רק יצאנו לנופש.
ארבעה ימים נפלאים.
אפרט יותר כשיגיעו התמונות.
בנתיים פה התותחים רועמים והמוזות? קצת שותקות.
אמרו ששיניתי סגנון כתיבה, בהחלט ייתכן, החיים מאוד עמוסים עכשיו, ונושאי הכתיבה השתנו, אז הגיוני שרואים את ההשפעה גם על הסגנון.
אתמול לקחתי חתול חדש, שלישי, הבעל רוצה לזרוק אותי מהבית, בינינו? הוא צודק, מי לוקחת חתול בלי להחליט על זה עם בעלה קודם? אבל כן אמרתי לו יותר מפעם אחת שהחתול הזה ממש נגע לי ללב, ושאני אביא אותו, והוא התנגד, אבל באופן לא רציני, או ככה אני פירשתי את זה, קשה לחשוב עם הגיון כשמתאהבים, אפילו כשזה רק בחתול.
אז בנתיים הוא פה, עושה את המוות לפונטו וקליאו פשוט בעצם נוכחותו, והבעל מזעיף פנים גם הוא, ואני מרגישה כ"כ לא בסדר.
איך מעשה שבמקורו הוא ממש טוב יכול לגרום לך כ"כ פושעת?