צרידות אינסופית.
הגרון כואב קצת, הראש כואב קצת.
לא מחלה רצינית
אבל גם לא קיבלתי חופש רציני.
הייתי בגן בשעה הראשונה, עד שחדחתול הגיעה.
והייתי שם בשעה האחרונה, כי לא היה מי שיסגור.
האחראית חינוך צמודה לבן שלה שבבית החולים ואין אפאחד שעושה עבורה את העבודה ואומר מי יחליף את מי, ניהול תקין להפליא יש פה.
את הזמן שבין שמונה לשלוש ביליתי כאן בישרא, אח"כ שעה מול תוכניות שיפוצים בבי בי סי פריים ואז שינה רצופה עד לטלפון שהעיר אותי.
נחמד לקחת את הדברים באיזי, לצערי יש רושם שזה לא ייארך מספיק זמן.
אני צריכה חופש, והרבה!