הייתי שבת אצל אח שלי
נכתב ב13/3/2005 13:38

עם אשתו ושני ילדיו המקסימים.

אני יודעת שאני לא אובייקטיבית אבל אין ילדים יותר מקסימים מהם.

אחי ואשתו, לעומת זאת, נראים לי הורים, איך לומר? קשוחים איפה שלא צריך ורכים איפה שצריך להיות קשוחים.

מצד אחד מי שמני לשפוט אותם, לי הרי עוד אין ילדים.

ומצד שני הורים שאפילו לא מנקים לילד בבוקר את קורי השינה הצהובים מקצה העין? לא הגזמנו במידת העצמאיות של הילד?

כך או אחרת שבת היתה נפלאה, לולא הייתי שוכחת את רוב הדברים -

שכחתי שמלת שבת, אז השאלתי משהו מגיסתי (הרזונת לאללה, לקחתי בגד מההריון שלה והוא היה במידה שלי, פאדיחה), שכחתי להטעין את הבטריה בטלפון, שכחתי מברשת שיער ושיניים, וגם כסף, וגם דאודורנט ובושם, ובסוף שכחתי בבית שלהם ספר שהייתי אמורה להחזיר היום לספריה באונ', פשוט בלגן.

הערב אחזור הביתה אחרי היעדרות ממושכת (מיום שישי בצהריים) לגינה בה שתלתי פרחים חדשים, לחתולים המתוקים שלי, לכלים שנערמו על פני כל המטבח בציפיה שמישהו ישטוף אותם, לבגדים המחכים לכביסה, למקום שהוא שלי, ואני כ"כ מתגעגעת אליו למרות שכרגע הוא ריק ושומם.

יאללה, שייגמר יום הלימודים הזה, אין לי כח.

אה, נראה לי שאת הסמנריון על הרומן המודרני אעשה על אחד מספריו של סאראמאגו, אם המרצה תאהב את הרעיון, נשמע טוב, לא?