חגי
, 15:22 21/3/2007:
מעניין להזכיר בהקשר הזה את פרוייקט "התו החברתי" http://www.tav.org.il/
שמקשר בין כיבוד זכויות עובדים לבין מושג הכשרות ביהדות.
סוג אחר של רוחניות.
בומה
, 15:39 21/3/2007:
מעניין בהקשר הזה להזכיר ש"התו החברתי" מכסה רק חלק מהזכויות הקבועות בחוק. לא שילמת הבראה? לא שילמת חופשה שנתית? לא שילמת על ימי מחלה? לא נתת הודעה מוקדמת לפיטורים? לא נתת פיצויי פיטורים? נתת למלצרים שכר רק אם הם לא הגיעו למינימום? לא יפה מצידך אבל עדיין תוכל לקבל "תו חברתי" ולהראות כמו אחלה מעסיק.
יואב
, 02:50 22/3/2007:
אני לא חסיד גדול של חרם צרכנים. חושב שצריך להשקיע את הזמן והמרץ באפיקים שמסוגלים לעשות שינוי יסודי ועמוק יותר, כמו תקשורת, חינוך או פוליטיקה. שינויים בהרגלי הצריכה לא באמת משנים משהו, והם בעיקר בגדר תחביב לשעות הפנאי.
מורן
, 23:55 21/3/2007:
נו באמת, קצת שמן. אף אחד לא מת מזה.
פעם קראתי ראיון עם מודי זנדברג לאחר מינויו הלא ברור לשר התמ"ס, והוא סיפר כמה הוא נפעם לראות תעשייה כבדה, איזה מראה נשגב זה. בכל פעם שנכנסתי לג’ינה נזכרתי בזה תוך כדי בליעה והתבוננות במסוע הפיתות ובחמשת המטרים המרובעים שמאכלסים מספר דומה של פועלים שעובדים בהרמוניה בלתי נתפסת של תנועות מדודות. וכל העניין מתעצם אם מגיעים בין אחת לשלוש שאז הדוחק מאלץ את האוכל לנוע קדימה ואחורה ע"מ לשוות לחוויה נופך מדיטטיבי, וכל זה עם נעליים ובלי צלילי ציטר נוגים ברקע.
velvet
, 08:13 23/3/2007:
רואים שלא נאלצת למלצר אף פעם. בימי המלצרות הארוכים שלי הרווחתי הרבה יותר במקומות בהם מלצרתי מאשר בעיתון בו עבדתי בראשית דרכי. אלמלא הייתי ממלצרת לא הייתי יכולה להרשות לעצמי את העונג שבעבודה בעיתון. זה, ככה, מידע צדדי. אי-תשלום משכורות למלצרים הוא תופעה רווחת וידועה מימים ימימה, ומצד שני מלצרים לא משלמים מסים. תערוך משאל בקרבם, אם הם מעדיפים לעמוד בכל תנאי ההעסקה המקובלים או לשלשל את הכסף השחור לכיסם בסוף כל ערב ותגלה עובדות מפתיעות. ואין להסיק מזה חלילה שאני בעד ניצול מכל סוג שהוא, כן?
יאיר
, 12:21 23/3/2007:
ראשית, חלק גדול מהמלצרים שמשתכרים הרבה יחסית לקצת שעות בכלל לא מגיעים לסף תשלום מס הכנסה, אז על מסים זה קצת טפשי לדבר. זו סתם אשליה של חיסכון. שנית, אני נגד הימלטות מתשלום מסים, זו עבירה על החוק וזה גם לא מוסרי בעליל.
שלישית, את מדברת על השמנת של המלצרים. חלק עצום מהמלצרים עובדים במקומות רקובים שבקושי מגרדים בהם את שכר המינימום, ולא במקומות יוקרתיים שעושים בהם שישים שקל לשעה.
רביעית, בדרך כלל המלצרים משווים את מה שהם מקבלים מטיפים לשכר המינימום היבש לשעה. בפועל, שכר המינימום הריאלי הוא הרבה יותר גבוה כי הם לא מקבלים דמי חופשה, נסיעות, דמי מחלה, דמי הבראה, הפרשה לפנסיה, פיצויים פיטורין ועוד. מה שאומר ששכר המינימום שמלווה בהטבות הסוציאליות על פי חוק סובב סביב ה-25 שקלים לשעה.
