מִרְצֶדֶת

, 21:50 21/9/2004:
מה זה אומר עבורך, להצטנצן?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 21:22 22/9/2004:
תהיתי למה דווקא מה שכתוב שם למעלה העלה בך את המשפט הזה, "להצטנצן כל פעם מחדש".
על איזה חלק מדובר, הצבא או מה שלפני, וכו’.

(כן, אכתוב אולי מה זה אומר לי. מדי פעם אני מנסה לשקלל מחדש את המשמעויות.)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 22:11 22/9/2004:
הכותרת מתייחסת לפוסט שלפני כן.

הניסוח המסורבל נובע מזה שזו הזיית יקיצה- השאלה אולי היתה קיימת, אבל מאוד מעורפלת בבסיס הסיטואציה, בקושי עלתה למקום שיש בו מילים.
ניסיתי בסוף לשאול בקול רם, ונתקלתי (כמובן) ב"מה" תמה במיוחד.

"שלום קטן על העור",
אני בטוחה שאת יודעת איך זה.
למגעים הגדולים יש תדר נמוך ותהודה
מישורים שם מתוודעים לטקטוניקה עצלה,
והקטנים מנגנים בסטקטו מצלצל
בקצות האצבעות ובשולי הקערוריות.

(את האקורד המדהים של הכתף
והדיסקורדים הנרגשים שהוא שולח בי
אני אוהבת במיוחד.)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

, 09:40 23/9/2004:
אני חייבת לומר שאת הרעיון קראתי לראשונה בסיפור מתוך ספר של ג’ון וארלי בשם "גילוי עיניים". (שעליו אני ממליצה בחום)
מופיע בו מכשיר שמתרגם את מתח השרירים של הגוף לדברים בטווח השמיעה (במקרה הטוב - מוזיקה. גם כאן פועל העקרון ההוא שמזכירים אותו תכופות- האיבר הכי כבד ומשמעותי עבור המכשיר הוא המוח).
וכ-מ-ו-ב-ן שהתנאים הכי טובים ליצירת מוזיקה הם בהתעלסות, איך אפשר אחרת.

(אבל בין לקרוא ולהבין, יש כ"כ הרבה.
וחוצמזה, כתב את זה גבר, וזה אחר.)

"היא העבירה את לשונה על לחיו והצליל היה כאגלי שמן הנוטפים על טנבור." (המשפט החביב עלי, שם שם.)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^