לפעמים אני ממש אוהבת את הקיבוץ
נכתב ב21/4/2006 10:36

לא דברים גדולים, בעיקר היחסים בין האנשים.

לשמוע את זו מחנות יד שניה מספרת לי איך הם הסתדרו עם התקציב, וכמה הכי חשובה בחיים הזוגיות, ואיך חייבים לטפח אותה גם אחרי הילדים (ושלא יקל בעיניכם - מדובר במישהי שאיבדה לפני כמה חודשים את בעלה במלחמה הבלתי נגמרת של הגזע האנושי והסרטן), להיכנס לחנות וכולם עונים לך שלום עליז לשלום שלך, כשהמוכר בחנות מעוות לכל אחת את השם כרצונו, והוא היחיד שתסכימי לענות לו בכל שם שיקרא, כי הוא באמת בנאדם מיוחד.

להסתובב בשבילים ולגייס אנשים לטקס יום העצמאות, לראות את הפריחה, להכיר כל פינה (גם אם אני לא זוכרת איפה גרים הרבה אנשים), לראות איך כל אחד הפך את בית השתי-טיפות-מים שלו למשהו ייחודי.

פשוט אוהבת את המקום הזה, מאוד, וכמו במדינה כולה גם פה ההנהגה נוטה להשכיח את זה לפעמים.