ואחרון אחרון חביב, וזו תהיה נקודה קצת פטרנליסטית, זה לא ממש עושה עלי רושם שמלצרים רבים יעדיפו להמשיך לעבוד בצורה כזו. לא תמיד אנשים יודעים מה טוב להם, ולרוב גם לא איכפת להם ממה שראוי חברתית.
ובקטנה: התכנון הוא לכתוב על הנושא פוסט המשך עם שני סיפורים מרגשים.
וכן, אני יודע, אני כבר חייב לאנושות פוסט אחד
velvet
, 07:41 26/3/2007:
יאיר, אני לא מדברת על השמנת. כלל לא. מאידך, אני לא מעודכנת נכון לשנייה זו בשכר מלצרים וגו’. עברו כמה שנים מאז ששינעתי צלחות מרק, אנטרקוטים וכוסות קפה מפה לשם.
(האתר שלי)
, 02:43 27/3/2007:
כמי שהיתה כמעט עשר שנים בעלת מסעדה ונאלצה לעבור על כל חוקי העבודה בכדי לשרוד כלכלית אני רוצה לאמר לכם שמי שמסתכל מהצד ממש לא יודע שזהו הענף הכי לא רווחי במשק וככל שמסעדה היא איכותית יותר העלויות מחסלות מהר יותר את בעל העסק. אני עצמי שקעתי בחובות כבדים והפסדתי את כל מה שהיה לי בחיים בנסיון לאפשר לעסק שהקמתי לשרוד. (עסק שהשקעתי בהקמתו את כל חסכונותי ולאחר מכן נאלצתי למכור את דירת המגורים שלי בכדי לתת לו חמצן בתקופות קשות כמו האינתיפאדה) לכל מי שבא/ה לבקש אצלי עבודה (מלצרים וטבחים)אמרתי בגילוי לב מוחלט שאין לי איך לשלם ובכל זאת הרבה אנשים הסכימו לעבוד אצלי תמורת טיפים בלבד ובסוף כל יום העובדים נוכחו לדעת שהנטו שנשאר להם ביד גבוה בהרבה מהברוטו שנשאר לי לאחר תשלום כל ההוצאות , המיסים, האגרות ומה לא. למדתי על בשרי שבישראל היום מי שלא מרמה , גונב, ועובר על חוקי עבודה לא יכול לקיים ולהתקיים מעסק קטן. כל זה לא נכון לגבי רשתות ותאגידים. מבטיחה לכם שאילו לא היה כדאי להם לא היו באותה מסעדה הודית עובדים אפילו יום אחד כי מלצרים , להבדיל מפקידים רוצים לראות תמורה בסוף יום ולא בסוף חודש.
יאיר
, 11:00 27/3/2007:
כמובן שלא קל לי לענות לדברים שלך מטעמי רגישות, אך אעשה זאת בכל מקרה:
1. לדעתי, עסק שלא מסוגל לשלם לעובדים שלו על פי חוק אין לו זכות קיום.
2. אם המדינה היתה עושה מאמץ לאכוף את חוקי העבודה גם בענף המסעדנות, זה היה יוצר יישור קו בין כל המסעדות וקובע נורמות העסקה חדשות ולדעתי גם ראויות. אכן זה עלול היה להיות תהליך די כואב בהתחלה, אך בסופו של דבר זה היה מוביל לסדר בענף. אני לא שולל שהמדינה תעזור למסעדנים בתקופת המעבר.
3.זה שעובד מוכן לעבוד במקום מסוים בניגוד לחוק זה לא אינדיקציה לכלום. א.בתקופה של אבטלה אנשים נוטים להתפשר על תנאי ההעסקה שלהם ורק שתהיה להם עבודה. לכן המדינה קבעה איזשהו מינימום שאסור לחצות. ב. חלק גדול מהעובדים אינם מודעים כלל לזכויותיהם, שבמדינת ישראל הן רבות. למשל, לעובדים רבים זה נראה מוזר שמגיע להם יום חופש פעם בחודש או שהמעסיק אמור לממן להם את הנסיעות לעבודה ובחזרה. ג. העובדה היא שרוב המלצרים עובדים תקופות יחסית קצרות, ולא בכדי. בשורה התחתונה, מהר מאוד הם מבינים שתנאי ההעסקה אינם ראויים.
יאיר
, 11:03 27/3/2007:
כך או כך, אני לא מאשים בכל העניין את המסעדנים עצמם. רובם נגררים אחרי הנורמות הקיימות, רק בשביל שהעסק יצליח לשרוד. מי שאמור לעמול כדי לתקן את המצב זו המדינה. אבל מה לעשות שבמשרד התמ"ת, שאמון על אכיפת חוקי העבודה, יש בקושי 20 פקחים שמתעסקים בנושא ואחראים על כשני מיליון שכירים.
