אני אוהבת את החגים, באמת
נכתב ב23/9/2003 19:05
הם חגיגה מתמשכת של תפילות מרגשות, ארוחות טעימות, ומפגשים עם חברים וקרובים שלא רואים ביום יום.
אבל השנה... השנה החג הזה הולך להיות דלוח ביותר.
ראשית, אנחנו היחידים מהמשפחה שנמצאים אצל ההורים (אם מתעלמים מהאח הקטן שעדיין תחת חסותם ונמצא שם תמיד).
שנית, באף אחת מארוחות החג לא נתארח אצל אחרים, כך שהבישול יהיה מאוד חדגוני (עם כל האהבה שלי לאוכל של אמא, יש ארבע ארוחות חג, והיה נחמד לגוון אותם קצת כמו בכל שנה), ומצד שני אף אחת מארוחות החג לא נאכל בבית (למעשה את כל החג נעשה בבית בו גר סבא שלי, זה הבית של הדודים שלי אבל הם נוסעים לחג ואי אפשר להשאיר את סבא לבד).
שלישית, רק בארוחה אחת יהיו לנו אורחים, ומכל האופציות הן האופציה הפחות מלהיבה בעיניי.
רביעית, איכשהו החג הפך בשנים האחרונות לחובות מעיקות (חייבים לשלוח שנות טובות לכל המשפחה, חייבים לקנות משהו קטן להורים, חייבים להרים טלפון לחברים קרובים), די, פעם הייתי עושה את זה מכל הלב, לאחרונה רק מתוך כורח, וזה לא לעניין.
אז זהו, הולך להיות חג ארוך ומשמים, לא בבית שלי ולא בבית ההורים, בלי הרבה חברה או גיוון, ועם בעל שיילך לכל התפילות ואח"כ יקטר לי על כך...
מאחלת לכם חג שמח יותר, ולי אני מאחלת שלפחות החגים הבאים לא יאכזבו.שמור בטל
שייך לקטגוריות
אופיום להמונים
תגובה אחרונה שייכת לרדרל
רוצה להוסיף מחוכמתך?
בלי הקפצות
1 קישורים לכאן
לינק לכאן
לקטע הקודם
לקטע הבא
לבלוג המלא