אל תפילו עליי ילדים לא שלי
נכתב ב21/12/2003 12:40

עם כל הכבוד להיותם האחיינים שלי, ועם כל אהבתי אליהם, עם כל כמה שאני קרובה אליכם, הוריהם, עדיין אתם לא יכולים סתם ככה לזרוק אותם עליי בלי לבקש אפילו.

כן, אני יודעת שכל השבוע זה רק שניכם איתם, אבל זו לחלוטין בחירה שלכם, הרי יכולת לצאת לעבודה ולשים אותם בגן או במעון, זו היתה בחירה שלך להישאר בבית, וכן, אני יודעת כמה חשוב לכם להספיק לשבת בשבת וללמוד כמה דפים, לקבוע עיתים לתורה וכל זה, אבל מה עם מה שחשוב לי? מי שמכם לקבוע שמה שחשוב לכם בהכרח מקדים את מה שחשוב לי?

לי חשוב, בשבתות שאנו אצל הוריי, לספוג אוירת שבת שכמוה חסר לי במקומות אחרים, לי חשוב לנוח, לאגור כוחות לעוד שבוע בלתי נגמר של עבודה, לי חשוב לקרוא, להיות עם הבעל, להתרווח בכורסא או בספה או על המיטה, חשוב לי להספיק לדבר קצת עם אמא, חשוב לי לראות את השמלה שהיא קנתה לכבוד החתונה המתקרבת, חשוב לי לנוח משבוע עבודה.

ושבוע העבודה שלי, אם לא אכפת לכם, כולל טיפול בלתי פוסק בילדים, וזה לא שמדובר במקצוע שבחרתי בו, או שטוב לי בו.

אז עם כל הכבוד לרצונות שלכם, אתם לא יכולים פתאום להיעלם כל אחד לספר שלו, ולהשאיר את הילדים בידי המשפחה, כי בסופו של דבר, כך או אחרת, הם מגיעים לאחריותי, ואני - אין לי שום רצון באחריות על שני פעוטות, לו היה לי רצון כבר הייתי מביאה פעוטות משל עצמי.