(האתר שלי)
, 14:15 27/3/2007:
אכן העסק שהיה לי נקלע לקשיים כלגליים עד כדי שלא היתה לו זכות קיום כלכלית (אם כי אני מניחה שאתה מתכוון לזכות קיום מוסרית)אולם מאחר והשקעתי במקום את כל מה שהיה לי בחיים ומאחר וגם אני , גם הלקוחות וגם העובדים מאד אהבו את המקום שהיה מאד מיוחד, ומבחינתי הוא היה הגשמת חלום, לא הייתי מסוגלת רגשית לסגור אותו.לכל מי שביקש לעבוד במקום הסברתי מה אומר החוק ושלצערי לא אוכל לתת זאת ואנשים רצו לעבוד למרות הכל בעיקר כי המשך קיומו של המקום, (שהיה בין הייתר מועדון ג’אז וגלריה לאומנויות פלסטיות וגם האוכל היה מאד מושקע ומיוחד) היה חשוב להם . בכל מקרה העובדים הרוויחו יותר ממני ולא פחות משכר המינימום. אני לא מגיבה כאן בכדי לספר את סיפורי האישי אלא כדי לזעוק את זעקתם של העסקים הקטנים ובמיוחד בתחום ההסעדה. משום מה קיים בציבור הרושם שבעלי עסקים פרטיים מרויחים הון וברוב המקרים זה לחלוטין לא נכון . בעקבות המלחמה האחרונה כ50% מהעסקים הקטנים בצפון פשטו את הרגל.
רונה
, 19:39 3/4/2007:
חברה שלי שנזקקה לא מזמן לעבודה זמנית התחילה למלצר באיזה מקום וסיפרה לי שהיא צריכה לעבור הכשרה ללא תשלום של ארבע שעות, כשהזדעקתי על העניין היא אמרה שככה זה בתחום המלצרות וזה בכלל הרע במיעוטו אחרי שבמקום אחר דרשו ארבע משמרות(!) ראשונות ללא תשלום. אמנם ימי המלצרות שלי היו מאוד קצרים (כ-30 פלוס מינוס) אבל אני זוכרת שבמקומות שדרשו הכשרה ללא תשלום אמרתי לא תודה ושלום. אם כולם יתחילו לעשות ככה, אולי בסוף לא תהיה ברירה. אבל הרבה אנשים מוצאים את עצמם מתפשרים על התנאים, לפעמים בגלל אופי העבודה או יתרונות אחרים.
נועה
, 15:53 5/12/2007:
דווקא הם חמודים בדר"כ.
לפעמים יש קצת לחץ בצהריים אז הם לא תמיד עומדות בזה...
אבל נעים לי לקפוץ לשם לכמה דקות של שקט.
וגם סה"כ נראה שטוב להם.
(האתר שלי)
, 00:59 6/12/2007:
שלום.
קוראים לי אורי ואני בעל המסעדה המדוברת .
כואב לי לקרוא את מה שנאמר כאן.
אבל לפני שאני מגיב אני מבקש לאמת את הדברים. מי שמעוניין לבדוק את תגובתי מוזמן ליצור קשר איתי באי מייל ואני אשלח לו את כל הדפים שיוכיחו את מילותי.
אנחנו עובדים כמו כל עסק שמנסה לשרוד בגבול הדק בין מה שנהוג בחוק למה שמקובל בשוק.
אז נכון שיש שתי חפיפות שבהם העובדים לא מקבלים שכר (סכום שלא עולה על 5 שעות לחפיפה ואם עולה מקבל העובד תשלום על שעות אלה)
לגבי ימי החופש, המחלה וימי ההבראה אנחנו משלמים כחוק לכל עובד במסעדה ואת זה ממש לא יהיה קשה להוכיח, הכל רשום בתלושי השכר. הסכום לא יורד מהטיפים של המלצרים או העובדים האחרים אלה משולם על ידינו באהבה רבה.
לגבי הטיפים אנחנו מכניסים אותם בסוף יום לתוך המחזור (כלומר מקלידים אותם בקופה בסוף יום (אנחנו משלמים את המ"עמ)) המלצרים מקבלים את כל הטיפים ביד (וכחוק) והסכום נכנס לתוך תלוש המשכורת שלהם. זה נכון שהמלצרים לא מקבלים שכר נוסף אבל צריך לציין שהמלצרים מקבלים בונוס מתוך המכירות של המסעדה.
אני חושב שיותר לא צודק לעשות את מה שהכותבת עשתה מאשר את מה שאנחנו עושים.
, 13:26 13/12/2007:
יש מסעדות שמשקיעות בחשמל בריהוט ובאנשים. הבעיה עם 24 רופי זה שכלום לא מושקע שם ואין שום סיבה שמחירי המנות יהיו כמו צפון תלאביב. מבט אחד על הפרצוף של המלצרים מסביר הכל. אורי - לא תוכל למרוח את כולם לאורך זמן ואולי תספר קצת על חשבונות הבנק הנחמדים שלך ואיך הם גדלים לעומת של המלצרים. זהו ניצול קפיטליסטי ותו לא רק שאתם עטפתם את הניצול הזה בסארי הודי. החומרים שלכם בין הגרועים וכך גם התיבלון והבישול שלא לדבר על הצע המנות. אתם סומכים על פראיירים אבל מסתבר שלא לעולם.
וכמובן אסיים בחיוך יפה אוהב נדיב טהור ואמיתי
ולא אבקש מלקוחות שישלמו עליו..
(האתר שלי)
, 19:43 13/12/2007:
קובי,
לא נראה לי שיש משהו שאני יכול להגיד בכדי לשנות את דעתך ולא היתה לך שום התייחסות למה שכתבתי.
אני חושב שהתסכול שלך נובע מהמערכת הקפיטליסטית ואני משמש לך דמות עליו אתה משקף את התסכול הזה.
למערכת הקפיטליסטית יש שני צדדים וכל עוד אתה מסתכל בצורה כל כך חד צדדית על הדברים לעולם לא תראה את כל התמונה.
, 21:13 15/6/2008:
אהלן יואב,
התו החברתי מנסה להתמודד עם השאלה המורכבת והקשה של התחום הפרוץ של זכויות עובדים בתחום ההסעדה והבילוי. ברור שמעסיק חייב לדאוג לזכויות עובדיו, אבל מצד שני אם תבדוק תגלה שהרבה מלצרים היו מעדיפים להשאר במצב הקיים ולצאת בסוף משמרת עם 40 ש"ח לשעה ואף יותר, וכל זאת במזומן מכספי הטיפים בלי התערבות של המעסיק. המצב אכן מורכב ובעייתי. אנחנו קבענו שורה של קריטריונים בסיסיים שכל מעסיק צריך לעמוד בהם, לדעתנו, כמו תשלום על התלמדות ונסיעות, תשלום ביטוח לאומי ועוד כמה, יחד עם נגישות לבעלי מוגבלות. הקריאה שלנו מיועדת להמליץ לציבור לבלות רק במקומות "כשרים" חברתית. אומנם מדובר ב"אכיפה אזרחית" בסיסית בלבד שלא מקדמת נושאים כמו פנסיה וחופשות לציבור המלצרים, אבל בכל זאת יש כאן מעורבות של הציבור לטובת עסקים חיוביים.
לחץ חברתי
תגובות לקטע: מזון למחשבה הוספת תגובה חדשה
מעניין להזכיר בהקשר הזה את פרוייקט "התו החברתי" http://www.tav.org.il/
שמקשר בין כיבוד זכויות עובדים לבין מושג הכשרות ביהדות.
סוג אחר של רוחניות.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
מעניין בהקשר הזה להזכיר ש"התו החברתי" מכסה רק חלק מהזכויות הקבועות בחוק. לא שילמת הבראה? לא שילמת חופשה שנתית? לא שילמת על ימי מחלה? לא נתת הודעה מוקדמת לפיטורים? לא נתת פיצויי פיטורים? נתת למלצרים שכר רק אם הם לא הגיעו למינימום? לא יפה מצידך אבל עדיין תוכל לקבל "תו חברתי" ולהראות כמו אחלה מעסיק.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
לא ינום ולא יישן, וזה!
כל זה כבוד.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
תודה
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
אז ממשיכים לאכול שם או לא?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
אני לא חסיד גדול של חרם צרכנים. חושב שצריך להשקיע את הזמן והמרץ באפיקים שמסוגלים לעשות שינוי יסודי ועמוק יותר, כמו תקשורת, חינוך או פוליטיקה. שינויים בהרגלי הצריכה לא באמת משנים משהו, והם בעיקר בגדר תחביב לשעות הפנאי.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
מה גם שאין באמת אופציה אחרת (חוץ מ"ארומה", אבל אותם אני באמת מחרים...)
וזה סבח, לא סבאח.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
וזה עוד כלום לעומת חברי חומוסיית זיתון ממול שקונים סלולריים
מנרקומנים. אין ברירה,זה ג’ינה או להישאר רעב
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
כשאני עבדתי בהארץ כבר הבנתי שג’ינה זו האופציה הכי טובה. יואב, לעומת זאת, תמיד טוען שכמויות השמן אצלם מוגזמות
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
נו באמת, קצת שמן. אף אחד לא מת מזה.
פעם קראתי ראיון עם מודי זנדברג לאחר מינויו הלא ברור לשר התמ"ס, והוא סיפר כמה הוא נפעם לראות תעשייה כבדה, איזה מראה נשגב זה. בכל פעם שנכנסתי לג’ינה נזכרתי בזה תוך כדי בליעה והתבוננות במסוע הפיתות ובחמשת המטרים המרובעים שמאכלסים מספר דומה של פועלים שעובדים בהרמוניה בלתי נתפסת של תנועות מדודות. וכל העניין מתעצם אם מגיעים בין אחת לשלוש שאז הדוחק מאלץ את האוכל לנוע קדימה ואחורה ע"מ לשוות לחוויה נופך מדיטטיבי, וכל זה עם נעליים ובלי צלילי ציטר נוגים ברקע.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
אני מסתדר על הכיפאק עם שמן. זה ההוא שהתלונן
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
לא מנומס לדבר עלי בגוף שלישי. אני פה
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
יש סנדוויץ בר בן זונה צמוד למערכת של הארץ. לא צריך אפילו לעבור את הכביש. גם לא יקר.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
בונז’ור, ברור. תמסור ד"ש לסופיאן, ותתרחק מהרוסטביף.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
http://www.youtube.com/watch?v=D23_OoNHMXU&mode=related&search=
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
רואים שלא נאלצת למלצר אף פעם.
בימי המלצרות הארוכים שלי הרווחתי הרבה יותר במקומות בהם מלצרתי מאשר בעיתון בו עבדתי בראשית דרכי.
אלמלא הייתי ממלצרת לא הייתי יכולה להרשות לעצמי את העונג שבעבודה בעיתון.
זה, ככה, מידע צדדי.
אי-תשלום משכורות למלצרים הוא תופעה רווחת וידועה מימים ימימה, ומצד שני מלצרים לא משלמים מסים. תערוך משאל בקרבם, אם הם מעדיפים לעמוד בכל תנאי ההעסקה המקובלים או לשלשל את הכסף השחור לכיסם בסוף כל ערב ותגלה עובדות מפתיעות.
ואין להסיק מזה חלילה שאני בעד ניצול מכל סוג שהוא, כן?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
ראשית, חלק גדול מהמלצרים שמשתכרים הרבה יחסית לקצת שעות בכלל לא מגיעים לסף תשלום מס הכנסה, אז על מסים זה קצת טפשי לדבר. זו סתם אשליה של חיסכון. שנית, אני נגד הימלטות מתשלום מסים, זו עבירה על החוק וזה גם לא מוסרי בעליל.
שלישית, את מדברת על השמנת של המלצרים. חלק עצום מהמלצרים עובדים במקומות רקובים שבקושי מגרדים בהם את שכר המינימום, ולא במקומות יוקרתיים שעושים בהם שישים שקל לשעה.
רביעית, בדרך כלל המלצרים משווים את מה שהם מקבלים מטיפים לשכר המינימום היבש לשעה. בפועל, שכר המינימום הריאלי הוא הרבה יותר גבוה כי הם לא מקבלים דמי חופשה, נסיעות, דמי מחלה, דמי הבראה, הפרשה לפנסיה, פיצויים פיטורין ועוד. מה שאומר ששכר המינימום שמלווה בהטבות הסוציאליות על פי חוק סובב סביב ה-25 שקלים לשעה.
ואחרון אחרון חביב, וזו תהיה נקודה קצת פטרנליסטית, זה לא ממש עושה עלי רושם שמלצרים רבים יעדיפו להמשיך לעבוד בצורה כזו. לא תמיד אנשים יודעים מה טוב להם, ולרוב גם לא איכפת להם ממה שראוי חברתית.
ובקטנה: התכנון הוא לכתוב על הנושא פוסט המשך עם שני סיפורים מרגשים.
וכן, אני יודע, אני כבר חייב לאנושות פוסט אחד
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
יאיר, אני לא מדברת על השמנת. כלל לא. מאידך, אני לא מעודכנת נכון לשנייה זו בשכר מלצרים וגו’. עברו כמה שנים מאז ששינעתי צלחות מרק, אנטרקוטים וכוסות קפה מפה לשם.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
את שינעת אנטריקוטים מפה לשם?????
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
כמי שהיתה כמעט עשר שנים בעלת מסעדה ונאלצה לעבור על כל חוקי העבודה בכדי לשרוד כלכלית אני רוצה לאמר לכם שמי שמסתכל מהצד ממש לא יודע שזהו הענף הכי לא רווחי במשק וככל שמסעדה היא איכותית יותר העלויות מחסלות מהר יותר את בעל העסק. אני עצמי שקעתי בחובות כבדים והפסדתי את כל מה שהיה לי בחיים בנסיון לאפשר לעסק שהקמתי לשרוד. (עסק שהשקעתי בהקמתו את כל חסכונותי ולאחר מכן נאלצתי למכור את דירת המגורים שלי בכדי לתת לו חמצן בתקופות קשות כמו האינתיפאדה) לכל מי שבא/ה לבקש אצלי עבודה (מלצרים וטבחים)אמרתי בגילוי לב מוחלט שאין לי איך לשלם ובכל זאת הרבה אנשים הסכימו לעבוד אצלי תמורת טיפים בלבד ובסוף כל יום העובדים נוכחו לדעת שהנטו שנשאר להם ביד גבוה בהרבה מהברוטו שנשאר לי לאחר תשלום כל ההוצאות , המיסים, האגרות ומה לא. למדתי על בשרי שבישראל היום מי שלא מרמה , גונב, ועובר על חוקי עבודה לא יכול לקיים ולהתקיים מעסק קטן. כל זה לא נכון לגבי רשתות ותאגידים. מבטיחה לכם שאילו לא היה כדאי להם לא היו באותה מסעדה הודית עובדים אפילו יום אחד כי מלצרים , להבדיל מפקידים רוצים לראות תמורה בסוף יום ולא בסוף חודש.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
כמובן שלא קל לי לענות לדברים שלך מטעמי רגישות, אך אעשה זאת בכל מקרה:
1. לדעתי, עסק שלא מסוגל לשלם לעובדים שלו על פי חוק אין לו זכות קיום.
2. אם המדינה היתה עושה מאמץ לאכוף את חוקי העבודה גם בענף המסעדנות, זה היה יוצר יישור קו בין כל המסעדות וקובע נורמות העסקה חדשות ולדעתי גם ראויות. אכן זה עלול היה להיות תהליך די כואב בהתחלה, אך בסופו של דבר זה היה מוביל לסדר בענף. אני לא שולל שהמדינה תעזור למסעדנים בתקופת המעבר.
3.זה שעובד מוכן לעבוד במקום מסוים בניגוד לחוק זה לא אינדיקציה לכלום. א.בתקופה של אבטלה אנשים נוטים להתפשר על תנאי ההעסקה שלהם ורק שתהיה להם עבודה. לכן המדינה קבעה איזשהו מינימום שאסור לחצות. ב. חלק גדול מהעובדים אינם מודעים כלל לזכויותיהם, שבמדינת ישראל הן רבות. למשל, לעובדים רבים זה נראה מוזר שמגיע להם יום חופש פעם בחודש או שהמעסיק אמור לממן להם את הנסיעות לעבודה ובחזרה. ג. העובדה היא שרוב המלצרים עובדים תקופות יחסית קצרות, ולא בכדי. בשורה התחתונה, מהר מאוד הם מבינים שתנאי ההעסקה אינם ראויים.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
כך או כך, אני לא מאשים בכל העניין את המסעדנים עצמם. רובם נגררים אחרי הנורמות הקיימות, רק בשביל שהעסק יצליח לשרוד. מי שאמור לעמול כדי לתקן את המצב זו המדינה. אבל מה לעשות שבמשרד התמ"ת, שאמון על אכיפת חוקי העבודה, יש בקושי 20 פקחים שמתעסקים בנושא ואחראים על כשני מיליון שכירים.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אכן העסק שהיה לי נקלע לקשיים כלגליים עד כדי שלא היתה לו זכות קיום כלכלית (אם כי אני מניחה שאתה מתכוון לזכות קיום מוסרית)אולם מאחר והשקעתי במקום את כל מה שהיה לי בחיים ומאחר וגם אני , גם הלקוחות וגם העובדים מאד אהבו את המקום שהיה מאד מיוחד, ומבחינתי הוא היה הגשמת חלום, לא הייתי מסוגלת רגשית לסגור אותו.לכל מי שביקש לעבוד במקום הסברתי מה אומר החוק ושלצערי לא אוכל לתת זאת ואנשים רצו לעבוד למרות הכל בעיקר כי המשך קיומו של המקום, (שהיה בין הייתר מועדון ג’אז וגלריה לאומנויות פלסטיות וגם האוכל היה מאד מושקע ומיוחד) היה חשוב להם . בכל מקרה העובדים הרוויחו יותר ממני ולא פחות משכר המינימום. אני לא מגיבה כאן בכדי לספר את סיפורי האישי אלא כדי לזעוק את זעקתם של העסקים הקטנים ובמיוחד בתחום ההסעדה. משום מה קיים בציבור הרושם שבעלי עסקים פרטיים מרויחים הון וברוב המקרים זה לחלוטין לא נכון . בעקבות המלחמה האחרונה כ50% מהעסקים הקטנים בצפון פשטו את הרגל.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
זה לא הקפיטליזם, זאת ההתחסדות של הרוחניים הללו , במסעדה ספציפית
כל טוב
שולמית
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
חברה שלי שנזקקה לא מזמן לעבודה זמנית התחילה למלצר באיזה מקום וסיפרה לי שהיא צריכה לעבור הכשרה ללא תשלום של ארבע שעות, כשהזדעקתי על העניין היא אמרה שככה זה בתחום המלצרות וזה בכלל הרע במיעוטו אחרי שבמקום אחר דרשו ארבע משמרות(!) ראשונות ללא תשלום. אמנם ימי המלצרות שלי היו מאוד קצרים (כ-30 פלוס מינוס) אבל אני זוכרת שבמקומות שדרשו הכשרה ללא תשלום אמרתי לא תודה ושלום. אם כולם יתחילו לעשות ככה, אולי בסוף לא תהיה ברירה. אבל הרבה אנשים מוצאים את עצמם מתפשרים על התנאים, לפעמים בגלל אופי העבודה או יתרונות אחרים.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
אולי זה מסביר את השירות החרא שקיבלנו ב24 רופי.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
דווקא הם חמודים בדר"כ.
לפעמים יש קצת לחץ בצהריים אז הם לא תמיד עומדות בזה...
אבל נעים לי לקפוץ לשם לכמה דקות של שקט.
וגם סה"כ נראה שטוב להם.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
שלום.
קוראים לי אורי ואני בעל המסעדה המדוברת .
כואב לי לקרוא את מה שנאמר כאן.
אבל לפני שאני מגיב אני מבקש לאמת את הדברים. מי שמעוניין לבדוק את תגובתי מוזמן ליצור קשר איתי באי מייל ואני אשלח לו את כל הדפים שיוכיחו את מילותי.
אנחנו עובדים כמו כל עסק שמנסה לשרוד בגבול הדק בין מה שנהוג בחוק למה שמקובל בשוק.
אז נכון שיש שתי חפיפות שבהם העובדים לא מקבלים שכר (סכום שלא עולה על 5 שעות לחפיפה ואם עולה מקבל העובד תשלום על שעות אלה)
לגבי ימי החופש, המחלה וימי ההבראה אנחנו משלמים כחוק לכל עובד במסעדה ואת זה ממש לא יהיה קשה להוכיח, הכל רשום בתלושי השכר. הסכום לא יורד מהטיפים של המלצרים או העובדים האחרים אלה משולם על ידינו באהבה רבה.
לגבי הטיפים אנחנו מכניסים אותם בסוף יום לתוך המחזור (כלומר מקלידים אותם בקופה בסוף יום (אנחנו משלמים את המ"עמ)) המלצרים מקבלים את כל הטיפים ביד (וכחוק) והסכום נכנס לתוך תלוש המשכורת שלהם. זה נכון שהמלצרים לא מקבלים שכר נוסף אבל צריך לציין שהמלצרים מקבלים בונוס מתוך המכירות של המסעדה.
