בר קבועים
הוסף לקבועים  
« הדוסים של ישרא » ±
« קיבוץ איסט קריג! » ±

אז מי אני? בת 49 ,עירונית במקור וחברת קיבוץ (שעדיין, עד סוף נובמבר) שיתופי כבר חמש ומשהו שנים (אם סופרים מהרגע שהפכתי מועמדת), דתיה שנשואה לאתאיסט, תולעת ספרים, עובדת הייטק במקור, עובדת בבתי הילדים של הקיבוץ באמצע וכיום עובדת במכולת, בחדר אוכל וכן בספריה. הבלוג הזה היה הרבה דברים, עכשיו הוא סיפורו של תהליך ההפרטה שהקיבוץ שלי אמור היה לעבור החל מאוגוסט, וכרגע מתכוונים להתחיל אותו בדצמבר, נראה מה יהיה, בקיבוץ ובבלוג כאחד.
מנוי: הצטרף כמנוי בטל מנוי שלח

אז מה שייקספייר בכלל רצה לומר? חלק א'
נכתב ב6/5/2006 23:54

תזכורת: הנה השיר

 

מעט רקע על הנושאים בהם עוסקת הסונטה:

סונטה זו היא אחת מתוך הסונטות בהן מנסה שייקספייר לשכנע את הידיד כי עליו להינשא ולהביא צאצאים, נושא זה נפרס על פני הסונטות הראשונות 1-19.

בסונטות אלו נמצא יסודות אינטלקטואליים כמו גם הסקת מסקנות הדרגתית, הן בין סונטה לסונטה והן בתוך הסונטות עצמן, כמעט שאפשר לראות איך נבנים הרעיונות במוחו של שייקספייר, ואולי אפילו כיצד הוא מגיב בשיריו לטיעונים אותו מעלה מולו הידיד בשיחות אישיות.

 

נושא ההתרבות אחד מהנושאים המרכזיים בתקופת הבארוק, שבתחילתה חי ויצר שייקספייר, ולכן אין זה מפתיע לראות התייחסויות רבות שלו לנושא ביצירותיו, הן במחזות השונים והן בסונטות, ובפרט בסונטות הידיד (שכן אין זה ראוי לכתוב לאישה סונטה ובה לדון בנושא ההתרבות, יש בזה מין הגסות).

המחשבה הרווחת היתה כי הטבע כולו מכוון בעיקר למען ההתחדשות וההתרבות וכך גם על בני האדם לנהוג, בזמנו של שייקספייר אדם שהביא ילדים לעולם נחשב כאדם מוסרי יותר.

לאורך 19 סונטות אלו נמצא נסיונות לשכנע את הידיד להינשא או להביא ילדים, כדי הלנציח את עצמו ואת יופיו, כאשר גם הנישואים כל חשיבותם הינה ילודה.

כמו כן, על פי שייקספייר עולם ללא הידיד או זכר לידיד יהיה עולם גלמוד ואומלל, בסונטות אחרות העוסקות בנושא זה אומר שייקספייר כי העולם כולו יתאבל לו ימות הידיד ללא צאצא (סונטה 9), האמת והיופי ימותו עם הידיד (סונטה 14), לולא יישאר לו זכר ונצר, שכן אין דבר בעתיד שיכול לשוות לידיד, ולכן חובה על הידיד להעמיד זרע שישמור על זכרו ותכונותיו וימשיך את קיום האמת והיופי בעולם.

דרכו של שייקספייר לשכנוע זה הינה להזכיר לידיד כי הוא לא יחיה לנצח וכי העולם ימשיך גם אחריו ולכן מן הראוי כי הידיד ישאיר משהו מעצמו בעולם.

שייקספייר משלב בנושא ההולדה  שני מיתוסים – הראשון הוא של ונוס המתחננת בפני אדוניס להעמיד לו צאצאים כאמצעי יחיד להינצלות מהמוות, והשני הוא של נרקיסוס בו הזמן הוא הכובש כל.
הוא מתבסס על דוקטורינות שונות שהיו נפוצות בתקופתו אך הופך את כל המקורות האלו למקשה קוהרנטית אחת.

 

נושא ברוקי נפוץ נוסף הינו נושא הזמן, נושא זה מעסיק רבות את שייקספייר, בעיקר בהקשר לידיד ולהולדה, שייקספייר משתמש בטיעון הזמן החולף והכובש כל כסיבה המרכזית מדוע על הידיד לעסוק בהולדה, הזמן מעסיק את שייקספייר גם בסונטות העוסקות בנושאים אחרים כמו הסונטות המבקשות להנציח את הידיד (עט המשורר הינה הכלי בה הוא נלחם בזמן), בסונטות הגבירה ועוד.

בסונטה 12 עיסוקו של שייקספייר בנושא הזמן מגיע לשיאים, הן במסגרת 19 הסונטות הראשונות והן בכלל הסונטות השייקספיריות.

 

שייך לקטגוריות סטודנטית דשא

נכתבו 2 תגובות    תגובה אחרונה שייכת לרדרל רוצה להוסיף מחוכמתך?     בלי הקפצות
1 קישורים לכאן     לינק לכאן
    לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא

 << מאי 2006 >> 
א ב ג ד ה ו ש
  1 2 3 4 5 6
7 8 9 10 11 12 13
14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27
28 29 30 31      


   

הוסף מסר

פעם ניסיתי גם ללמוד, מה נשאר? את התואר השני לא סיימתי, צריכה רק להגיש עבודה מסכנה  גם את תעודת ההוראה לא סיימתי, לא עשיתי עבודה מעשית  
רשימת פוסטים בקטגוריה