פוסט אירוח: שכנים חתוליים
נכתב ב23/11/2003 16:18

בחודש הראשון של פונטו וקליאו בביתי עוד הייתי מאוד היסטרית, אז כשהייתי מחוץ לבית, או ישנה, הם היו סגורים בחדר שלהם, היה להם שם הכל - מדפים לגובה, מיטה, כורסא, משחקים, אוכל, מים, ארגז חרא וחלון עם סורגים.

בסלון הדירה היה כרכוב עליו היה אפשר לשבת, הכרכוב נמשך בקו ישר אל הבית הסמוך והצמוד.

באחד הערבים כששבתי הביתה גיליתי חתול שנראה בחשיכה כמו פונטו יושב על כרכוב הסלון, אבל הרי פונטו אמור להיות סגור בחדר החתולים (!), אחרי רגע פונטו וקליאו נעמדו על החלון שלהם וייללו לעברי, מה שרק הגביר את אי ההבנה מיהו החתול המיסתורי.

לאחר כשבוע התעלומה התבררה, לשכנים בבניין הצמוד היה חתול שהיה אוהב ללכת על הכרכוב מביתם לביתי, כנראה שלדייר שקדם לי זה לא היה אכפת, גם לי למעשה לא היה אכפת, ופונטו מאוד שמח להתיידד עם חתול חדש, אבל קליאו מאז ומתמיד היתה טריטוריאלית (הייתם צריכים לראות איך היא רשפה על חתולונצ'יק פיצפונצ'יק שניסינו להכניס בליל גשם אחד), והיא והחתול השכן היו עושים מלחמת רשיפות בסלון.

פונטו מתיידד.

<><><><><><><><><><><><><><><><><><><><><><><><><><><><><><><><><><><><>

אני לא זוכרת אם לפני או אחרי, אז נגיד שבמקביל, היתה גם מצדה.

יום אחד ברחוב התחככה בי חתולה יפיפיה, ללא קולר, אבל עם אוזן המסמנת שהיא מעוקרת, היא התנהגה כחתולה ביתית לכל דבר, אבל הסתובבה ברחוב שהיה די סואן (יחסית לעיר), ונראתה מורעבת לתשומת לב.

הכנסנו אותה מספר פעמים הביתה, נתנו לה אוכל מעבר לדלת, ומים, אבל השנאה בינה ובין קליאו היתה בלתי נסבלת, ואנחנו לא ידענו אם יש לה או אין לה בעלים.

באיזה שלב החלטנו לשים לה קולר ישן של קליאו ועליו רשמתי "אם יש לחתולה בעלים אנא התקשר ל....", אחרי שבועיים איש לא התקשר, והחלטתי לחפש לה בית.

פרסמתי, חיפשתי, עשיתי הכל, ולבסוף נסעתי איתה שעה וחצי לדירה של בת דודתי, הן היו שלוש שותפות ושלושתן רצו חתולה.

הן מאוד אהבו את מצדה, אבל פחות את ההתעניינות שלה במטבח, מהר מאוד הן נתנו לה להסתובב חופשיה בעיר הגדולה, היא ידעה שאצלן זה הבית, אבל היתה בחוץ חצי מהיום, אחרי חודש הן ביקשו שאקח אותה בחזרה.

מכיוון שלא היה לי לב להחזיר אותה לעיר שלי, החזרתי אותה לפה, לקיבוץ, ידעתי שהיא מסתגלת יפה לשינויים, ושרוב הסיכויים שהיא תלמד להימנע מהכלבים כמו שהיא למדה להימנע ממכוניות.

במשך כמה ימים גזר האכיל אותה מחוץ לביתו, ואז היה סופ"ש והיינו אצל הוריי וכשחזרנו היא נעלמה, אין לי מושג אם היא מצאה בית, או הגיעה לגן העדן של החתולים, אני רק יודעת שאחרי זה אני לא הולכת להתערב בחייו של שום חתול שאין לי יכולת להכניס לביתי-שלי.

מצדה מתפנקת (וכן, יש לה בעיה בעין אחת).

מצדה מתנקה.

על הכורסא שלי.

אני סנובית? 

פונטו גם רוצה צ'ומי.

<><><><><><><><><><><><><><><><><><><><><><><><><><><><><><><><><><><><>

אחרונה חביבה היא דיינה, החתולה הקיבוצית הגאה, בדירה הקודמת שלנו היא היתה שכנה לשורה, עכשיו היא באותו המרחק, שורה לפנינו, היא היתה שולטת בשכונה כולה ביד רמה, ואפילו הכלבים פחדו ממנה, עד שפונטו וקליאו התחילו לצאת החוצה, פונטו כרגיל ניסה להתיידד (החתול הזה מנסה להתיידד גם עם כלבים), אבל קליאו הפכה אותה מהר מאוד לאוייבת, ועד היום שתיהן לא מסוגלות לראות האחת את השניה אפילו מרחוק.

דיינה מעבר לרשת החלון.