אני חושב שיותר לא צודק לעשות את מה שהכותבת עשתה מאשר את מה שאנחנו עושים.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
יש מסעדות שמשקיעות בחשמל בריהוט ובאנשים. הבעיה עם 24 רופי זה שכלום לא מושקע שם ואין שום סיבה שמחירי המנות יהיו כמו צפון תלאביב. מבט אחד על הפרצוף של המלצרים מסביר הכל. אורי - לא תוכל למרוח את כולם לאורך זמן ואולי תספר קצת על חשבונות הבנק הנחמדים שלך ואיך הם גדלים לעומת של המלצרים. זהו ניצול קפיטליסטי ותו לא רק שאתם עטפתם את הניצול הזה בסארי הודי. החומרים שלכם בין הגרועים וכך גם התיבלון והבישול שלא לדבר על הצע המנות. אתם סומכים על פראיירים אבל מסתבר שלא לעולם.
וכמובן אסיים בחיוך יפה אוהב נדיב טהור ואמיתי
ולא אבקש מלקוחות שישלמו עליו..
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
קובי,
לא נראה לי שיש משהו שאני יכול להגיד בכדי לשנות את דעתך ולא היתה לך שום התייחסות למה שכתבתי.
אני חושב שהתסכול שלך נובע מהמערכת הקפיטליסטית ואני משמש לך דמות עליו אתה משקף את התסכול הזה.
למערכת הקפיטליסטית יש שני צדדים וכל עוד אתה מסתכל בצורה כל כך חד צדדית על הדברים לעולם לא תראה את כל התמונה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אהלן יואב,
התו החברתי מנסה להתמודד עם השאלה המורכבת והקשה של התחום הפרוץ של זכויות עובדים בתחום ההסעדה והבילוי. ברור שמעסיק חייב לדאוג לזכויות עובדיו, אבל מצד שני אם תבדוק תגלה שהרבה מלצרים היו מעדיפים להשאר במצב הקיים ולצאת בסוף משמרת עם 40 ש"ח לשעה ואף יותר, וכל זאת במזומן מכספי הטיפים בלי התערבות של המעסיק. המצב אכן מורכב ובעייתי. אנחנו קבענו שורה של קריטריונים בסיסיים שכל מעסיק צריך לעמוד בהם, לדעתנו, כמו תשלום על התלמדות ונסיעות, תשלום ביטוח לאומי ועוד כמה, יחד עם נגישות לבעלי מוגבלות. הקריאה שלנו מיועדת להמליץ לציבור לבלות רק במקומות "כשרים" חברתית. אומנם מדובר ב"אכיפה אזרחית" בסיסית בלבד שלא מקדמת נושאים כמו פנסיה וחופשות לציבור המלצרים, אבל בכל זאת יש כאן מעורבות של הציבור לטובת עסקים חיוביים.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
nCZwdr Great article.Really looking forward to read more.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
I loved your blog article. Awesome.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
I cannot thank you enough for the post. Cool.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
Appreciate you sharing, great article.Thanks Again. Fantastic.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
Muchos Gracias for your article post.Really looking forward to read more. Fantastic.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
52. "The road will be overcome by that person, who goes." I wish you never stopped and be creative - forever..!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
This is one awesome article post.Really looking forward to read more. Great.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
I cannot thank you enough for the blog article.Really thank you! Awesome.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
Im thankful for the blog post.Much thanks again. Great.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
Wow, great blog. Fantastic.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
Very good article post.Much thanks again. Fantastic.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
Thanks-a-mundo for the blog.Much thanks again. Will read on...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
Great blog article. Really Great.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
Great blog.Thanks Again. Cool.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
A big thank you for your blog article.Much thanks again. Keep writing.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
I really like and appreciate your blog.Really looking forward to read more.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
wow, awesome blog post.Really thank you! Great.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
Thank you for your article post.Thanks Again. Keep writing.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
This is one awesome blog.Thanks Again. Cool.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
I loved your blog post.Much thanks again. Cool.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
Thank you ever so for you post.Really looking forward to read more. Cool.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
Awesome article.Much thanks again. Great.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
I really enjoy the post.Much thanks again. Much obliged.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
Thanks for the article.Thanks Again. Much obliged.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
Hey, thanks for the blog article. Great.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
A round of applause for your blog article.Really thank you! Want more.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
Appreciate you sharing, great article post.Really thank you! Much obliged.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
I value the article post. Keep writing.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
Thanks so much for the blog post.Much thanks again. Fantastic.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
Major thankies for the post.Really thank you! Want more.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
Im thankful for the article post.Much thanks again. Really Cool.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
Appreciate you sharing, great blog post.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
הוספת תגובה חדשה: