 
|
|
בר קבועים הוסף לקבועים |
« הדוסים של ישרא » ± « קיבוץ איסט קריג! » ± |
|||
| אז מי אני? בת 49 ,עירונית במקור וחברת קיבוץ (שעדיין, עד סוף נובמבר) שיתופי כבר חמש ומשהו שנים (אם סופרים מהרגע שהפכתי מועמדת), דתיה שנשואה לאתאיסט, תולעת ספרים, עובדת הייטק במקור, עובדת בבתי הילדים של הקיבוץ באמצע וכיום עובדת במכולת, בחדר אוכל וכן בספריה.
הבלוג הזה היה הרבה דברים, עכשיו הוא סיפורו של תהליך ההפרטה שהקיבוץ שלי אמור היה לעבור החל מאוגוסט, וכרגע מתכוונים להתחיל אותו בדצמבר, נראה מה יהיה, בקיבוץ ובבלוג כאחד.
|
||||||
|
היום המאושר בחיי טוב, תשכחו מזה, זה יום כיפי, ונחמד, אבל הוא לא כזה מאושר, ובוודאי לא ה-מאושר, מה - אחרי החתונה אין עוד למה לשאוף? היום הזה מלא לחצים, ודאגות, וכעסים מטופשים (למה הם בחרו לעשות אלף, למה הם נתנו צ'ק כ"כ נמוך, למה איקס ווי אמרו שיבואו ולא הגיעו, וזה במקרה הטוב כשאין סכסוכים רציניים), אבל היום הזה מלא גם בהתרגשות, ואהבה, ורגעים של חסד, וכיף, וצילומים שאח"כ מביך להסתכל עליהם. טוב, נו, אני לא מסוגלת להתנסח כמו שצריך עכשיו, אז נעשה את זה בחלקים - כאן חלק א', קרי תמונות, ובהמשך מתישהו חלק ב', קרי הפילוסופיה של החתונה (וטיפים ועוד ועוד), טוב? אני בדרך לחופה, הבנות של בני הדודים שלנו הפריחו עליי בלונים. לא צריך הסבר, נכון? הגן (התחתנו בחורף, כך שרק קבלת הפנים והחופה היו בחוץ, אבל זה עדיין היה מקום ירוק ויפיפה). התפוז היה מוטיב חוזר בחתונה, פה הוא מקשט את בר קבלת הפנים. ופה זר התפוזים המדהים שלי. אני עוד מחפשת תמונה שתייצג נאמנה את השימלה שלי, אז אולי יהיה שלב א'1. נכתבו 20 תגובות 0 קישורים לכאן לינק לכאן  |
|
|
הוסף מסר |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פעם ניסיתי גם ללמוד, מה נשאר? את התואר השני לא סיימתי, צריכה רק להגיש עבודה מסכנה
גם את תעודת ההוראה לא סיימתי, לא עשיתי עבודה מעשית
רשימת פוסטים בקטגוריה