חגיגות (כפולות, עגולות, נשכחות)
נכתב ב14/10/2003 16:29

חגיגה כפולה:

בערב חג אבי חוגג יום הולדת כפול, יום השנה להיוולדו, ויום השנה לפציעתו, מבערך יום לפני כיפור ועד שמתחיל החג הוא מסתובב זועף, עצבני, הפציעה מציקה לו, הוא יודע שזה פסיכולוגי אבל זה מרגיש פיזי לחלוטין, הוא מצוברח וכל מי שאומר משהו נקלע לטווח אש, הוא שקוע בעצמו, לחוץ, מוטרד, וכמה שאנחנו כולנו מבינים שהוא עבר דבר ממש נוראי במלחמה האיומה ההיא, עדיין הימים האלו מעצבים את חיינו לא פחות מאת חייו, רגעי חוסר הסבלנות הללו (שאינם שייכים רק לתאריך זה, אבל הם צפים בו ביתר שאת) מהווים את הטראומה של ילדותי.

חגיגה עגולה:

לפני חצי שנה אמי סגרה יובל שנים, בערב חג אבי הצטרף אליה, וקצת לפני פורים הם חוגגים 30 שנות נישואין, מעין שנה עגולה שכזו, שמחייבת הרבה השקעה מצידנו, הילדים, השקעה שלאיש מאיתנו כבר אין כח או רעיונות עבורה, אבל חייבים, כי איך אפשר שלא....

כשלאמא היתה יומולדת קנינו מתנה לבית, בראש השנה הם קיבלו לוח משפחתי מעשה ידינו להתפאר, ביומולדת של אבא תלינו על הקיר מסגרת ובה התמונות של כל המשפחה שהם הקימו (11 איש: הם עצמם, אנחנו הילדים, החתן והכלות, ושני הנכדים), ומתישהו הם גם יקבלו מחברת מלאת איחולים מקרובי משפחה וחברים טובים, אנחנו עוד עובדים על הכנתה.

אין לי מושג מה יהיה כשיום הנישואים העגול יגיע, ואין לי מושג מתי נצליח סופסוף לעשות להם איזו ארוחת ערב לכבוד החגיגות הללו, כי מתנות, גם אם הן לא קנויות אלא עשויות, הן לא חגיגה, חשבתי לצרף את זה לאיזו חנוכת בית שלנו אבל כל הזמן יש אירועים משפחתיים שמונעים, נראה...

חגיגה נשכחת:

לפני שבוע מלאו ליציאה הראשונה שלי ושל הבעל ארבע שנים תמימות, בדיוק חודש אח"כ לבעל תהיה יומולדת, ועוד חודש אח"כ תמלא שנה לנישואינו, כמה חגיגות אפשר לדחוס בפרק זמן קצר?

כשרק התחלנו לצאת עשינו משהו מיוחד בכל חודש שחלף, איכשהו יצא שחודש אחד הוא הביא לי משהו (כרטיס ברכה, מתנה, פרח וכן הלאה) וחודש אח"כ אני הבאתי לו משהו (בלי לתאם מראש), ככה עד החצי שנה, ואז עברנו לחגוג רק חצאי שנים, כשהיינו שלוש שנים ביחד היינו חודשיים לפני החתונה, וההכנות היו בשיאן (התארסנו חודש וקצת לפני כן), אז לא חגגנו, אבל כן חגגנו חצי שנה לנישואים (יום טיול).

ועכשיו?

ארבע שנים ואפילו לא זכרנו לחבק ולנשק אחד את השני ביותר תשומת לב לכבוד האירוע, האם האדישות שלו לתאריכים חלחלה אליי? או שמא אחרי הנישואים באופן אוטומטי נמחקת המשמעות של הפגישה הראשונה והתאריך היחיד שמצויין הוא תאריך החתונה?

והאם הוגן לבוא לבחור חילוני ולהגיד לו שעפ"י הרמב"ם הוא צריך לשמח אותי בחג? לא רוצה שמלה ותכשיט, אבל עצוב לי שלא קיבלתי ממנו לראש השנה אפילו כרטיס עם איחולי שנה טובה, ואולי רק כשיש ילדים הבעל מתחיל להשקיע בחג באשתו, כדי שהם ילמדו?

ועוד חגיגה לסיום:

חג סוכות, חג שבו מצווים להיות שמחים, ואכן, כך או אחרת, אולי בגלל האורחים, ואולי בגלל שהגננת גרגמל לא עובדת, ואולי משהו באוירה, או הרגל, בכל מקרה - אני שמחה!.