הקיבוץ הציע לנו בית קבע.
הלכנו לראות אותו היום
כבר שנה וחצי גרים בו זוג סטודנטים, שכירים, שמאוד היו רוצים להישאר וחטפו דיכאון מההגעה שלנו, האחראית על ההשכרות כ"כ רגישה אליהם שלא נתנה לנו להחליף איתם מילה, אז אנחנו עוד לא יודעים מה מצבו של הבית, לפי מה שאומרים הוא מוצף בגשם בחורפים ויש לו ביוב שעולה על גדותיו כל שבועיים, נצטרך לברר איתם את הדברים האלה.
לפני הסטודנטים הבית היה ריק חצי שנה, מכיוון שלא מקובל לתת בית כזה לזוג שכירים שאין להם ילדים הציעו להם את הבית בתנאי שלא ישפצו להם אותו כך שכבר כמה שנים אף אחד לא טיפל בו כמו שצריך.
הבית עצמו ממש נחמד, יש שם כל מיני פיצ'רים מעץ שאנחנו מאוד אוהבים, חדר השינה ממש קטנטן והמטבח ידרוש תוספות אבל מעבר לזה הבית חביב ביותר, האיזור קצת פחות שוס - מצד אחד זה בקצה וזה טוב ומצד שני השכנים הם לא בדיוק האידיאל (מצד אחד משפחה ממש נחמדה אבל מדובר בזוג די מבוגר שהגדולה שלהם כבר בצבא ומהצד השני מישהי שאני לא מסמפטת).
אין לנו ממש אופציות אחרות כי כרגע לא ידוע על בתים גדולים אחרים שהחוזה עבורם מסתיים בקיץ או על מישהו שעוזב, כך שהבית צריך להיות במצב מזעזע בשביל שנוותר עליו.