אני די חסרת מילים, משתדלת לשכוח רוב הזמן וחצי בוכה כשאני כן בעיניינים, מזמן לא קראתי בכזו קפידה את כל העיתון בשבת, על שלל דעותיו.
בנתיים, במקום מילים, הפניה, למקום של הידברות בין האנשים הפשוטים כאן לאנשים הפשוטים שם, הם כמונו די המומים מהמהירות בה המצב הדרדר ומלחמה התחילה, הם כמונו רק רוצים לחיות בשקט בלי שגורמים מהצד השני ישתמשו בהם כקלפי מיקוח אזרחיים, הלוואי ויום אחד יהיה שלום בינינו לבינם, עושה רושם שה"עם" שם היה רוצה בכך, לא פחות מה"עם" פה.
http://www.notes.co.il/benbasat/20968.asp