החבר החדש שלי וקצת הרהורים כבדי משקל (תרתי משמע)
נכתב ב7/5/2006 11:36

החבר החדש שלי:

הגיע ביום חמישי, מאז אני עושה עליו בכל יום לפחות 100 קלוריות, עם הזמן זה בטח יעלה.

(אם זה נחשב לממש מעט, אפילו בתור התחלה, וצריך איזה 1000 קלוריות ביום, או אם נכון יותר למדוד זמן, אשמח אם מישהו יעדכן אותי, אני ממש חדשה בנושא הכושר)

ואם כבר כושר והרזיה:

בכל פעם שאני מסתכלת על המראה, בלי בגדים, אני נראית לעצמי יותר שמנה ממה שהייתי, ברור לי לפי המשקל (נשקלת רק אצל הדיאטנית, ואגב לא עדכנתי אתכם אבל בשלושת השבועות שבתוכם היה גם פסח ירדתי רק חצי קילו) ולפי הבגדים (בגדים שלא היו עולים עליי עכשיו צריכים הצרה) שאני מרזה ומרזה, אבל הבטן נראית לי כ"כ עצומה שלא ברור לי מאיפה אני מרזה.

שלא תחשבו שמדובר במקרה של אנורקסיה, אני עוד רחוקה מהמשקל הרצוי לדיאטנית, שתבינו - היא מנסה להוריד אותי ליחס גובה-משקל של 25, שהוא הגבול העליון של הנורמטיבי (ללא מבינים אומר שהיחס נע בין 18, שזה דוגמניות צמרת בשלב שעדיין בריאותי, ל25. כשהיחס מגיע ל30 הבנאדם מובהל לדיאטה דחופה, אני התחלתי את שלי ביחס 29.7), אישית אני הייתי שמחה לרדת עוד 3 קילו מהשאיפה שלה, אבל כשנגיע לשם נחליט ביחד, בכל מקרה אין ספק שעדיין יש לי מה להוריד ושאני צריכה, בריאותית, להוריד אותו.

כך או אחרת, כשאני מסתכלת על עצמי עם בגדים אני ממש מרוצה, וגם זה משהו, לא?