בר קבועים
הוסף לקבועים  
« הדוסים של ישרא » ±
« קיבוץ איסט קריג! » ±

אז מי אני? בת 49 ,עירונית במקור וחברת קיבוץ (שעדיין, עד סוף נובמבר) שיתופי כבר חמש ומשהו שנים (אם סופרים מהרגע שהפכתי מועמדת), דתיה שנשואה לאתאיסט, תולעת ספרים, עובדת הייטק במקור, עובדת בבתי הילדים של הקיבוץ באמצע וכיום עובדת במכולת, בחדר אוכל וכן בספריה. הבלוג הזה היה הרבה דברים, עכשיו הוא סיפורו של תהליך ההפרטה שהקיבוץ שלי אמור היה לעבור החל מאוגוסט, וכרגע מתכוונים להתחיל אותו בדצמבר, נראה מה יהיה, בקיבוץ ובבלוג כאחד.
מנוי: הצטרף כמנוי בטל מנוי שלח

girl power?
נכתב ב14/9/2003 16:30

כשהאחיין הראשון שלי נולד חברי דאז (בעלי היום) בדיוק חזר מחודש מילואים.
מכיוון שהיולדת (גיסתי), האבא (אחי) והרך הנולד נשארו בעיר הקודש, רחוק ממקום מגוריהם של הוריי, לא ראיתי סיבה שלא לעשות את השבת אצל החבר, למרות אירוע ה"שולם-זוכר" שעשה אבי, גאה בהפיכתו לסבא.
 
מסתבר שבלי יודעים פגעתי קשות באבי, שרצה אותי שם בשולם-זוכר (למי שלא יודע מדובר באירוע בו מתכנסים הגברים, לאחר ארוחת ליל שבת, וחוגגים את הולדת הבן הזכר, עם עוגות, ערבס, פיצוחים ושתיה קלה וחריפה), לא היה לי ברור למה, כי הרי האירוע הוא לגברים בלבד, אבל הבנתי שפגעתי, והתחרטתי.
 
בשבת האחרונה היינו אמורים להיות פה בקיבוץ, לבעלי היתה תורנות שמירה, אבל בחמישי נולד לי אחיין חדש, והפעם כל המשפחה היתה אצל הוריי, כולל הרך הנולד, אז עשינו מאמצים מטורפים והגענו לשבת אצל הוריי, והפעם יכולתי לראות בדיוק עד כמה הייתי חשובה שם, בשולם-זוכר.
 
to make a long story short, אני הייתי שם על תקן המלצרית החייכנית, זו שאומרת "שבת שלום" לכל גבר בכניסה, דואגת שיהיו על השולחן מספיק עוגות ופיצוחים, ומנידה את הראש כשאומרים לה "מזל טוב" ו"להתראות", הנשים ישבו להן בצפיפות בפינה, בעוד הגברים התרווחו על השולחן הגדול וזללו את מעשי ידיהן של הנשים, מכיוון שהאורחים החלו זורמים עוד לפני שסיימנו את הסעודה הנשים מצאו את עצמן מפנות את השולחן, מדיחות כלים ומעמיסות דברי מתיקה על השולחן, בעוד הגברים ישבו וברכו (מה? נשים לא פטורות מברכת המזון???), אבא שלי הרי אפילו לא ראה איפה הייתי, ומה אכלתי או שתיתי, אז בשביל מה הוא כ"כ היה צריך אותי שם, לפני כמעט שנתיים? ומה בכלל יכולות נשים לעשות בחגיגה שכל כולה היא הילולה לכבוד היוולדו של בן זכר?
 
או אולי שוב שיחק ה"מה יגידו"? כל ה"מה יגידו על זה שהבת שלך לא בבית כשאתה עושה שולם זוכר?", "מה יגידו על זה שהבת שלך גרה עם שותפות בדירה בעיר שרחוקה מהבית רק חצי שעה?", "מה יגידו על זה שהבת שלך יוצאת עם חילוני?", כל החיים שלהם סובבים סביב ה"מה יגידו" הזה, ואני צריכה לשלם את המחיר, כאילו אכפת לי מה החברים שלהם חושבים עליי, כאילו יש לחברים שלהם בכלל זכות לחשוב עליי משהו, כאילו מה שהחברים שלהם חושבים עליי בלי זכות בכלל אמור להשפיע על מה הם חושבים על הוריי.
 
לא יודעת אם זו תכונה פולנית, או תוצאה של חברה קטנה יחסית, אבל זה ממש מגוחך כשאתה חי את חייך לפי מה שחושבים עלייך, לא פחות מגוחך מלהיעלב מכך שהבת שלך לא נמצאת בחגיגה שכל כולה על טהרת הגבריות...

שייך לקטגוריות משפחה לא בוחרים

נכתבו 2 תגובות    תגובה אחרונה שייכת לבחור טוב רוצה להוסיף מחוכמתך?     בלי הקפצות
0 קישורים לכאן     לינק לכאן
    לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא

 << ספטמבר 2003 >> 
א ב ג ד ה ו ש
  1 2 3 4 5 6
7 8 9 10 11 12 13
14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27
28 29 30        


   

הוסף מסר

פעם ניסיתי גם ללמוד, מה נשאר? את התואר השני לא סיימתי, צריכה רק להגיש עבודה מסכנה  גם את תעודת ההוראה לא סיימתי, לא עשיתי עבודה מעשית  
רשימת פוסטים בקטגוריה