נח, באיחור, אבל רק עכשיו היה לי נוח
נכתב ב4/11/2003 16:58

הפרשנים מלאים ביקורות כרימון על נח - "נח איש צדיק תמים היה בדורותיו", מכאן שבדורות אחרים הוא לא היה נחשב צדיק, נח בנה ובנה ובנה ובכ"ז נכנס בסוף לתיבה עם משפחתו הקרובה בלבד, נח נח נח.

תרשו לי לחלוק, נח לא היה מחזיר בתשובה, ובעיניי זה טוב, גם אם במקרה שלו האל עשה חיסול לא ממוקד לכל מי שלא חזר בתשובה.

נח, בשבילי, הוא דווקא רול-מודל, הוא לוחש לי מעבר לשנים "חיי את חיי שלך, זה לא עניינך מה האחרים עושים, במה האחרים מאמינים או לא מאמינים, מה האחרים מקיימים או לא מקיימים", הוא אומר "כל עוד לא פוגעים בך - מה אכפת לך מה עושים?".

אולי יש בזה אפאטיות מסויימת. אולי לא הפנמתי את המסר של "כל ישראל ערבים זה לזה", אולי זה פאק בייצור שנבע מבנות דודות חילוניות, ממגורים ברב-קומות שכולו משפחות חילוניות, מעיר עם מיעוט דתי, מבית ספר שיש בו לא מעט מסורתיים (אבל לא סביר, דווקא בנעוריי הייתי קיצונית בטירוף), לא יודעת מאיפה זה בא, גם לא מזיז לי.

אולי זה מה שמאפשר לי לגור בקיבוץ חילוני, אולי זה מה שמאפשר לי להיות נשואה לבחור שאינו שומר מצוות, אולי זה בא דווקא מתוך האהבה אליו והעולם שהוא חשף בפניי (לא שלא הכרתי את העולם החילוני קודם, ולא שלא היו לי בעיקר חברים לא דתיים באוניברסיטה), אולי.

בכל מקרה, אני בעד נח, למרות כל הפרשנויות המאשימות אותו באסון המבול.