קיבלתי מג'וליאנה.
האמת שלא התעמקתי בפרוייקט, ועם יוצריו הסליחה, ככה שלא ממש ברור לי מה עושים, אם קלטתי נכון מספרים על ה-סנדויץ' מהילדות ועל סנדויץ' חלומות, אז את אלו אני אעשה, ואם פספסתי משהו תעדכנו אותי בתגובות ואני אשלים.
בילדותי אכלתי כריכים (נמאס לי להוסיף ' כל הזמן וכריך יותר קצר, יתרון במקלדת שכל האותיות העבריות מחוקות בה ורק הט' נשארה) מאוד לא מגוונים: היתה מרגרינה, מרגרינה עם מרמלדה, שוקולד (ממרחית בלבד), ואם ממש התחננו עד אבוקדו (אני חולה על אבוקדו אבל שונאת כשהוא משחיר ובכריכים הוא תמיד משחיר עד שאוכלים), זהו!
באולפנה, לעומת זאת, השיא היה מרגרינה ופרוסות עגבניה עם חביתה מעל, תענוג! בעיקר כשהלחם טרי-טרי.
כיום מרגרינה היא האיסור הכי חמור שיש (כולסטרול וכאלה) וגם חביתה היא אירוע נדיר, שוקולד אסור מטעמי דיאטה (לא שאני לא חוטאת לפעמים...) כך שלרוב הכריך הביתי שלי מכיל גבינה לבנה 5% ואם בא לי ללהטט אז מעל יש סלט (מדובר בפרוסה אחת ולא כריך סגור כך שלסלט יש נטיה לפול לעיתים קרובות מידי), גיוון אפשרי הוא טוסט של כריך ובתוכו בולגרית או צפתית וגם פרוסות עגבניה.
מה עוד? אני אוהבת דבש על לחם, אבל גם זה אסור בדיאטה, ואני אוהבת כל מיני כריכים של ארומה, אבל הם די יקרים, ואני חושבת שהכריך הכי טוב שאכלתי לאחרונה היה בקפה הילל, אבל מבחינתם ירושלים זה סניף דרומי וסיבה להגיד שיש להם סניפים בכל הארץ, בדרום ובצפון ולא רק במרכז. כמדומני שזה היה כריך חביתה, אבל גם צפתיים ואיטלקיים אהובים עליי.
זהו, נראה לי.
אה, העברת הסכין (אבל באמת תתעדכנו איפשהו מה אמורים לעשות איתו) - o-k והפוטנציאל הלא מבוזבז נינה.