קקטוסלה
, 15:11 13/1/2008:
הדיבורים האלה על איך שהיום הכל זה כסף ואין ערכים נראה לי לרוב קישקוש. גם פעם לא היו יותר מדי ערכים, אולי בקיבוץ אבל גם זה לא בטוח. העיר תל אביב לא הוקמה בשל חזון סוציאליסטי היא שימשה כמקום לנהנתנות, בית גדול לקוקטיילים סיבוב בשטראסה ובתי קפה כדי לרקוד קצת עם הקצינים הבריטים, סיפורים של סבא וסבתא שלי (מראשוני אחוזת בית) לא העלו ערכים שונים אולי רק יותר בצנעה אבל לא תמיד.
אנשים באשר הם אנשים סוגדים לכוח (כלכלי, פוליטי דתי וכו’) כל דור ועגל הזהב שלנו.
ערכים זה בד"כ אגנדה לגיוס הערכים מי לצו התורה מי לצו הציונות ומי לצו הבולשיט, ובסופו של יום למען עצמך ולמען ביתך.
(האתר שלי)
, 16:25 14/1/2008:
לא התכוונתי לכך שבעבר לא חשבו על כסף. אני חושב שבעבר לא חשבו רק על כסף. ראש ממשלה שלאשתו היה חשבון דולרים בחו"ל, ללא חשד אמיתי בשחיתות, התפטר מיד בסוף שנות ה-70. היום זה ממש לא כך.
חוץ מזה, שיש משהו בכך שהיום אין בושה, אין צנעה, אין ענווה. הכל בגדול, הכל בחוץ.
ואני לא מדבר רק על מירוץ אחר כסף. אני מדבר על גיבורי התרבות. איכשהוא, נראה לי שגיבורי התרבות של פעם לא נבחרו ב-SMS.
קקטוסלה
, 10:01 15/1/2008:
שיש משהו בכך שהיום אין בושה, אין צנעה, אין ענווה. הכל בגדול, הכל בחוץ - יש את ההיסטוריה המכובסת והנוסטלגיה לערכים של פעם כי פים הכל היה אחרת ויש את מה שהיה בפועל. דבר עם הדור הקודם של ההורים, תוריד את כל הבלה בלה המתייפייף ותשאר עם אותה מציאות די דומה להיום מבחינה ערכית.
ולדעתי גם היום לא רק חושבים על כסף. יש את המעטפת החיצונית התקשורתית של קרחנינט ואת השואו של הנהנתנות ויש את היום יום- שלדעתי יש בו עדיין פשטות ואפשר למצוא המון רגעי אמפתיה אנושית בלי גיוס מלמעלה. ויתרה מכך - גם שיש משהו מאורגן ומגוייס עדיין - כמה התנדבו לתרום מח עצמות בגיוס האחרון לפני כחודש בערך? כמה תורמים במופעי היומטוב למינהם? הדרך אומנם עקומה אבל לדעתי יש הרבה אנשים שהנתינה שלהם הולכת ביחד עם הרצון לעשות למען ביתם ואין פסול בכך.
אני בטוחה שקראת את המיליון השביעי של תום שגב - יש דוגמאות טובות לשחיתות שלטונית עוד מתחילת הישוב היהודי, צרות עין ורוע בין המתיישבים ומקימי ארץ ישראל, תיאורי נהנתנות וחשיבה דורסנית וניצול ציני של השואה למען מטרות לא הכי מוסריות וכו’ וכו’.
ישראל של פעם? אין לי געגועים.
גדי להב (האתר שלי)
, 06:52 4/2/2008:
קצת לא הוגן מצידך לקחת את המבקר הגדול ביותר של דה מרקר, שיש לו סיבות אישיות לכך, ו"לאשש" את דבריו על ידי משהו שנאמר בכלל על תכנית טלוויזיה. מי אמר שמה שאמרתי על משחק ריאליטי תופס גם למציאות?
אם משהו כזה היה נעשה בדה מרקר או כי כלי תקשורת אחר - היית טוען שהדברים הוצאו מהקשרם.
(האתר שלי)
, 11:24 4/2/2008:
שכחתי להוסיף גם disclaimer משלי: אורי סבח מועסק בקבוצת TheMarker - הארץ ומתעתד לסיים את תפקידו בקבוצה בקרוב. כתבתי במפורש שמדובר על ביקורת טלוויזיה. אני חושב שבתור הפילוסוף המדיני של עכבר העיר, תסכים אתי שקשה להפריז בחשיבותה ובמרכזיותה של "הישרדות" כמייצגת ערכים חברתיים בישראל של ימינו. לא הבנתי איפה יצאו כאן הדברים מהקשרם. להגיד שהוצאתי דברים מהקשרם, זה בערך כמו להגיד שוועדת המדרוג מוציאה דברים מהקשרם. גם ביקורת פילוסופית על "הישרדות" היא הוצאת דברים מהקשרם, לא? גם לתת כותרת לידיעה היא הוצאת דברים מהקשרם (או "מרכוז" דברים להקשרם).
היפו-תיזה
תגובות לקטע: זאת התרבות היום, טמבל! הוספת תגובה חדשה
עצוב ונכון. עצוב לי גם שזה מה שהסביבה הקרובה אלי משדרת לי. שכל רגע שאני לא עסוק באינטרסים של עצמי ושל משפחתי הוא בזבוז זמן.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
הדיבורים האלה על איך שהיום הכל זה כסף ואין ערכים נראה לי לרוב קישקוש. גם פעם לא היו יותר מדי ערכים, אולי בקיבוץ אבל גם זה לא בטוח. העיר תל אביב לא הוקמה בשל חזון סוציאליסטי היא שימשה כמקום לנהנתנות, בית גדול לקוקטיילים סיבוב בשטראסה ובתי קפה כדי לרקוד קצת עם הקצינים הבריטים, סיפורים של סבא וסבתא שלי (מראשוני אחוזת בית) לא העלו ערכים שונים אולי רק יותר בצנעה אבל לא תמיד.
אנשים באשר הם אנשים סוגדים לכוח (כלכלי, פוליטי דתי וכו’) כל דור ועגל הזהב שלנו.
ערכים זה בד"כ אגנדה לגיוס הערכים מי לצו התורה מי לצו הציונות ומי לצו הבולשיט, ובסופו של יום למען עצמך ולמען ביתך.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
תיקון: *ערכים זה בד"כ לגיוס אחרים...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
לא התכוונתי לכך שבעבר לא חשבו על כסף. אני חושב שבעבר לא חשבו רק על כסף. ראש ממשלה שלאשתו היה חשבון דולרים בחו"ל, ללא חשד אמיתי בשחיתות, התפטר מיד בסוף שנות ה-70. היום זה ממש לא כך.
חוץ מזה, שיש משהו בכך שהיום אין בושה, אין צנעה, אין ענווה. הכל בגדול, הכל בחוץ.
ואני לא מדבר רק על מירוץ אחר כסף. אני מדבר על גיבורי התרבות. איכשהוא, נראה לי שגיבורי התרבות של פעם לא נבחרו ב-SMS.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
שיש משהו בכך שהיום אין בושה, אין צנעה, אין ענווה. הכל בגדול, הכל בחוץ - יש את ההיסטוריה המכובסת והנוסטלגיה לערכים של פעם כי פים הכל היה אחרת ויש את מה שהיה בפועל. דבר עם הדור הקודם של ההורים, תוריד את כל הבלה בלה המתייפייף ותשאר עם אותה מציאות די דומה להיום מבחינה ערכית.
ולדעתי גם היום לא רק חושבים על כסף. יש את המעטפת החיצונית התקשורתית של קרחנינט ואת השואו של הנהנתנות ויש את היום יום- שלדעתי יש בו עדיין פשטות ואפשר למצוא המון רגעי אמפתיה אנושית בלי גיוס מלמעלה. ויתרה מכך - גם שיש משהו מאורגן ומגוייס עדיין - כמה התנדבו לתרום מח עצמות בגיוס האחרון לפני כחודש בערך? כמה תורמים במופעי היומטוב למינהם? הדרך אומנם עקומה אבל לדעתי יש הרבה אנשים שהנתינה שלהם הולכת ביחד עם הרצון לעשות למען ביתם ואין פסול בכך.
אני בטוחה שקראת את המיליון השביעי של תום שגב - יש דוגמאות טובות לשחיתות שלטונית עוד מתחילת הישוב היהודי, צרות עין ורוע בין המתיישבים ומקימי ארץ ישראל, תיאורי נהנתנות וחשיבה דורסנית וניצול ציני של השואה למען מטרות לא הכי מוסריות וכו’ וכו’.
ישראל של פעם? אין לי געגועים.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
קצת לא הוגן מצידך לקחת את המבקר הגדול ביותר של דה מרקר, שיש לו סיבות אישיות לכך, ו"לאשש" את דבריו על ידי משהו שנאמר בכלל על תכנית טלוויזיה. מי אמר שמה שאמרתי על משחק ריאליטי תופס גם למציאות?
אם משהו כזה היה נעשה בדה מרקר או כי כלי תקשורת אחר - היית טוען שהדברים הוצאו מהקשרם.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
שכחתי להוסיף גם disclaimer משלי: אורי סבח מועסק בקבוצת TheMarker - הארץ ומתעתד לסיים את תפקידו בקבוצה בקרוב.
כתבתי במפורש שמדובר על ביקורת טלוויזיה. אני חושב שבתור הפילוסוף המדיני של עכבר העיר, תסכים אתי שקשה להפריז בחשיבותה ובמרכזיותה של "הישרדות" כמייצגת ערכים חברתיים בישראל של ימינו.
לא הבנתי איפה יצאו כאן הדברים מהקשרם. להגיד שהוצאתי דברים מהקשרם, זה בערך כמו להגיד שוועדת המדרוג מוציאה דברים מהקשרם. גם ביקורת פילוסופית על "הישרדות" היא הוצאת דברים מהקשרם, לא? גם לתת כותרת לידיעה היא הוצאת דברים מהקשרם (או "מרכוז" דברים להקשרם).
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הוספת תגובה חדשה: