סוף חודש
נכתב ב29/10/2003 07:50

ובמכולת הקיבוצית (שחלילה לא קוראים לה מכולת) אין כמעט כלום על המדפים,

היופלה כמעט אזל, וגם במדף הממרחים נותרו רק הלא אהובים, אין הרבה לחמניות, או מוצרי חלב,

רק הירקות והפירות ממשיכים להגיע כרגיל (שזה אומר שאין מגוון גדול ומה שיש לא תמיד מספיק בכמות ולא תמיד ראוי במראה, אבל זה המצב בכל ימות החודש).

שיטת המצור הזו מכילה בחובה גם את הצד השני - איך שמתחיל החודש כולם מתנפלים על המדפים כאחוזי אמוק וקונים חצי חנות, זה יפה למכירות כי אנשים קונים גם דברים שלא חסרים כרגע "כי במהלך החודש ייגמר", זה עונה על הצורך הבסיסי של אנשים באגירה "כי אולי יהיו ארוחות זוועתיות בחדר האוכל", וזה מקל על חיי המוכרים ועל החישוב התקציבי של החנות.

אבל איך שלא מסתכלים על זה מדובר בשיטה שהיא לא רק מגעילה, היא גם משאירה אותך מורעב שבוע אחד בחודש, בעיקר אם אתה לא אוכל את ארוחות הצהריים של חדר האוכל, במיוחד אם חושבים על העובדה שהמטבחים די קטנים ואין מהם מקום לאגירה המונית.

קיבוץ לקראת מלחמה, יענו.