 
|
|
בר קבועים הוסף לקבועים |
« הדוסים של ישרא » ± « קיבוץ איסט קריג! » ± |
|||
| אז מי אני? בת 49 ,עירונית במקור וחברת קיבוץ (שעדיין, עד סוף נובמבר) שיתופי כבר חמש ומשהו שנים (אם סופרים מהרגע שהפכתי מועמדת), דתיה שנשואה לאתאיסט, תולעת ספרים, עובדת הייטק במקור, עובדת בבתי הילדים של הקיבוץ באמצע וכיום עובדת במכולת, בחדר אוכל וכן בספריה.
הבלוג הזה היה הרבה דברים, עכשיו הוא סיפורו של תהליך ההפרטה שהקיבוץ שלי אמור היה לעבור החל מאוגוסט, וכרגע מתכוונים להתחיל אותו בדצמבר, נראה מה יהיה, בקיבוץ ובבלוג כאחד.
|
||||||
|
בצפירה הייתי בפעוטון. מוקפת ילדים בני שנה וחצי עד שנתיים וחצי. אני ובתיה, הגננת בפעוטון, נעמדנו, חלק מהילדים חיקו אותנו, חלק מהילדים אמרו שיש טלפון ושנענה, כמה ילדים אמרו "רעש, רעש" ואחת אפילו רקדה למנגינה. ואני יכולתי רק לחשוב עד כמה קשה לנו להסביר לילדים האלה מהי צפירה, ואיך בדיוק במלחמה הצליחו להסביר להם מה קורה? ואם ילדה רוקדת שכזו היתה במסתור איך אמא שלה הסבירה לה שחייבים לשתוק, ומתי מישהו היה מחליט שהסיכוי היחיד של כל השאר הוא השתקה טוטאלית שלה? לבכות אי אפשר היה שם, בפעוטון, ותוך שניה חזרנו לטפל בילדים, כי אי אפשר אחרת, אבל על קצה היום, כשאני חוזרת לצפירה, הלב שלי בוכה, ונראה לי שדווקא הצפירה הזו, שהיתה מלאת הפרעות, ושלא הצלחתי לחשוב בה יותר מידי על כל מה שאני חושבת תמיד, תלך איתי הרבה יותר רחוק, בזכות ההמחשה המיידית והפשוטה. נכתבו 2 תגובות 0 קישורים לכאן לינק לכאן  |
|
|
הוסף מסר |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פעם ניסיתי גם ללמוד, מה נשאר? את התואר השני לא סיימתי, צריכה רק להגיש עבודה מסכנה
גם את תעודת ההוראה לא סיימתי, לא עשיתי עבודה מעשית
רשימת פוסטים בקטגוריה