איכשהו, בין כל הכעסים על רכזת החינוך לכעס על אנשי ועדת כח אדם שכל אחד מהם מגדיר לי כמות שונה של ימי עבודה בכל משרה, שכחתי שגם לי יש חשיבות גדולה בהגבלת הזמן.
מותר, ורצוי, שאבוא ואגיד "עשיתי כבר מספיק שעות להשבוע, גם ככה אני סוחבת עודפים מימים אחרים, אז די! קחו מישהו אחר".
לא יודעת מתי אצליח ליישם את הלקח הזה, אבל המודעות אליו חשובה, והיא בהחלט הצעד הראשון בדרך לחיים מאוזנים יותר.
(צר לי על הקצרנות, אבל כסחו אותי היום בעבודה - לנקות 4 שעות ולא לסיים זה לא קל... במיוחד כשלפני ואחרי עובדים עוד שעתיים בדברים שונים)