ראש השנה:
אצל הוריי, עם אחי וארוסתו (ואחי הקטן, כמובן), עם סבא (מצד אחד) וגם סבתא (מהצד השני), יחסית היה שקט, בלי הרבה אורחים, הרבה מתנות דפוקות.
כיפור:
לבד אצל הוריי (לבד=בלי הבעל, שממילא לא צם), עם אחי הקטן, הצום דווקא עבר עליי טוב, רק אחרי הרגשתי רע, אבל לראשונה מזה שנים שלא הלכתי למניין המעורב (דתיים וחילוניים) אלא לבית הכנסת של הוריי.
סוכות:
אצל הוריי, גיסתי היתה עם הילדים (אחי במילואים), גם סבתא היתה, ואחי הקטן, בצהריים הגיעו הדודה עם הדוד ובת הדוד וגם חמי וחמותי, במוצאי החג באו כל הדודים האחרים, יומולדת לאבא.
שמחת תורה:
אצל חברה בירושלים, לבד (הבעל עבד 12 שעות במהלך החג, גיוסים), היה מאוד לא שמחת-תורתי (כמעט לא רקדתי, וגם סיימו מהר מהר להתפלל).
זהו, נגמר, עד חנוכה אין כלום (מלבד ימי הולדת וכאלו).
אחרי החגים הגיע.
הגיע הזמן להחלטות...