השבוע הזה הולך ומדרדר.
היום עבדתי שש שעות בגנון, למרות שהיינו רק שלוש עובדות ולא ארבע (כמו שיש שם לרוב) היום דווקא עבר בכיף ובקלות.
אח"כ נסענו לרופא (לא משהו רציני) וכשחזרתי היתה לי פחות משעה ונסעתי לפר"ח, עשיתי עם לונה קצת שיעורי בית (איך מסבירים לילדה בכיתה ד' מתי משתמשים בחיבור, מתי בחיסור, מתי בכפל ומתי בחלוקה? כי אין לה מושג בבעיות מילוליות באיזה סימן להשתמש, ודווקא אמרו לי שבלימודים היא טובה), ואז קישטנו לה קופסת תכשיטים (קופסא של תה, מחולקת לארבעה חלקים שקישטנו בהדבקת מפיות וציורים בלורדים), לא הספקנו את כל הקופסא אז נמשיך בשבוע הבא.
בבית ישבתי לעשות שיעורים (שלא הספקתי אתמול כי הייתי צריכה לצאת הרבה קודם), לא סיימתי את כל השיעורים, הם יחכו למחר בבוקר וברכבת.
(שונאת ניקוד, שונאת, בכלל לא ברור לי למה אני צריכה ללמוד שטויות שכאלה, מה אני אעשה עם זה בחיים???), וראינו טלויזיה.
מחר אני שוב נוסעת עם הרכבת מהסיבה הפשוטה שבקושי נהגתי לבית של לונה ובחזרה, כזכור ההופעה נדחתה למחר כך שחזור אמור להיות לי, בתקווה שלא יהיו שוב דחיות.
האחראי על הבתים בקיבוץ אמר שאם יהיה לו צבע ביום ראשון הוא ישלח אותו לעבוד על הבית שלנו, אז נא להחזיק אצבעות.