נצטרך להחליט אם להמשיך לחיות פה או לעבור מכאן.
למשפחה יש איזו דירה שמושכרת כרגע, אנחנו נוכל לשכור אותה מאזור החגים ב1000 ש"ח לחודש, לא הרבה, ושום התעסקות עם בעל בית, כי היא משפחתית.
אבל זה רחוק מפה, במרכז, זה להתחיל חיים חדשים מבחינת פרנסה, והדירה לא באזור הכי טוב בארץ (או אפילו בעיר בה היא ממוקמת) ואין שם ירוק, וזה לא בית פרטי, הדירה בסדר אבל נראה לי שיהיה מדכא לגור שם אחרי ההתרגלות לגור על הקרקע, גם לנו וגם לחתולים.
מצד שני, במרכז יותר קל למצוא עבודה, ונהיה הרבה יותר קרובים למשפחה שלי, לאונ', לרוב החברים שלנו, יהיה לי בית כנסת במרחק סביר מהבית, אפשרות לארח אנשים גם לשבתות, בית גדול, בית משלנו - לפחות לכמה שנים.
מצד שלישי - לצאת בלי לדעת מה יקרה? אין לנו מספיק חסכונות בשביל זה, ומצד רביעי לא יהיה יותר קל לצאת בעוד כמה שנים, הגזר מתקרב לאמצע שנות השלושים ומתישהו הרי יהיו ילדים, והחסכונות פה רק נאכלים, הרי אי אפשר באמת לחיות מהתקציב המזערי בקיבוץ.
אז עוד חודשיים, בערך, נצטרך להחליט, נצטרך להודיע אם החוזה עם השוכרים יכול להימשך או שאנחנו רוצים את הדירה, נצטרך ליידע את אנשי הקיבוץ, ובכלל - אני רוצה לדעת מה קורה איתנו. (בעיקר כי עושה רושם שנצטרך לעשות פה מלחמה רצינית למעבר לבית קבע, ולא נעים לעשות מלחמה כזו ואחרי שבוע להודיע על עזיבה...).
לפני שנה האופציה היתה קיימת וויתרנו עליה (ותיקי הבלוג בעלי הזכרון החד אולי זוכרים שקשקשתי קצת על צרות של עשירים), מכל מיני סיבות, בעיקר בשביל לתת צ'אנס לגזר להשלים את התואר שלו ובכך להתאים את עצמו יותר לשוק העבודה שבחוץ - צ'אנס שהוא בחר שלא לקחת, ועכשיו מתחילים הלבטים, בעיקר מהצד שלי.
עד כמה הגיוני להישאר פה אם ממילא ברגע שיהיה לנו ילד בן 4 נעזוב? עד כמה הגיוני להישאר במקום שחסרים בו דברים בסיסיים עבורך (למשל - בית כנסת, למשל - מכולת שמוכרת את החמץ שלה ולא מכריחה אותי חודשיים אחרי פסח לצאת לעיר הקרובה כדי לקנות כל מיני מוצרים, ועוד), ומצד שני האם הגיוני להתפשר לגבי כל מה שאנחנו רוצים בבית רק כי זו האופציה היחידה האפשרית כרגע???