פסח, הורים
נכתב ב4/4/2004 16:28

כשהיינו ילדים היינו שנה אחת בסדר אצל סבא וסבתא בעיר מגורינו, ושנה אחת אצל הסבתא בעיר הגדולה, שנה שנה, ככה לפחות זה זכור לי, בטח פה ושם היו שנים מחוץ לסדר הקבוע מסיבות חריגות, ובכ"ז...

כשגדלנו הדברים קצת השתנו, סבא וסבתא כבר לא עשו אצלם, אלא אצל הבן הבכור, שגר גם הוא באותה העיר (בעיקר כי המשפחה גדלה, וכבר היו לו נכדים, עדיין סבתא בישלה את הרוב), ואנחנו (כל האחים) העדפנו יותר ויותר את הסדר עם המשפחה של אבא, בעיר הגדולה.

ואז סבתא נפטרה ועשינו את הסדר אצל אותו האח הבכור, שאשתו לקחה בטבעיות את תפקיד המקשרת במשפחה.

לפני שנתיים נולד האחיין הראשון שלי, הוא נולד בחנוכה, ועדיין אכל כמעט רק ביניקה בפסח, מכיוון שאצל סבתי יש חדר אחד שמחולק לשניים, ואין מקום להניק (מלבד, אולי בשירותים, אבל אין שירותים נוספים), וזה לא היה ריאלי שכל שעה גיסתי תסתלק לבית בו בדר"כ אנחנו ישנים (3 רחובות משם) לכמעט שעה של הנקה, אבא החליט שהגיע הזמן להתבגר ולעשות את הסדר בביתנו-אנו.

הוא הזמין את כל אחיו, אבל אחד לא יכל לבוא בגלל המחלה של אביה של אשתו (הסתבכתם?).

שנה שעברה המשפחה של אבא כבר בט"ו בשבט החלה לדון במי אצל מי בסדר, בסופו של דבר אצל ההורים שלי היינו רק אנחנו (אני וגזר, ושני אחיי הצעירים שהיו רווקים אז) וסבא שלי (כי בנו הבכור שאצלו הוא גר כיום נסע לסדר).

השנה אבא ואמא שאלו את הדוד ה"צעיר" מה קורה ואיך זה שעוד לא שמענו על איפה הם בסדר וכבר כמעט פורים (וכן, זו היתה שאלה צינית ועוקצנית מעיקרה), וקיבלו תשובה של "עוד נריב על זה בסעודת פורים, אצלי", ואכן הם רבו, ובגדול.

הרעיון של הדוד ה"צעיר" היה כדלהלן - הוא יארח את כולם אצלו בסדר, את האוכל נזמין מקייטרינג, וכל אח ישלם את החלק של משפחתו-הוא.

האח ה"ימני" התפוצץ מזעם, שניהם כבר היו שיכורים "עדלאידע" וזה נגמר במילים מאוד מאוד מאוד מכוערות, ובברוגז.

האח ה"ימני" אמר שהוא עושה אצלו, סבתא תבשל לו הכל, ואם ה"צעיר" רוצה להצטרף הוא מוזמן...

מין הון להון, הסתמן הפתרון הבא:

ההורים שלי עושים אצלם (הם ממילא תכננו) עם האח הצעיר, האח הימני עושה אצלו עם האחות המכשפה וסבתא.

ההורים שלי ביררו אצלנו, אחי החייל ואשתו אמרו שהם באים, אנחנו אמרנו שאנחנו באים, אחי המלאך ואישתו אמרו שהם לא יודעים, כי אצל אמא שלה יהיו מאוד קצת אנשים.

מיהרו הוריי והזמינו לסדר גם את משפחתו של גזר, וגם את משפחתה של גיסתי הבוגרת.

בצד של גזר רק הוריו נענו לחיוב להזמנה = 2 איש.

בצד של גיסתי בהתחלה הביעו התלהבות = 4 איש.

אני וגזר=2 איש.

אחי ואשתו = 3 איש + תינוק.

אחי הצעיר = 2 איש.

הורי ואחי = 3 איש.

הדוד הצעיר ומשפחתו = 5 איש.

סה"כ = 21 איש ותינוק.

בנתיים האח הימני הזמין את האח הצעיר שאיתו הוא רב בצורה כ"כ מכוערת לעשות את הסדר אצלו (למה??? הרי הם תמיד רבים), ולא היה ברור אם הם יגיעו או לא.

אז פתאום נסובו שמועות על ריב בצד של האח הימני, וכל יומיים נאמר משהו אחר "אנחנו גם באים", "אנחנו לא באים אבל סבתא באה", "אנחנו לא עושים סדר", "הזמנו אנשים אז חייבים לעשות סדר" וכן הלאה, לא ברור מה המקור לכל הבלגן הזה, אבל בשיא היו אמורים להגיע 33 איש לבית הוריי!!!

אחרי הדברים האלה הודיעה אמא של גיסתי שאין מצב, היא בתורנות בחג עצמו אז הם לא יגיעו, וכך בסיכומו של יום הגענו ל17 איש לליל הסדר.

תהרגו אותי, אבל אפילו קריעת ים סוף נראית לי יותר פשוטה מלערוך שולחן סדר בלי לפגוע באפאחד, כמה טוב שחמי וחמותי פשוט יגיעו להוריי ואנחנו נרוויח שתי ציפורים במכה אחת, אחרת לא יודעת מה הייתי עושה...