלחלומות יש משמעות(טו נו יוסף)מבנה האישיות הגאוני...אז כן הוא הקדיש קצת יותר מידי תשומת לב למיניות ואבד הקלח על הרבה דברים שהוא אמר והוא גם שוביניסט.....אבל....אבל גדול
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
מסכימה איתך. ולכן עדיין מכירים בגדולתו.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
בדיוק בשביל מצב רוח כזה של פוסטים אני מקים את האתר www.kiturim.co.il.. הוא בגירסת ניסוי עדיין, חצי עברית חצי אנגלית, אבל כבר פעיל..
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
הוספת תגובה חדשה: