נתחיל באתמול:
בבוקר התקלחתי והלכתי לבית החדש, החשמלאים שאלו אותנו כל מיני שאלות לגבי איפה ואיזה שקעים יהיו, מאיפה ידליקו כל אור וכאלה, הקבלן לא היה כי הוא היה צריך שהם יסיימו באיזור המטבח לפני שהוא יתחיל.
אח"כ עליתי לבין הנוכחי, וארגנתי את החומר, וגם אכלתי צהריים (טוב, נו, הפסקה הקודמת לא היתה ממש בוקר), ואז ישבתי לסיים את הסמינריון מה שלקח בערך שעתיים ונסעתי לאונ'.
הגעתי עשר דקות לפני סגירת הספריה, מזל שהספקתי כי היו לי ספרים להחזיר, אח"כ הלכתי לכרוך את העותק של המרצה והעותק של המחלקה ופגשתי שם את ל' (אני עוד חייבת לכם פוסט עליה, אני יודעת), הסתבר שהיא בדרך לקורס שבו הייתי צריכה להגיש את הסמינריון אז הלכתי איתה והגשתי למרצה ביד.
עד כאן הכל היה טוב והייתי אפילו מאושרת, קניתי בקמפוס חצאית-מכנס קייצית ב40 ש"ח (מציאה אמיתית), נרשמתי לאגודת הסטודנטים, קיבלתי מתנה ומדבקה בכרטיס הסטודנט ופניתי לרכב, איך שהתחלתי לנהוג היו לי כאבי בטן נוראיים כך שעצרתי בתחנת הדלק הראשונה (מסובים) ואני חושבת שאת ההמשך אתם יכולים לנחש.
אח"כ המשכתי לסוע בתקווה שיהיה בסדר אבל במחלף אשדוד התחיל פקק ענק והבטן שוב הציקה, בקיצור - בסוף הפקק עצרתי וגזר ואחיו (המתוקים לאללה) באו לקחת אותי הביתה בשלום, בבית בהיתי בטלויזיה עד שהייתי מספיק עייפה ונרדמתי.
היום בבוקר עשיתי בדיקת דם (בלי קשר לבעיות המעיים, משהו שגרתי) והלכתי לעבוד בפעוטף, אני הכי אוהבת לעבוד שם כי גם העובדות וגם הילדים משגעים והעבודה די באיזי, העובדות היו ממש מתוקות ולא נתנו לי לעבוד קשה מידי (לא לשטוף כלים ולא רצפה) כי הן שמעו שאני לא הכי בריאה, באמצע היום גם הייתי אצל הרופאה, וכך גיליתי את מה שכתוב בפוסט למטה על מוצרי החלב, וגם שיניתי טיפול לבעיה אחרת שיש לי.
כשהילדים ישנו קפצתי לבית החדש לראות מה קורה, מסתבר שפועל של הקבלן טייח את קירות המטבח החדשים (וזה נראה טוב) והחשמלאים עשו עבודה נפלאה, גם האחראי על השיפוצים שהקיבוץ עושה (מישהו זוכר איזה שם קיבוצניקי נתתי לו?) היה שם ובזכות כמה חיוכים הוא הבטיח לי שיישרו לנו את החלק העקום לאללה במרפסת הקדמית, קפצנו בערב לראות והם באמת התחילו לעבוד על זה שם.
עכשיו אני מחכה שגזר יחזור הביתה, לאכול ארוחת ערב.
מחר יום ראשון ללימודים, תחזיקו לי אצבעות.