בר קבועים
הוסף לקבועים  
« הדוסים של ישרא » ±
« קיבוץ איסט קריג! » ±

אז מי אני? בת 49 ,עירונית במקור וחברת קיבוץ (שעדיין, עד סוף נובמבר) שיתופי כבר חמש ומשהו שנים (אם סופרים מהרגע שהפכתי מועמדת), דתיה שנשואה לאתאיסט, תולעת ספרים, עובדת הייטק במקור, עובדת בבתי הילדים של הקיבוץ באמצע וכיום עובדת במכולת, בחדר אוכל וכן בספריה. הבלוג הזה היה הרבה דברים, עכשיו הוא סיפורו של תהליך ההפרטה שהקיבוץ שלי אמור היה לעבור החל מאוגוסט, וכרגע מתכוונים להתחיל אותו בדצמבר, נראה מה יהיה, בקיבוץ ובבלוג כאחד.
מנוי: הצטרף כמנוי בטל מנוי שלח

מאבדת שליטה
נכתב ב15/1/2004 16:21

המתח, השנאה לעבודה, התיעוב הדדי של גרגמל, הלא נודע, הרצון לעוף מפה, מליוני הסידורים לחתונה, הגוף שכל פעם חלק אחר שלו מתפרק לי (עכשיו זה עצב ברקה, כנראה), הנסיעות הבלתי פוסקות והרגליים שרק כואבות.

 

הרבה תירוצים יש לי, ובכ"ז הם לא ממש מסבירים למה מכל הדברים שבעולם התמכרתי דווקא לוופלות.

 

הם גם לא מסבירים כמה זה משמין אותי.

 

וגם לא כמה הם ישפיעו על תוצאות הבדיקה של יום שני, זו שתקבע האם אאלץ לקחת כדורים נגד כולסטרול או לא.

 

אפשר לברוח לאיזה חור קטן באמצע שומקום ולמות בשקט???

שייך לקטגוריות העבודה היא חיינו אבל לא בשבילנו

נכתבו 2 תגובות    תגובה אחרונה שייכת לרדרל רוצה להוסיף מחוכמתך?     בלי הקפצות
0 קישורים לכאן     לינק לכאן
    לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא

 << ינואר 2004 >> 
א ב ג ד ה ו ש
        1 2 3
4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17
18 19 20 21 22 23 24
25 26 27 28 29 30 31


   

הוסף מסר

פעם ניסיתי גם ללמוד, מה נשאר? את התואר השני לא סיימתי, צריכה רק להגיש עבודה מסכנה  גם את תעודת ההוראה לא סיימתי, לא עשיתי עבודה מעשית  
רשימת פוסטים בקטגוריה